כבר עברנו מספיק ירחי דבש כדי להכיר את הסיטואציה הזאת בעל פה: טקס החתונה נגמר, האופוריה יורדת, והמציאות של התהליך המחייב מתחילה לשקוע. החלום המרגש הופך מהר מאוד לכלא מחניק שאין ממנו מוצא. כל תנועה נשפטת לא רק על ידי בן הזוג, אלא על ידי מאות אלפי צופים שרק מחכים לשפוט את ההיא שהייתה סנובית וההוא שהתנהג כמו ילד קטן. איך פותרים את הפלונטר הזה? לא בטוח שתמיד אפשר, אבל הצעד הראשון הוא תמיד לשכוח מכל העיניים בבית, מהמצלמות והפורמט, ולחזור להתמקד אך ורק באדם שמולך.
לרוב, הטריגר להתהפכות הוא מאפיין לא רצוי בבן הזוג שהותאם להם, בין אם הוא רגיש מדי, נמוך מדי או רוסי מדי. פעמים רבות הבעיה שמוצאים בבן הזוג היא רק הצינור דרכו הלחץ מתנקז, ולפעמים, כמו במקרה של הגר, אפילו לא מוצאים בבן הזוג שום בעיה. ניר מצא חן בעיניה, לא נדלקו נורות אדומות, אבל ברגע שהיא התחילה להבין איפה היא נמצאת, לולאת הלחץ כבר התהדקה במלוא העוצמה.
זה התחיל בהיצמדות לטלפון, מצלמת סלפיז זוגיים כדי להסתכל על התמונות ולא על האיש שאיתה. זה המשיך בהבהרה הברורה מאליה שהם עוד לא באמת בני זוג, ומשם קצרה הדרך להתנהגות שגובלת באנטיפתיות. היא הפסיקה להקשיב לו וכשכן הקשיבה, רק נזפה בו שהיא לא שומעת מה הוא אומר או ביטלה את דבריו בלי טיפת תשומת לב. היא לא באמת הייתה שם וניר כבר התחיל לאבד סבלנות, ובצדק.
אחרי שחשדתי בניחוחות הצ'ארמר שהדיף בחתונה, ניר נראה לפחות בשלב זה כמו מותק של בחור. הוא נשאר נחמד והמשיך לנסות להתקרב בעדינות. הוא לא מיהר לשפוט, ניסה להבין אותה, ולא שם את האגו בקדמת הבמה. אני לא אגיד שמדובר בנסיך מסיפורי אלף לילה ולילה כמו נועם, אבל ניכר שמדובר בבחור חכם ורגיש שמנסה להיכנס לתהליך בלב פתוח.
למרבה המזל, אחרי שלקחה אחר צהריים לעצמה, הגר נרגעה והתעשתה על עצמה. היא קנתה לו חולצה כמחוות התנצלות ומחויבות לדרך, והסבירה את התנהגותה ורגשותיה בכנות. נראה שזה לא היה מאוחר מדי, ולעדותו של ניר הוא עדיין מעוניין. אנחנו עוד רחוקים מחוף מבטחים, הם אפילו לא התחילו להתקרב, אבל נחמד לראות אנשים בוגרים שגם כשהם נלחצים ומתחילים לאבד שליטה, יודעים לעצור ולחזור להתנהג כמו בני אדם.
רוני ונועם עדיין תקועים באותו מצב. נועם הוא קסם של בנאדם בגוף קטן מדי לטעמה של רוני, שמנסה ולא מנסה להתגבר על המכשול. דני הציע, בדומה למה שהזכרנו קודם, שהגובה זה רק התירוץ שהיא מצאה כדי לברוח מהלחץ, הדרך שלה להכשיל את עצמה. אם נדייק את זה, אפשר להגיד שההיקבעות על הגובה היא הענף שרוני נאחזת בו כדי לא לצלול פנימה לתוך חוויה שעלולה להיגמר רע. היא מרגישה שאם היא תיתן לעצמה ליהנות איתו, בעיית הגובה תכה את שניהם בהמשך במקום הרבה יותר עמוק ורגיש. בשביל להרגיע את עצמה, היא צריכה להרגיש שהיא תוכל להימשך אליו בהמשך אם הקשר יתקדם לשלבים הבאים. אבל מה שנועם ודני מנסים להבהיר לה, כל אחד בדרכו, זה שהיא רק צריכה להבין שהכל יהיה בסדר כך או כך.
ובזמן שאנחנו עוד מתקשים לעשות סדר בין כל הזוגות, דנית ויעל החליטו לסדר לנו עוד התאמה "מושלמת", והפעם אפילו בהסכמה רחבה. אמיר כבר ניסה למצוא התאמה בעונה שעברה, אז נדחה בטענה של יעל שהם משדכים רק התאמות מושלמות. אז קודם כל, על מי את חושבת שאת עובדת? את יודעת שהתכנית שודרה בטלוויזיה וראינו הכל? אבל חשוב מכך, חזרתו של אמיר למיונים מבהירה עד כמה פוגעת הקביעה שלא נמצאה לך התאמה.
אז אמיר חזר כדי להוכיח שהוא ניתן להתאמה למרות שהוא ביקורתי ושיש לו ציפיות גבוהות מדי, והמומחים השובבים מצאו לו כלה ביקורתית כמוהו עם ציפיות בשמיים. אם נסכם את רשימת הדרישות של אמיר ודנית נמצא סעיפים הנוגעים כמעט לכל תחום בחיים, מרזון ותואר אקדמי ועד אהבה יוקדת למדינת ישראל. באמת דנית, חשוב לך שהוא יאהב את המדינה? מה זה בכלל אומר? ומי בדיוק לא אוהב את המדינה? אולי העובדה שאמיר עבד במטה של גלעד ארדן מרמזת שהיא התכוונה לבחור ימני, אבל אני באמת לא יודע.
כצפוי, כל אזהרות הביקורתיות התנפצו עם הכוס שנשברה מתחת לחופה. יחסית לשני אנשים עם סטנדרטים בלתי אפשריים, הם בהחלט עפו אחד על השנייה, אפשר אפילו לומר בהגזמה. החיבור היה מיידי, הם אהבו את מה שראו, מצאו התחלה של שפה משותפת, החזיקו ידיים כל הטקס ולא שחררו את האחיזה גם במונית בדרכם למלון. התעופה ההדדית בהחלט מעוררת אופטימיות, אבל אפשר להניח שהדרישות הגבוהות עוד לא אמרו את המילה האחרונה. האקדח שהונח במערכה הראשונה עוד יירה, כמו כולם גם הם ימצאו בהמשך משהו שהם לא אוהבים, ואז נראה אם הם יברחו ברגע שירגישו טיפה אכזבה, או שהם באמת הגיעו מוכנים לאתגר.