הבעיה הגדולה ביותר עם תרנגולת שמטילה ביצי זהב, היא הפחד. כן, הפחד מנקר לא פחות מהתרנגולת: מה אם זו תהיה הביצה המוזהבת האחרונה שהיא תטיל? על אף כמה קולות (פקה!) שעשויים להטעות, נטע ברזילי היא לא התרנגולת, אלא דווקא החממה שבה גדלה - הכוכב הבא לאירוויזיון, שהפכה לריאליטי השירה הכי מצליח בישראל. בעידן רווי באלטרנטיבות ריאליטיות, הכוכב הבא אשכרה הצליחה לקיים את ההבטחה היומרנית שבשמה, ולהביא את הכוכבת הבאה לאירוויזיון, ואז גם להביא את האירוויזיון לישראל. וואי וואי, איזו ביצה.

אם במקרה שכחנו שזה הבית שממנו יצאה זוכת אירוויזיון, אל דאגה, רותם ואסי דואגים להזכיר זאת חמש שניות לתוך העונה השישית, ואז בערך עוד 38937 פעמים. אבל בסדר, זה רק הגיוני להתפאר בהישג כזה. חוץ מזה, גם שכלול ההצלחה של זוכי העונות הקודמות הוא הישג לא מבוטל: נדב גדג', חובי סטאר ואימרי זיו (נתעלם מזוכה העונה הראשונה, כי פייר אני לא זוכר את שמו) הגיעו למקומות מכובדים באירוויזיון עצמו, וזה עוד מבלי לדבר על כוכבים שפרצו משם על אף שלא זכו, כמו יונתן מרגי. זו הצלחה שקשה להתווכח איתה, אבל גם רף גבוה לעמוד בו, והלחץ ניכר כבר בפרק האודישנים הראשון. 

אפשר לראות את זה, למשל, בצירופה של שירי מימון לשולחן השופטים. מימון היא זמרת בכל רמ"ח אבריה, שופטת ומתמודדת ריאליטי מנוסה ואפילו באירוויזיון יש לה קילומטראז', אבל לא ממש ברור למה היה לחוץ לצרף אותה לשולחן השופטים העמוס גם כך. ותכלס, פאדיחות לסקעת, שהגיע רק למקום 14 בגמר האירוויזיון, בעוד שמימון עקפה אותו עם מקום רביעי (ונראה שהיא עוקפת אותו גם בזמן מסך). שאר השופטים בשולחן המשיכו להתחפר בטייפקאסט שלהם:  קרן פלס התרגשה, אסף אמדורסקי התקמצן במחמאות וסטטיק ובן אל היו חמודים ברמת התשכבו כבר וצרפו אותנו בבקשה. עם אסי ורותם בתפקיד אסי ורותם, הכוכב הבא ממשיכה על אותו הגל שהוביל אותה לניצחון בעונה שעברה. 

רמת המתמודדים גבוהה השנה, בין היתר כי גם זמרים מנוסים יותר לא מתביישים לזרוק עצמם לתחרות. כבר נודע שמאיה בוסקילה תשתתף בעונה הקרובה, ויש גם דיבורים על עידן יניב ושפיטה, אבל גם המתמודדים הפחות מוכרים מרגישים מהוקצעים בהרבה ממה שהורגלנו בפרקי אודישנים. כך למשל קיפץ לבמה נדב פיליפס - תואם מרגי, סחבק של נועה קירל ובעל כמעט מיליון צפיות ביוטיוב, שהוציא אפילו מאמדורסקי חיוך - עם ביצוע מדויק ל-"I Have Nothing" של וויטני יוסטון (או כמו שקוראים לו במערכת: שיר הקריוקי הכי מושלם בעולם).

ככלל, ולמרבה השמחה, לא היו בפרק הראשון מתמודדי בדיחה. נו, אתם יודעים, אותם מתחרים חסרי מודעות שמביכים את עצמם בפומבי כדי שנצחק בבית ונרגיש יותר טובים עם עצמו כי החיים מבאסים ואסקפיזם ו... נו, מה שבישראל קוראים לו קומדיה. הפעם אפילו המתמודדים הכושלים לא היו מביכים מדי (במקרה הרע בעלי יומרה ומניירות) ונכון לעכשיו אף דקה לא התבזבזה על עוד שיפוצניק שמזייף את אדל. מה שדווקא כן היה בשפע, גם אם במודעות מוחלטת, זה גימיקים. אוי כמה גימיקים. 

זה קצת מובן, כי גם נטע ברזילי הגיעה לתכנית על תקן גימיק והתגלתה כפצצת כשרון חד-פעמית, אבל זה בדיוק העניין עם דברים חד-פעמיים - הם די, איך קוראים לזה? חד-פעמיים. כשאפשר לתייק כל אחד מהמתמודדים תחת קטגוריה בעלת שם בודד - הרקדנית, הרוסי, הדתי, הביישנית וכו' - הסכנה בגלישה לגימיקים היא מדרון חלקלק. כשהחבורה נלהבת מהמחשבה על זה שבחור כמו שחר עדוי, חרדי עם ציצית ופיאות, ייצג את ישראל בתחרות הבינלאומית - זה עוד היה חמוד, אבל ברגע שאסי קורא ללהקה שכוללת נגנים וזמרות בעלי צרכים מיוחדים "יציאת היציאות" -  פה הוא הגזים.

הביצוע של להקת שלווה היה מקסים לכל הדעות, אבל המודעות לגימיק לא הופכת אותו לפחות גימיק. שצף המחמאות המשתפך של השופטים הרגיש כמו לחיצה ארוכה מדי על דוושת הרגש. זה בלט פי כמה כשענהאל, סולנית ההרכב העיוורת בעלת הקול הפנטסטי, שרה את "Toy". נו מה, באנו לראות את הכוכב הבא לאירוויזיון - לא את הקודמת. אבל יאללה, אמן שיטילו פה עוד ביצת זהב. 

הכוכב הבא לאירוויזיון - תל אביב 2019 משודרת בימי שלישי ומוצ"ש בשעה 21:00, קשת 12