עם הכניסה לפרק האודישנים השלישי, הכוכב הבא לאירוויזיון מורכב מכ-90 אחוז ווקאליסטים מעולים. רף הגימיקים נרגע (אוקי, למעט המתמודד האחרונאל, אבל עוד נגיע אליו) ומי שתופס את הפוקוס היו הלחם והחמאה של תכניות מהסוג הזה - זמרים לא מלוטשים, אך בעלי יכולות לא מבוטלות. אין זמן לבזבז על קוריוזים, יש לנו אירוויזיון ללהק.
אושר ביטון הוא דוגמה אידיאלית לדיוק שמסתמן בעונה הנוכחית - מתמודד שלפני שנתיים הצליח להרים את המסך - אבל נפל בשלב הסינון, חוזר כדי לנסות להוכיח לאמדורסקי שטעה כשלא העביר אותו, ומי היה מאמין מה שנתיים יכולות לעשות. ביצוע מדויק ל"תל אביב בלילה" של עדן בן זקן (שמתם לב שהיא הופכת לקלישאת שירי אודישנים?) ועם המון ביטחון - בטח ביחס לסיבוב הקודם בתכנית - שהעבירו אותו בצדק לשלב הבא. הפעם גם אמדורסקי נתן כחול.
ובכלל, נדמה שהשנה צצים לנו יותר ויותר זמרים עם ניסיון בתכניות שירה- כמו קלרה סבג, בוגרת כוכב נולד 9, שעברה גם היא בעזרת עדן בן זקן, או מיני כוכבי יוטיוב - כמו ליאת אליהו, שביצעה מצוין את "תישרף האהבה" של איתי לוי והרוויחה בצדק חמישה כחולים. אפילו קיבלנו זמרת צרפתיה ציונית כמיטב המסורת, ג'ודית חסין, שויתרה על כמה מיליוני צפיות היוטיוב בשיריה בצרפתית כדי לבוא ולשיר לעם היושב בציון הממ... את השיר "River" של צמד התאומות הצרפתיות IBAYI. דווקא הביצוע היחסית עדין והמתוחכם של ג'ודית - אנטיתזה לערימת המניירות והדרמה הישראלית - מסמן אותה כמתמודדת מבטיחה להמשך.
ככל שמתמודדים חזקים שכאלה עוברים, כך מקומם של מתמודדים פחות מדויקים מוטל בספק. שחף (בלי שם משפחה! רק שחף!) הוא, כדברי אמדורסקי, "צועק אירוויזיון" - דרך נחמדה להגיד שהוא גיי מרים. ושחף באמת הרים את המסך והקהל עם "Born This Way" של ליידי גאגא (גם היא צועקת אירוויזיון), אבל לא הציג ביצוע סוחף או מהודק מספיק. הוא אמנם עבר לשלב הבא, אבל לא בטוח שיגיע עד לגמר. שחף בן ה-21 יצטרך להשתפר ומהר כדי לעמוד ברמה השנה, או לפחות להוסיף איזה סימן קריאה בסוף השם. שחף! נראה הרבה יותר טוב.
השאיפה לרמה אחידה היא כמובן דבר חיובי, וחסכה לנו ולכמה מתמודדים זמן יקר (מילה למתמודד רובי בדלוב: אתה לא פרדי מרקורי. אף אחד לא פרדי מרקורי), אבל היא באה עם מחיר מסוים - קוצר סבלנות לפיתוח מתמודדים בוסריים אך עם פוטנציאל ענק. וככה, מי שנופל על אף שהוא לגמרי מחזיק בפוטנציאל להיות שיחוק אירוויזיוני הוא חצי-אחיו הצעיר של בן אל, אלעד תבורי.
אין דרך לטעות בגנים של התבוריז, ואלעד באמת נראה כמו בן אל מוקטן עם קורטוב סטטיק. הקשר המשפחתי פסל כמובן את צמד החמד סטטאל מלשפוט, אבל נראה שיותר מכך - העמיד לאלעד רף כמעט בלתי אפשרי לעבור אצל שאר השופטים. לתבורי הצעיר היתה טעות אחת גורלית: הוא בחר לשיר את הלהיט "ואת", שבוצע במקור על ידי השופט סקעת, ונכתב על ידי השופטת פלס. זה העמיד את השיפוט של השניים במצב לא פחות בעייתי מבן אל, ובסופו של דבר הוביל לנפילתו של הזמר הצעיר לבית תבורי.
המלכוד 22 הזה, גם בן לשושלת ה"ג'חנון סבן" כדברי סטטיק וגם בחירה חנפנית בשיר של שני שופטים, הסתיר מאוזני השופטים את הביצוע הווקאלי הפנטסטי של אלעד, שללא ספק עוקף את אחיו ומתקרב לרמות של אביו בשיאו. הביקורת של פלס היתה במקומה - באמת היה חסר את החיבור הרגשי והעומק של השיר - אבל זה לא דבר שנדיר לראות בשלב האודישנים, וראינו מתמודדים שעברו עם פחות מזה. אבל הפעם, זה היה שיר שלה, אז זה הפריע לה פי כמה. דווקא אמדורסקי, השופט הקשה לפיצוח, הצליח לראות מעבר לשם והשיר ונתן כחול מוצדק שלמרבה הצער לא עזר לתבורי. לא נורא, אולי בשנה הבאה הוא יוכל לחזור בתור "אלעד!".