מי ידע שלישראל יש כל כך הרבה סול, אה? עדן אלנה, הנערה מקריית גת, לקחה את הגמר השני בתשע עשרה שנותיה הקצרות על הכדור, ומתחילה להתארגן לקראת הגמר השלישי, והחשוב ביותר - האירוויזיון. עדן נתנה עונה יציבה לאללה. למעט ביצוע חצי הגמר שלה, היא היתה המתמודדת בעלת הציון הכי יציב העונה, ואתם יכולים להיות רגועים בנוגע לנציגה שלנו לתחרות בהולנד, כי ברגעי האמת היא זורחת. האמת שלפחות ברמה המוזיקלית, קיבלנו מהמתמודדים כמה מהביצועים החלשים ביותר שלהם העונה, אבל לאלנה הספיק רגע אחד של קסם כדי לצאת ווינרית.
הערב נפתח עם ביצוע של עדן אלנה ל-"Where Have You Been" של ריהאנה, שלמען האמת, הראה את הצד הלא נכון של השיר, והצד החלש של אלנה - העיבוד היה קצבי מדי, הבלגן השתלט על הבמה והשירה הצעקנית, שדווקא לא אפיינה את אלנה עד כה, העלימו את הכוח האמתי שלה (הסול, כמובן) מאחורי הפירוטכניקה של הגמר. 66 אחוזים בלבד הם ייצוג די מוצדק לביצוע כזה, והאדום של אמדורסקי, שגם בגמר לא מתבייש לכתוש (וטוב שכך), היה מוצדק גם כן.
ולמרות שהיא נתנה לאור עמרמי ברוקמן רף נמוך יחסית לעבור, גם הג'ינג'י האהוב התקשה לעמוד בו. בחירת השיר הגרועה - "אבא" של שלומי שבת - רק רק הזיקה לו. כלומר, אני יודע שכל המתחרים צעירים, אבל האם זה אומר שהגמר היה צריך להפוך לטקס בית ספר? עמרמי עבר בקושי עם 73 אחוזים, ושוב אמדורסקי היה הצדיק היחיד בסדום עם העלבון הנפלא ביותר: "זה נשמע כוכב נולד 3". הוא כמעט צדק. ג'קו אייזנברג הוא הזוכה של "כוכב נולד 4".
גם הדו קרב השני לא הראה הרבה ממה שלמדנו לאהוב במתמודדי הגמר - אלה לי, בתלבושת הרובוטית הקוריאנית שלה, נתנה את הביצוע החלש שלה העונה. אחרי שהשוו אותה העונה כמה פעמים לאריאנה גראנדה גילינו שדווקא כשהיא מבצעת שיר של גרנדה, עם זיופים קלים, בעיות סאונד ותחושה כללית של פיזור, גם אלה לי נפלה ברגעי הגמר. ריקודים זה טוב ויפה, אבל זה לא יכול לבוא על חשבון המוזיקה.
דווקא הביצוע הטוב ביותר בחלק הראשון של הגמר זכה לאחוזים נמוכנים, וכמו שהזהרנו - הסיבה לכך לא היתה איכות הביצוע, אלא דווקא החיבור לקהל. גאיה שאקי, שהתחפשה לעורב אצילי שנח על ענן, זכתה לאורך העונה בתשואות מהשופטים ואדישות יחסית מהקהל, כך שלא פלא שגם בביצוע הגמר המוצלח שלה היא קיבלה חמישה כחולים ורק 46 אחוז מ-85 אפשריים מהקהל. גם הבחירה בשיר רוקיסטי ודרמטי כמו "My Immortal" של אוונסנס הלכה כנגד אהבת הקהל. לא פלא שלבסוף הצופים בחרו להדיח אותה על פני אלנה, חרף הביצוע החלש של האחרונה. אפשר לשרוד עונה עם אהבת השופטים, אבל בסוף הקהל הוא שופט אכזרי אף יותר מאמדורסקי.
ביצועי הגמר דווקא הראו מגמת שיפור קלה. אור החליט ללכת עד הסוף עם מוטיב הטקס, וביצע את "האם להיות בך מאוהב", ואיכשהו הצליח לגרום לביצוע של אביב גפן להיראות מינורי. הפעם הוא דווקא קיים את ההבטחה שהוא, אבל מי שחושב ששיר של אביב גפן יוביל אותו לאירוויזיון כנראה לקח קצת ממה שהמלבישה של בן אל הביאה לו. נו, לפחות החלוק ישב עליו טיל. אחריו עלתה אלה לי שאמנם בחרה בשיר מצוין לגמר ("Roar" של קייטי פרי), אבל גם אותו ביצעה ברמה שלא מציגה את מה שראינו ממנה עד כה העונה. אולי זו נפילת מתח, אולי הלחץ של השידור החי ואולי באמת ילדים בני 17 עדיין לא מוכנים למעמד שכזה, כי אז עלתה עדן אלנה והראתה לנו איך בגרות משחקת כאן תפקיד מפתח. טוב, בגרות יחסית.
אחרי הביצוע הבינוני שלה לריהאנה, אלנה שלפה את כל התותחים הכבדים (כן כן, הסול) בביצוע נהדר ל-"Halo" של ביונסה, הראתה שברגע הקריטי ביותר היא יודעת לדייק בכל מודולציה ותנודת קול ולתת סוף סוף ביצוע שראוי לגמר. השופטים הקבועים, השופטים האורחים וגם הקהל בבית (ובפער משמעותי של 60 נקודות) ראו בקלות שעדן אלנה היא המועמדת הראויה ביותר, ושלחו אותה לאירוויזיון. ועכשיו, אחרי ששרדנו את תחפושת הג'וקר של סטטיק, הגיע השלב הבאמת מכריע – השיר שיתפר למידותיה של אלנה. אני לא יודע מי יכתוב אותו, אני לא יודע על מה הוא ידבר ואני לא יודע אם שירי מימון תצליח יום אחד לצאת מהשמלה שלה, אבל אני רק יודע דבר אחד - אם אנחנו רוצים לנצח באירוויזיון, השיר שיינתן לעדן חייב להיות עם מלא, אבל מלא, נשמה. סליחה, התכוונתי לסול, בייבי.