חברים יקרים, התכנית עלתה שלב, וכעת כל אלו שקיבלו סייבים וסימפטיה על סיפור אישי עומדים לתפוס אוטובוס חזרה הביתה בזה אחר זה. וכשהאחריות מתחילה להכביד - השופטים קצת מגזימים, וכועסים על המתמודדים שהם... מוגזמים. אבל על זה אחר כך.
הראשונה להתמודד היתה ליאור חן, מלווה במנטורית מהחלומות - מאיה בוסקילה, קרובת המשפחה שלה שגם מתמודדת מולה - איזו דרמה. ואם זה לא מספיק, ליאור מבצעת את השיר "סיפור מכור" של, כן, מאיה בוסקילה, ועוברת את האודישן.
החשש שלי הוא שינסו לבנות ביניהן טלנובלה טורקית מערוץ ויוה, ולצערנו (ובעיקר לצערי) כל מה שאני חוששת ממנו אכן קורה. מאיה בוסקילה מבצעת את "Wrecking Ball" של מיילי סיירוס, וזו הפעם הראשונה שהצלחתי להקשיב למילים של השיר הזה, והפתעה - בסוף אפילו היתה לי לחלוחית בעין.
אמדורסקי אמר שמאיה יותר מוצלחת כשהיא שרה קטן. מתאים לי לומר בנקודה הזאת "לא נותנים לנשים עוצמיות להיות עוצמתיות, והנה עוד גבר שרוצה להקטין את מאיה", אבל מה לעשות, גם אני התרגשתי עכשיו כשזה היה קטן. למה? פשוט מאד - בגלל הקונטרה. הקטן של הסוף לא היה קטן לולא הגדול והעוצמתי של האמצע. סה טו.
נדב פיליפס בן ה-18, שדומה למרגי שדומה להראל שדומה לטל מוסרי, חטא את חטא פרנסין מארתור, ושר כשהוא מלווה את עצמו בפסנתר. שירי והראל כעסו על היוהרה ואמרו לו שהוא מוגזם וטו מאץ', ורק קרן טענה שהוא סטאר כל יכול.
אני הסכמתי עם קרן, אבל נו, עכשיו כנראה הגיע השלב בתכנית בו לכולם נאמר לעשות הכל "קטן יותר". חברים, זה אירוויזיון. נדב לא היה צריך רק לשיר גדול ולנגן יפהפה (כפי שעשה), אלא גם להביא רקדניות מהקרנבל בברזיל כשמקהלה שלמה מאחוריו בעודו משוח בשמן וצבוע בזהב. או בקיצור: מה האובססיה החדשה הזאת עם קטן?! בכל מקרה, נדב לא ממשיך איתנו הלאה, אך אנחנו מצפים לפגוש אותו בשנה הבאה, כשילמד איכשהו להקטין את עצמו (למה אלוהים למה).
אגב הגזמות - בואו נדבר על שפיטה. אני אומרת לכם, האירופאים יכעסו עלינו. או שמביאים זמר / זמרת מזרחיים ששרים בית בערבית, או שמביאים מישהו ערבי באמת. אי אפשר לעשות דמות(!) של ערביה מול האירופאים, זה כמו שמישהו לבן יצבע את הפנים שלו בשחור ויופיע באמריקה. זה לא פוליטיקלי קורקט. אני יודעת שאצלנו בישראל עוד לא אימצנו את העיקרון הזה, אבל הדבר הזה כל כך חם באירופה שאין לכם מושג.
לזכות שפיטה יאמר שהיא שרה מעולה, והביצוע שלה לקרמה פוליס של רדיוהד היה מבריק ונהנתי ממנו מאד. יהיה מעניין אם השופטים יכפו עליה לצאת מהדמות בשלבים מתקדמים יותר - כי, איכשהוא, שפיטה ממשיכה איתנו הלאה בתחרות.
טאי המתוקה בעלת האופי הרב שעברה באודישן הקודם עם 92% שוב מגיעה עם שיר אינדי שאף אחד לא מכיר. בקליפ "High Hope" של Kodaline אותו בצעה תאי יש צייר בגיל העמידה שעומד להתאבד מאדיי מנוע ברכב שלו, אלא שלפתע נכנסת לו לאוטו כלה שבורחת מהחתונה שלה. הוא לא מתאבד בסוף, הם חיים יחד, ואז הבעל המקורי יורה בשניהם עם לא אחר מאשר תת מקלע (?!), אבל הם שורדים את זה יחד. אלוהים ישמור, אין דרמה אמיתית בחיים שלכם, מוזיקאיי אינדי יקרים? (אין). למה כל דימוי אינדי הוא כל כך מוגזם? (כי מדובר בבכיינים).
אבל בביצוע של טאי לא היה זכר לזוועות הקליפ, והיא גם ביצעה אותו טוב יותר מהלהקה עצמה - לקחת כזה שיר נודניקי ולעשות ממנו משהו שהוא שואו - שאפו לתאי. היא הכניסה בו את האופי שלה, שכאמור, שוב ושוב על ידי קרן פלס, יש לה. קרן, לכולם יש אופי. לטאי פשוט יש אחד שאת אוהבת.
רגע של אמת: אושר ביטון מבית שאן הוא לא פחות מכוכב. לפני שהופיע, סיפר על חברו הטוב ביותר שנהרג בתאונת דרכים, רק בן 20, והקדיש לו את "ים של דמעות" של זהר ארגוב. אושר שר מושלם, ללא רבב, ואסי קרס בבכי לחיקה של רותם. רגע של אמת בריאליטי, אהבתי. שירי אמרה שהוא עשה את השיר לא נינט ולא זהר, וזה מדויק. זה היה 100% הוא, וזה היה ביצוע שאחזור אליו ואשמע שוב. יהיה מעניין מאד לראות אותו מתקדם בתכנית.
היה באמת פרק טוב. למעשה, הדבר היחיד הרע בו הוא העובדה שעכשיו, אחרי ששמעתי את הביצועים המקוריים של השירים מהפרק, נדפק לי המנגנון של היוטיוב שהכיר אותי כל כך טוב, ככה שהוא מציע לי לשמוע שירים עם קליפ מצגת. תודה באמת.