בין אם לא סבלתם את שיר האירוויזיון של קומי מרימי ובין אם כמוהו, התרגשתם ממנו עד דמעות, קשה להתווכח עם ההצלחה של "הכוכב הבא לאירוויזיון". מבלי ששמנו לב, זו כבר העונה השביעית של ריאליטי השירה בעל הקבלות (אם מרימי לא הספיק לכם, אז נזכיר בקצרה רק את נטע ומרגי), והמכונה משומנת מתמיד. נדמה שגם לקברניטי הספינה קצת נמאס מגינוני אסי ורותם, והפרק הראשון היה שופע מתחרים חזקים שחולמים להחזיר את חגיגת האירוויזיון לתל אביב כמעט כמו שאסי חולם להנחות שוב.

אבל לפני, בואו נדבר על השינוי החשוב ביותר בשולחן השופטים. לא, אנחנו לא מדברים על עזיבתו של הראל סקעת לטובת איתי לוי - אם כי זה בהחלט חילוף מוצלח בהתחשב בכך שסקעת בקושי שפט ויותר ניסה לשיר - אלא על משחק הכיסאות המוזיקלים שהוביל, סוף סוף, להושבת סטטיק ובן אל ליד אסף אמדורסקי. מאז רוס ורייצ'ל לא נראתה מערכת יחסים רומנטית שכזו נמתחת לאורך עונות רבות כל כך, וכולנו מקווים שבעונה השביעית המתח סוף סוף ישבר והם ישכבו. דיר באלק אמדורסקי, אל תגיד את השם הלא נכון מתחת לחופה.

אלה לי להב –
תגיע רחוק בתנאי שתעמוד בלחץ - אלה-לי להב | צילום: "הכוכב הבא לאירוויזיון 2020", קשת 12

המתמודדת הראשונה היתה בדיוק מסוג ההפתעות שאוהבים בכוכב הבא - בת 16 שמסתתרת בביישנות מאחורי השיער שלה, ממלמלת על חיבתה לקיי פופ ואז מתפוצצת בשניה שהיא מתחילה לשיר. אלה-לי להב נתנה ביצוע דרמטי מעולה לשיר "You Don’t Own Me" וחשפה קול בוגר ומפתיע שנתן לה 95 אחוזי הצבעה ומעבר כמעט קליל מדי לשלב הבא. מתמודדת צעירה שכזו לרוב מתקשה בשלבים הבאים, אבל הקול והדיוק שלה עוד יכולים להוביל אותה רחוק בתחרות, אם רק תעמוד בלחץ.

מצידו השני של המתרס יש מתמודד כמו אוהד שרגאי - בוגר כוכב נולד 8 (אלוהים אדירים זה היה לפני עשור), חבר ההרכב עילי בוטנר וילדי החוץ וחצי מצוות הכתיבה שיצר את "Home" שמרימי שר באירוויזיון. לא בטוח שזה כל זה עומד לטובתו. עם זאת, שרגאי לא נתן לפספוס של מרימי להוריד לו וסיפק ביצוע פסנתר מרגש ל-"I Wanna Dance With Somebody" שהראה את הניסיון הרב שלו והצליח להשאיר אותנו מהופנטים חרף החזה החלק של איתי לוי שנדחף לכל פריים שני. שרגאי הוא מתמודד מושלם, אולי אפילו מושלם מדי עבור המעמד, וניסיון העבר מלמד אותנו שהציפיות שיצר עשויות דווקא לפגוע בו בהמשך (ושאף אחד לא יזכיר לנו את מפלת אברהם דה-קרבליו).

המתמודד הבא שגרף את כל הכחולים משולחן השופטים המחודש היה החייל המשוחרר והג'ינג'י בכובע המצחיה רביב כנר, שנתן ביצוע יפה (אם כי לא מושלם) ל-"Angels" של רובי וויליאמס, אבל בעיקר הציג גוון קולי מלא עומק ויותר מזה, כפי שאמדורסקי היטיב כהרגלו לבטא, נתן "ערימות של רגש". קרן פלס, שלא עמדה בכל הרגש של סיפור הרקע של והביצוע של כנר, התרגשה עד דמעות. פלאשבקים מהעונה הקודמת החלו לחלוף לנגד עיניינו, כל הדמעות, הכחולים והמחמאות המוגזמות של פלס מהעונה עלו בזיכרון. לרגע חשבנו שגם השנה קרן פלס הולך להיות הכחול האוטומטי.

כמה שמחנו להתבדות כבר במתמודדת הבאה, דניאל בן אפריים. זה לא שדניאל היתה רעה כמו ששמחנו לראות את האדום מקרן, שסוף סוף בחרה בצד האפל. ככה אנחנו אוהבים אותך קרן, בעלת דיעה שגם מחייבת אותך לוותר לרגע על תדמית הפיה הטובה. דניאל עשתה את הטעות הגורלית של לבחור בשיר של אחד מהשופטים, וגרוע מכך, של לבחור בשיר של שירי מימון. בסוף היא עברה בקושי וחרף הטעות, אבל זה רק אומר שהיא תאלץ להוכיח את עצמה מחדש בשלב הבא. כשירות למתמודדים הבאים אנחנו מזכירים: חוק ראשון במועדון "הכוכב הבא": אם אתם לא שווים ו/או טובים משירי מימיון, אל תבצעו שירים של שירי מימון. חוק שני במועדון "הכוכב הבא": מדברים מלא על "הכוכב הבא". במיוחד אסי ורותם. אין חוק שלישי, אבל אם אפשר לבקש אז נשמח לא לראות את הפטמה של בן אל שוב, תודה.

אז היתה לנו כבר בת 16 והיה לנו ג'ינג'י, אבל האם אי פעם ראיתם ג'ינג'י בן 16? כנראה שכן. האם אי פעם ראיתם ג'ינג'י בן 16 ששר כמו אור עמרמי ברוקמן? בוודאות לא. אור דווקא בחר בשיר די בטוח לאודישנים – "מה אתה רוצה ממני" של חנן בן ארי (שיר שהעביר גם את הזמר נטול השרוולים אסף מסלתי בעונה שעברה), אבל הביצוע של הנער הג'ינג'י היה בטוח אפילו יותר ממנו. הוא נטף כריזמה, הופיע בביטחון עצום, כולל כל תנועות הגוף הנכונות, וגרף ציון חסר תקדים של 97 אחוז. לשני האבות שלו יש כל זכות להיות מאושרים (אה, שכחנו לציין שהוא גם בן מאומץ לזוג להט"בי, כי כמובן) ואור עמרמי ברוקמן הפך בן רגע לכוכב. ותודה למכונה המשומנת.