אחרי סיבוב שלם שבנוי כולו על מלך מוזיקת אמצע הדרך עידן רייכל, בהפקת "הכוכב הבא" רצו להרים לנו עם פרק אירוויזיוני מפואר ועמוס נצנצים, אבל במקום זה קיבלנו ערב די מפוזר, מלא בלדות עוצמתיות וכמה פספוסים, עם הופעת אורח מדרדסטטיק, ערוץ הכיבוד וניקי גולדשטיין. ניקי, הבדיחה על זה שהודחת בטעות וצריך לחזור בגלגל הצלה מוצתה, ואז חזרה לחיים ונטחנה למוות בעדינות של חיקוי לְריטה.
הדבר היחיד שהיה אירוויזיוני בערב כזה הוא עד כמה שהוא היה ביזארי, ואולי הדבר הביזארי מהכל (כן, אפילו יותר מתרגיל צביעת השיער של איתי) היה הסדקים המשמעותיים הראשונים בקרב הדור הצעיר. אלה-לי עשתה ניסיון להציג לקהל הישראלי את תרבות הקיי-פופ ה(או)קוראנית ונתנה שואו מרשים, אבל נתקלה בפאנל שופטים אטום לדבר הכי עכשווי בפופ העולמי. בחירת שיר אמיצה שלא השתלמה לה, אבל לפחות היא זכתה להיראות כמו פאוור ריינג'ר. לעומתה, אור עמרמי ברוקמן בחר בשיר שתפור בול למידותיו וספג ים של אדומים משולחן השופטים (אבל אהבת קהל כמעט גורפת, מה שהשאיר אותו בקלות בתחרות). הביצוע שלו היה מצוין, כצפוי, אבל בבחירת שיר אנטי-אירוויזיוני הוא חטף על הראש מהשופטים, כולל מקרה נדיר של אדום משבח מצד אמדורסקי.
ובכלל, בחירת השירים וסגנון העיבוד שלהם תפסה חלק מרכזי מאוד בפרק - גאיה שאקי זכתה להלל על סיבוב הפרסה הדרמטי שעשתה ל-"Girls Just Want to Have Fun" (אם כי בניגוד למה שקרן פלס אמרה, כבר היו לשיר הזה גרסאות דומות) ולואי עלי חטף על הראש על ביצוע לא מספיק מדויק ל"שני משוגעים". כשהגימיק של לשיר בערבית כבר לא עובד, וברייק הריקוד באמצע לא מציל שום דבר, כל מה שנשארנו איתו היה ביצוע די מנותק בעיבוד יפה ותו לא.
דווקא אוהד שרגאי וללי, שהתחרו אחד נגד השני, בחרו בשירים מעניינים וגם סיפקו עיבודים ייחודיים - שרגאי הלך על גרסת פסנתר מינימליסטית ל-"Feel" של רובי וויליאמס בעוד שללי נשארה באזורי הפופ עם "I Lived" של וואן ריפאבליק. דווקא העובדה ששני הביצועים היו מוצלחים בכללם העידה, שוב, ששרגאי עוד לא מספיק חד לגמר. הבעיה הגדולה עם הזמר המצליח היא, כפי שאפיין אמדורסקי, ש"חסר (לו) חספוס שאני יכול להאמין לו". ההופעה הנהדרת של ללי, שהגיעה מיד אחרי, רק הדגישה את המסכה הכביכול מרגשת של שרגאי - הוא עדיין מתאמץ להראות שהוא נחשף על הבמה, והיא פשוט חשופה עליה בטבעיות. הוא צריך עוד להמשיך להזיע כדי לגעת בקהל ובשופטים, אבל ללי היא כבר הדבר האמתי.
"הדבר האמיתי" הוא אפיון שמתאים גם למודחת של השלב הזה, עדן סיון. אל תטעו, היא הודחה בצדק, אחרי ביצוע מגמגם לשיר "Shape of You" עם טוויסט דאנסהולי ושום התפתחות. בכל שלב מקודם יותר, הביצוע הזה היה מעביר אותה הלאה, אבל דווקא אל מול פנטזיות האירוויזיון שלנו היא פספסה את הניצוץ, ולשם שינוי, הוורסטיליות המוזיקלית שלה פעלה לרעתה. היא לא באמת עשתה טעות גדולה בביצוע (אם כי אולי קצת טעתה בבחירת שיר כל כך חרוש), אבל באמת זה לא הספיק הפעם. אם כבר, מר גולדשטיין, זו זמרת שחרף כמה פספוסים, דווקא ראויה לגלגל הצלה.