אחרי מקצה הענקים של הנינג'ה, הגיע מקצה הסופר-ענקים, האולטרה-ענקים, "הנוקמים" של הענקים. זה היה ערב מופלא, מלא בביצועים בלתי נשכחים – כזה ששם בכיס את הקטן את הפרק הקודם, שכבר שבר כמה וכמה שיאים. אם חשבנו שכוכבי העונה הקודמת בני יפרמוב או אדם ברוטמן הולכים לשלוט בשלבים המתקדמים של התחרות גם הפעם, כנראה שטעינו. יש כמה חבר'ה חדשים השנה שהולכים לתת להם פייט רציני.
ראשונים עלו על המסלול האחים שי ושחר גולדפרב. אם שחר מוכר לכם, זה כנראה כי גם אתם ביליתם את ימי החופש הגדול שלכם בצפייה בששטוס. אני לא יודעת איך היו הביצועים שלו בקיר הגורלות, אבל על מסלול הנינג'ה שחר סיפק ביצוע בינוני והוא נפל בגשר הקוביות אחרי 26 שניות בלבד. שי לעומתו הצליח קצת יותר ועבר את הקיר בזמן שיא של דקה ועשרים ושמונה שניות (כלומר, מה שחשבנו שהוא שיא. תמימים היינו אי שם, בתחילת הפרק). כשאסי ורותם שאלו את שי בתום המסלול איך היה, הוא ענה "סבבה לגמרי" ו"מגניב". את שיא הזמן הוא אולי לא שבר, אבל את שיא הנונשלנטיות בהחלט כן.
בפינת המתמודד האהוב שחזר אלינו מהעונה הראשונה קיבלנו הפעם את יואב רוטשיין, הידוע גם בכינויו "יואב הצנחן" ו"יואב עם החברה הפוטוגנית". גם הפעם יואב הגיע עם החברה ליהי, הכפילה הצעירה של נטע אלחמיסטר וגם הפעם הם הציגו זוגיות דביקה ומעוררת קנאה. אם בעונה הקודמת יואב הזדקק לחסדי השעון כשהגיע לשלב הגמר, בו נפל במכשול המערוך, הפעם הוא הצליח לתקן את הרושם וסיים את המסלול בזמן שיא. הימור שלי: גם הפעם יואב יגיע איתנו עד לשלבים המתקדמים של התחרות.
אחרי שחשבנו שראינו כבר הכל, הגיע גיא דוידוב. כבר סיפרתי כאן לא פעם על התיאוריה שלי לפיה ככל שאדם מוזר יותר, כך הסיכוי שלו להצליח בנינג'ה גדול יותר. אני חלילה לא חושבת שמוזר זו מילת גנאי, הכוונה היא לאדם שמוצא נישה ייחודית משלו והולך בה הכי רחוק שאפשר. זה משהו שבהחלט אפשר להגיד על גיא, פארקוריסט והיורש הצעיר של בני יפרמוב. גיא סיפר שספג אינספור עלבונות בבית הספר, מה שרק חיזק אצלו את הרצון להצליח בפארקור.
הוא עלה על המסלול בלי שחצנות ובעיקר בלי מניירות. הוא לא הוריד חולצה וחשף שרירי בטן מרובעים, הוא לא מעוטר בקעקועי ענק ואין לו 20 אלף עוקבים באינסטגרם. גיא, תלמיד תיכון בן 17, עלה למסלול עם האמת שלו, שלקחה אותו אחרי רחוק שאפשר. הוא שבר את השיא של יואב והוכיח באופן סופי: עם כל הכבוד לשמלא, חזנוב וקושניר המטפסים, שליטי המסלול הם בכלל הפארקוריסטים.
הסיפור המרגש של הערב שייך ללא ספק לרוני קז בן ה-50. לצערו של רוני, שני אירועים מנעו ממנו להגשים את הפוטנציאל שבו ולהגיע לשלבים המתקדמים בתחרות – בעונה הראשונה נודע שרוני נגע במים במהלך המסלול והוא נפסל על אף שהצליח לעבור את הקיר, ואל העונה השנייה הוא הגיע פצוע לאחר שעבר ניתוח בברך. רוני העיד שהאתגר שהציב לעצמו גרם לו לעבור הליך שיקום שהרופאים העריכו שייקח כשנה במשך כשלושה חודשים בלבד, אבל זה עדיין לא עזר לו. הוא נפל בגשר הקוביות, ואת ההופעה המרגשת שלו בתכנית בחר לחתום עם המסר החשוב: "אין דבר העומד בפני הרצון". האמת, אין מישהו שמדגים את זה יותר טוב ממנו.
בדרך היו גם ברית רון, בנו של הישראלי שאימן את צ'אק נוריס ומדונה שאמנם לא שבר אף שיא, אבל סיפק תוצאה מרשימה – דקה וארבעים ושתיים שניות, ויער בייגל – תיכוניסט אקטיביסט ואידיאליסט שארגן צעדת מחאה לירושלים במטרה להעלות את המודעות לסבלם של תושבי הדרום.
את הפרק חתם דן מור בן ה-44, שחקן, יהלומן ומאמן איגרוף. בעונה הקודמת מור זכה במקום השלישי במקצה ה-VIP והפעם הוא בחר לשוב לתחרות כמועמד מן המניין. מור אולי מוכר לכם כאזולאי המ"פ מ"בשבילה גיבורים עפים", אבל כשהמצלמות נכבות הוא משמש כמאמן האגרוף של תומר קאפון, דין מירושניקוב וסטפן. על אף שניכר שהדבר לא טבעי לו, בטח בהשוואה לספורטאים הצעירים ממנו ב-15 ו-20 שנה שפיזזו לפניו על המסלול, מור צלח את הקיר בניסיון השני והבטיח את מקומו בחצי הגמר. את ההישג הוא בחר להקדיש לאבא שלו, ששכב באותם רגעים בהוספיס. הביצוע המרהיב שלו הוכיח שוב שלנינג'ה אין גיל, ושאתה גם ממש לא חייב לבוא עם ניסיון מקצועי בספורט כדי להצליח באתגר.