ברוכים הבאים לריקאפ הגדול של גמר נינג'ה ישראל! אוקיי, וואו, איזו התרגשות. אז אחרי שלב המוקדמות ושלב חצי הגמר הגענו לגמר הגדול. פה אין כוכבי אינסטגרם שרוצים לדפוק קופה על חשבון זמן המסך שלכם, פה אין שרירני חדרי כושר מגולחים שנופלים אחרי חצי דקה. פה יש… אמ… טוב, האמת שפה יש בעיקר מטפסים. כי כבר סוכם שהעונה הזו קיבלה ככל הנראה חסות סודית מאגודת הטיפוס הישראלית, שהפכה את המקצוע הלא מסוקר הזה לדבר הכי סקסי על המסך. כן כן, יותר סקסי אפילו מליגת העל.
אז מה היה לנו בפרק הזה? 12 מתמודדים שמנסים, בתור התחלה, לעבור את הראשון מבין ארבעה שלבים. בונוס נחמד שהיה בדיעבד חסר מאוד בשלבים הקודמים הוא שעון העצר, שרץ אחורה ויכול לפסול מתמודדים שעוד לא נפלו למים. מדובר בשכלול שמוסיף המון למתח, כפי שראינו בסוף הפרק.
אבל מה השלבים בכלל? השלב הראשון כולל תשעה מכשולים בדרגת קושי קלה-בינונית (סטפר, כדור תותח, גשר מטבעות, יתדות לרשת, קרוסלות, קיר, 12 מחטים, קפיצת טבעות וטיפוס לקצה הרשת). השלב השני כולל 4 מכשולים כשלמתמודדים יהיו רק 2 דקות לעבור אותם. השלב השלישי כולל 3 מכשולים קשים במיוחד ולבסוף הטיפוס האחרון על הר המידוריאמה, שקרוי על שם הממציא שלו - איציק מידוריאמה.
אז המתמודדים הגיעו כולם בסירה אל נמל חיפה (מעולם לא ראינו כל כך הרבה אנשים שמסתכלים בתקווה אל העיר חיפה), התחילו את השלב הראשון - והתחילו ליפול כמו זבובים. שני הראשונים היו אור מיניאלי וערן גיטלר, שניהם, קבלו את זה - מטפסים. אור התקדם בזמן טוב עד שנפל בקפיצת הטבעות - מתקן חדש וקשה במיוחד שמכריח אותך להיתלות על טבעות ולנסות להקפיץ אותן תוך כדי אחיזה, במטרה לעבור שלבים ולגלוש למזרן. ואז היה תור ערן, שאסי ורותם הקפידו להדגיש כי הוא "לא שייך לברנז'ת המטפסים". גאד, בנאדם לומד לטפס עד לפסגה ואפילו שם יש מקובלים יותר ופחות. ערן התקדם בזמן לא רע ונפל בקרוסלות הותיקות והידועות לשמצה.
ואז הגיע סיקוונס של ארבעה מתמודדים. עכשיו, כשאתם רואים ארבעה מתמודדים בזמן מפוצל זה ברור לכם שמשהו לא טוב הולך לקרות, נכון? כמו בסרט אימה - ברגע שהם מתפצלים הם אבודים. אז כן, כל הארבעה נפלו בסביבות אמצע המסלול. מי בגשר המטבעות ומי בטבעות הזדוניות. הלאה.
רם לוין וכרמל רז רומיאו, עוד שני מטפסים. הראשון, צוין שהוא הסגן של אלכס חזנוב. כן, איכשהו יש לו 19 סגנים או משהו. מדובר בכוכב אינסטגרם שבא בלבוש כל-ורוד. השני, חגג רק הרגע 18 והוכתר כילד הפלא של התחרות. כרמל הגיע לראשונה במדים של קפטן אמריקה. היי, זה עדיין עדיף מפורטנייט. רם נפל, כמו כל יפי הבלורית והתואר, בקפיצת הטבעות וכרמל שבר את הלב של כולם כשנפל עוד בגשר המטבעות, למרות שהיה נראה כפייבוריט לזכייה. איכשהו, הגענו לחצי תכנית ואף אחד עוד לא הגיע לשני המכשולים האחרונים של השלב הראשון.
ומה אם ניתן למישהו שאינו מטפס לנסות לעבור את השלב הראשון? ובכן, כן, זה בדיוק מה שהיה צריך לעשות. אדם ברוטמן ומתן בלו היו המתמודדים הבאים. מתן, חבר הילדות של רותם ישראל, הסתמן עוד מהמוקדמות כהבטחה. מדובר בסוג של סופרמן שפיתח שיטת אימון משל עצמו והביא איתו כנדוניה את אדם ברוטמן, סוג של רובוט ג'ינג'י עצום והפנים של שיטת ה"ג'ימנספיט" שקיבלה בתכנית הזו יח"צ שאי אפשר לדמיין אפילו.
בואו נאמלק: שניהם היו הראשונים לעבור. שניהם גם עשו את זה בסטייל. בשקט, בלי צעקות, הורדת חולצה או תספורות מוגזמות. מתן היה הראשון לעבור את הטבעות ומשם הדרך הייתה ברורה כשרק השעון עוד קצת מדאיג. לבסוף, הוא לחץ על הבאזר כשנשארו 20 שניות לסוף. אדם, מתעמל עם עבר בסנובורד וגלישת רוח בא עם סימנים של כוסות רוח על הגב, שזה לא בלתי מביך. למרות זאת הוא התעלה על מורהו וכמו במוקדמות הוא לחץ על הבאזר כשנשארו 27 שניות שלמות. והנה, אחרי כל כך הרבה מטפסים קיבלנו שני פייבוריטים לא שגרתיים.
מפה לשם, הגענו לשני המתמודדים האחרונים: הראשון, רמי קורבנוב. יש הזוכרים אותו בתור "דה שוקר" ובתור הבחור שהיה אמור לגרום לאסי לעשות גלאח בצד סטייל ראשון מערב. אחרי שלא עבר את המסלול בחצי הגמר, גם בגמר רמי נפל יחסית מהר, בגשר המטבעות. ואז הגענו לאלכס חזנוב.
וואו, אם היה לי שקל על כל פעם שאסי ורותם היו אומרים "אלכס חזנוב" בפנים מצועפות. מדובר באלוף העולם בטיפוס ובמי שאמור לטוס את המסלול בלי בעיה. בפועל, אלכס הפך מפייבוריט ברור לאנדרדוג מהר מאוד אחרי שנפל גם במוקדמות וגם בחצי הגמר, והצליח איכשהו בחסדי הזמן להגיע לגמר, בעודו רואה את כל 38 הסגנים שלו מתקדמים בקלילות. לא מצב פשוט, אבל לטענתו הוא לא זכה בכלום עד גיל 17, כך שעמדת האנדרדוג לא זרה לו.
ואלוהים אדירים, כמה שזה היה קרוב. ראו שהנפילות בשלבים הקודמים השפיעו והפעם חזנוב לקח את הזמן וניסה להתרכז. אחלה תכנית, בתנאי שאתה לא מתעכב באף שלב וחזנוב, לא מנוסה בקיר המוות שאליו לא הגיע במוקדמות, עבר רק בניסיון השלישי ונכנס לבעיית זמן חמורה. את המחטים והטבעות הוא עבר בזמן שהקהל סופר אחורה כל שנייה והגיע לחבל הטיפוס כשנשארו רק 30 שניות לסוף. איכשהו, דווקא בטיפוס על החבל הוא הצליח להסתבך ובשיא המתח לחץ על הבאזר כשנשארו 83 *מאיות* לסוף הזמן. קאט, זיקוקים, בלונים, ואסי צורח את נשמתו בקאבר ל"שער! שער!!!" המיתולוגי של מאיר אינשטיין, רק עם הרבה פחות פאסון. תנו לנו דרמה כזו בכל שלב בגמר ואנחנו נהיה מרוצים.