91 נקודות. ירדן ואושרי. אימפריה. אין דרך אחרת לסכם את המעבר לשלב האולפן חוץ מלהרים בטירוף לזוג הכי איכותי בתחרות. בלי אגו מנופח וללא שמץ של היבריס (אליו נגיע בהמשך), מגיעים שני הצעירים האלה ומראים לכולם איך עושים את זה נכון. גם מתמודדי העונה הקודמת והעונה הבאה יכולים להוציא מחברות וללמוד.
תם שלב האירוח ואווירת ה"בואו לאכול איתי" התחלפה זריז בווייב "מאסטר שפי" פר אקסלנס. פחות מקום לדמעות וסיפורי ילדות והרבה יותר פוקוס על יכולות בישול, עמידה בזמנים ויצירתיות. התחרות עלתה לשלב הבא, הכל הפך למעניין הרבה יותר, וכל ההימורים שלי (וגם שלכם, הלו!) משלב הבתים כמעט כבר לא רלוונטיים. אני כותב כמעט כי בכל זאת, עדי ומיכל.
ההדחה הראשונה של השבוע הייתה יותר צפויה מזה שרותי וחיים יריירו על מקלות הפולנטה של ירדן ואושרי. צפיתי זאת עוד בשלב הבתים, ולא הופתעתי לגלות שכך היה. הן עברו לשלב הבא בנס, וכשהגיעו אליו והבינו שלצלחות יפות אין משמעות של ממש כשקצב התחרות עולה - זה כבר היה מאוחר מדי. היו להן רעיונות יפים, לאחיות ניסני, אבל זה פשוט לא הספיק, בטח כשממול מחכים תינוקות אייל שני וצמד נגד וחצי. כישרון ולב בהתאמה, שני דברים שינצחו כל דקורציה על צלחת.
אגב דורון ושמעון, הם בדיוק הדוגמה לשינוי מגמה עם המעבר לשלב האולפן - האירוח הביתי שלהם היה לא רע אבל גם לא מספיק, וכשהם הגיעו למלחמה עצמה, בכל זאת שני אנשי צבא, הם הבינו שנגמרו המשחקים (אבל התחילו הדמעות, שמעון אני מרוסק עלייך), והבריקו עם החצ'פורי שקשוקה שאולי לא היה בראנץ' ציורי כמו שחלקכם רגילים לקבל בהוטל מונטיפיורי, אבל זו הייתה מנה מושלמת לכל מי שפותח בוקר ב-12 בצהריים. בול בפוני.
גם הקינוח שלהם היה "פר אקסלנס", ואת זה לא אני אמרתי אלא חיים. הם הבינו את המשימה, נתנו מה שצריך ולא הגזימו עם חומרי גלם או רעיונות מופרכים. דורון ושמעון הם צמד מפתיע, והאמת היא שלא בטוח שהשניים האלה צריכים לפתוח מסעדה. כי אם זו הרמה והיחס שהם מעניקים לחיילים שאוכלים אצלם, הם צריכים להמשיך בתפקידם. להאכיל חיילים זו מצווה ושמעון ודורון הם חתיכת שני צדיקים.
על נידאל וג'וזף אין הרבה מה להרחיב, ואני בטוח שגם הם יעדיפו לשכוח את השלב הזה בתכנית. הם ניצלו בנס, עם שתי נקודות יותר מהאחיות ניסני, וזה ברור שהם מסוגלים ליותר. מה הם צריכים לשנות? לא ברור, אולי לוותר קצת על רעש וצלצולים ולהתעסק בבישול עצמו. הם זוג אהוב ומוכשר, וטוב לכולנו שהם נשארו. הם עוד יפתיעו, אין לי ספק בכלל.
מה שמוביל אותנו ישירות אל הסבב השני בשלב האולפן. הסבב בו נפרדנו, די בהפתעה יש לציין, מקובי ומאצ'. כשדיברתי על חטא היוהרה בהתחלה, התכוונתי בדיוק אליהם. הם באו מגבוה כבר בשלב הבתים עם הטאבון המפלצתי והייחוס המשפחתי. שיפודי ציפורה הם אמרו, שנים של ניסיון על הגריל, אלפי משפחות שגדלו על תאוות הבשרים שהמשפחה הזאת הנחילה - ואז הם מגישים צלעות לא עשויות. איזה פאדיחה. קובי מצא זמן ללכת לעזור להדר, מאץ' הסתובב כמו טווס ובינתיים הצלעות נשארו Rare. לא נעים ולגמרי סיבה להיות מודח בגללה. נתראה על המנגל ברחוב דוד סחרוב בראשון לציון. שלום ולהתראות.
ואם כבר עוד אגב, אז אגב הדר! אתם ראיתם את זה? הזוג שהכי היה כתוב לו על המצח "אנחנו מודחות בשלב הבא" הצליח לעשות את הבלתי נתפס, עבר בנקודה את נכדיה של ציפורה, וקפץ עוד שלב. הלם מוחלט. את המעבר הזה אפשר לזקוף רק לזכות הדר שהגיעה להילחם עד טיפת הזיעה האחרונה - ולמרות שמדובר בקלישאה חבוטה - זה בדיוק מה שהיה. פייר? אם אני מאץ', גם אני מתבלבל מרוח הלחימה הזאת וניגש להוריד לה את הירח. הדר אמנם לא אשמה בהדחה של קובי ומאץ', אבל בהחלט אחראית להישארות שלה ושל כוכי. יספיק לשלב הבא? וואלה, אני כבר מפחד להמר.
גם אינה ואלכס הראו שכוחם עוד בסינריהם, ואין ספק שבכל מה שקשור לזוג הזה, הזוגיות שלהם היא התבלין הכי חזק. נכון, לאלכס יש יציאות באין כניסה לפעמים, אבל הם כל כך אוהבים ומעריכים האחד את השנייה, שזה תענוג לראות אותם עובדים יחד. או בקיצור: כל הדחה במקום, ומי שצריך היה להישאר נשאר. הצדק נעשה.
שנחזור לירדן ואושרי? אפשר, בהחלט. במיוחד כשיש לנו עוד סבב אולפן נוסף, הפעם עם הזוגות שפתחו את התחרות וכבר שכחנו איך הם מבשלים; נדב ודניאל, שלומי ועדיאל, מארק ואלכס ואבישג ומרטין. איזה קרב זה הולך להיות. תענוג של ממש, ואני מקווה בשבילם שהם בחנו כל תנועה של ירדן וכל רגע הכלה של אושרי ויגיעו מוכנים כי זה לא הולך להיות פשוט בכלל. אם בשני הסבבים הקודמים היו מנצחים ברורים - בסבב הזה הכל באמת פתוח והרמה פחות או יותר דומה. בהצלחה לכולם, זה לא יהיה פשוט, בטח כשבסוף הדרך מחכות לכם אצבעות פולנטה לקינוח.