ביוני השנה, פרקים ספורים לתוך העונה השנייה של "המטבח המנצח", ידידי ומי שאמון על הריקאפ הזה מדי שבוע, ירון רוולסצ'י, הימר על אושרי וירדן כזוג המנצח אחרי ארוחת ערב מסחררת שהגישו בשלב הבתים. הוא אמנם לא כאן כדי להתבדות בעצמו אבל אני כאן כדי להגיד בשם שנינו – איך טעינו. אושרי וירדן, מבחינתי לפחות, היה הזוכים האולטימטיביים בתחרות, ואם לא ערב מלא בסיכונים וגליצ'ים קטנים זה עוד היה קורה. אבל המכונה המשומנת שהיא אבי וליאור לא נתנה לשום דבר להזיז אותם מהמטרה ובסוף הם אכן הגישו ארוחה יותר מדויקת, יותר מלוטשת שגם הביאה להם את הניצחון.

אז מה עברנו? 12 מנות, 4 זוגות ואופיר אחת שנתפסה בעין שלי מפהקת ופייר, אני לא מאשימה אותה – זה חתיכת סרוויס ארוך. ואם למישהי מגיע תשואות ושריקות בנוסח עדיאל זו לדניאל, שעשתה את כל זה בהריון מתקדם ועם, באמת, כמות תלונות מזערית ביחס לנסיבות ובכלל. היא מוכיחה לי שאפשר לעבור הכול באיפוק ובקלאסה, וזה אמנם לא שום דבר שארצה לנסות בעצמי אבל זה בכל זאת דבר שאני מעריכה.

ראשונים הודחו שלומי ועדיאל, שהגישו למנה ראשונה פטה כבד וסופלקי דגים שהיה אפשר להגדיר רק כמעורר קנאה. שלומי ועדיאל הם זוג עם הרבה מאוד אנרגיות ונטייה להתלקח, אבל לכל אחד מהם יש מטפה רגשי שרק השני יודע ללחוץ עליו. לעיקרית הם הגישו טורטליני בטעם של אמא וטנזיה 2020. איי מאסט סיי, מבחינתי זה לא *מספיק* מרשים לערב גמר ורותי וחיים הסכימו איתי ושלחו את צמד הלודאים (הבנתם?) הביתה. אבל אם אפשר לבקש מהיקום איזו תכנית בישול לשלומי, הגבר הכי מתוק וכובש שנראה על המסך לאחרונה, אז אני אשמח, תודה.

נדב ודניאל, שהגיעו למקום השלישי, הגישו טרטר בקר לא מתנחמד, בקטע טוב, וכיסוני טפיוקה ממולאים בעוף. למרות שלאורך העונה חששתי שמא הם פשוט מגישים לנו מנות תאילנדיות קלאסיות מהמטבח שכל סועד קבוע בבית תאילנדי מכיר, הם הצליחו הערב להביא משהו חדש ועל הדרך להיות שני אנשים רכים ומתוקים שההתנהלות שלהם לא מסגירה במאומה כמה שהם באד-אס באוכל. רק דמיינו נסיעה לצימר מבודד ומצויד בערבה וארוחת ערב אצל שני אלה - זו פעילות שאני ארצה לאמץ במתכונת דו שנתית, בהול.

נדב ודניאל (צילום: MKR המטבח המנצח, קשת12)
אחרי התינוקת, נשמח למסעדה. נדב ודניאל | צילום: MKR המטבח המנצח, קשת12

בעיקריות הגישו דג מטוגן וסלט קשיו ומנת שני סוגי אטריות שפחות העיפו את השופטים. זה בסדר, בקינוחים הם הפתיעו עם סנדביץ' גלידה ועוגה תאילנדית שהוציאו מהסועדים אנחות התעלפות מוצדקות. לאחרונה גיליתי שהם בני 25 ואחרי שהתגברתי מההלם הראשוני, הבנתי שהם פי אלף יותר פאוור קאפל שרק התחיל אז הכל ממש, ממש סבבה.

את המקום השני והמפתיע, מבחינתי, לקחו אושרי וירדן. הם אמנם התחילו חזק עם מנות ראשונות שזכו לציונים מושלמים ושבחים מקיר לקיר – הרביולי הבודד ומנת השורשים בחמאה – אבל הכנף שלהם נפגעה במנה העיקרית. הדובר סול, שהגיע עם ניוקי במעטפת, היה נראה כמו מנת החלומות אבל הערות על היובש מנעו מהם להגיע לגבים אליהם הגיעו קודם. המנה השנייה, טלה עטוף במלפוף, כבר הזכירה מאיזה חומרים עשויים השניים האלה – יצרים ויצירתיים, מעוררי תאבון לחיים, לא רק לאוכל.

גם הקינוחים שלהם הלכו על הקו הזה בדיוק: עוגת שוקולד מרהיבה וטירמיסו שנראה לא פחות מאלוהי. הבחירה ללכת על שתי מנות כל כך קלאסיות ומענגות היא בדיוק הדנ"א ממנו אושרי וירדן עשויים – כזה שמורכב מאומץ וסטייל – אבל יש מצב שזה גדול על חלק מהסועדים. כך או כך, ירדן היא אמזונה ממגנטת ואושרי הוא נשמה טובה והאוכל שהם עושים הוא לגמרי תל אביב 2020 ואי אפשר היה לבקש תצוגת תכלית מחמיאה ואינטיליגנטית מזה.

אבי וליאור, שהתחילו את העונה עם מבערים ומאז לא הסכימו להסתפק בפחות ממצוין, התחילו את הערב באופן זהיר שדווקא לא סלל את דרכם לניצחון. הסשימי בסגנון העיר העתיקה והקובנייה הירושלמית היו אמנם מרשימים ומדויקים אבל לי זה לא לגמרי עשה את זה. משהו במתינות ובדייקנות שלהם גורם לאוכל שהם מכינים להיראות הכי יוקרתי ומעורר התפעלות, אבל גם נעדר תשוקה לפעמים, כמעט לא סקסי.

בעיקריות כבר נשלפו האסים – לוקוס וחובזה ממולאת על מרק ירוק שנראה כמו לא פחות מציור, ואוסובוקו טלה שניכר שהסועדים נשבעו בשמו. כיפת השוקולד שהוגשה לקינוח לא עמדה בסטנדרט והמבט של הזעם האצור של אבי כשהוא מבין את הטעות של ליאור יהיה הכי קרוב לרגשות שתראו מהאיש שלעד מדבר באותה אינטונציה. ליד התאטרליות של ירדן, אישה שכמו שגורה אלינו מהניינטיז במובן הכי קול של זה, זה כמעט קומי. אבל כמעט. טארט החצילים כבר עשה את השואו הנחוץ וכן, היה שם חנקן. ולמרות שזה דבר שהייתי רוצה לראות נעלם מהמסך ובטח מהאוכל שלי (בבית זה בסדר, היה עוזר עם הלחות עכשיו דווקא) – זה היה מופת של אסתטיקה ומקוריות שסגר ארוחה שהייתה ללא ספק מצטיינת.

 

אבי פרץ וליאור חפצדי (צילום: עודד קרני)
לא היו מסתפקים בפחות מניצחון. אבי וליאור | צילום: עודד קרני