שבוע חדש - חמישה זוגות חדשים, מתוכם יודח זוג אחד. בתחילת השבוע ערכנו היכרות קלה עם הזוגות החדשים, שלוהקו כמו מפרסומת לסובלנות: צברים, רוסים, ערבים, וזוג שמורכב מרוסי-ערבי וצבר. ובהרחבה: היו את פעמיים אלכס - גרסת ברית המועצות לפעמיים בוסקילה - צמד חברים טובים שהטיקט שלהם הוא "מטבח רוסי משודרג לים התיכון" (אה, כמו בקיבוץ), אמאל וג'באר מכפר דריג'את, אב ובתו שינסו להגיש "מטבח ערבי משודרג", מיכל ואמיר, זוג נשוי שגר ברמת חן - "החלק המגניב של רמת גן" (משפט שנאמר באופן מדהים בלי טיפת אירוניה), וסוני וענת, חברות טובות, אדריכליות שהכירו בבצלאל, שציינו שהן רוצות להכין "אוכל לא מתחנף" אבל "בטעם טוב", כי אם אתה בוגר בצלאל אתה צריך כמה שיותר משפטים שלא אומרים כלום.
המארחים בפרק של יום ראשון היו אמיר וגל, שני חברים שהיו ביחסי עבודה (לגל יש בר בגבעתיים, אמיר היה טבח שלו) שהמשיכו להיות חברים למרות שאמיר כבר מזמן עבר לחיפה. אפשר להבין, כי בסך הכל יש להם המון במשותף. למשל: שניהם עידן עמדי.
סגנון הבישול של אמיר נותן ביטוי לשורשים שלו - אמא שלו אוקראינית ואביו ערבי - ובהתאם, התפריט שלהם הגיש שעטנז עם מנה ראשונה איטלקית, מנה שנייה אנגלית-ערבית וקינוח איטלקי-ישראלי. התפריט היה "יצירתי" במובן הלא טוב (ציורים במקום מילים, מה שאומר שציירו לנו כבש חמוד למנת הכבש), וגם שמות המנות סבלו מיצירתיות יתר, כמו ה"כדורצ'יני" שהוא כמו ארנצ'יני אבל בצורת כדור. אה גם ארנצ'יני הוא בצורת כדור? שיט.
אבל השיא היה מנת ה"אערב באי", כלומר פאי רועים בגרסא ערבית, ולכן "באי", כי לערבים אין פ'. בנקודה הזו פחות או יותר כל הצופים חיכו לראות מה יקרה כשאמאל וג'באר יקבלו את המנה. ואכן, המבוכה הייתה פשוט נהדרת. בהקשר לזה, רותי סיפקה אחת אחד הציטוטים הכי נהדרים בתולדות תכניות האוכל בטלוויזיה כשאמרה: "אנחנו נגד הומור באוכל, זו לא עבודה מצחיקה". אלוהים ישמור איזו מלכה.
אחרי המנה הראשונה הבעייתית והמנה העיקרית הטובה הגיע תורו של הקינוח המפוספס: אמיר שבר את הביסקוויטים של הקרמבו, השוקולד היה חם מדי, הסמיפרדו לא קפא בצורה אחידה ורותי העניקה למנה ציון 3 "כי אני נחמדה". די להיות מדהימה, רותי. המסקנה הכי מסקרנת מהפרק הייתה התובנה כי מנות שנראות "מסעדתיות" ו"גורמה" שעשויות עם המון טעויות והיגיון עקום יהיו תמיד פחות טובות ממנות נהדרות אבל מכוערות (כמו למשל פאי הרועים הערבי שהיה המנה הפחות רעה). לתשומת לב המתחרים הבאים.
בסך הכל הצמד קיבל 50 נקודות: הכי מעט עד עכשיו בעונה, ובהפרש ענק. כרגיל, יהיה מעניין לראות כמה מרירים הם יגיעו לפרק הבא בו הם יצטרכו לדרג זוג אחר.
הזוג האחר (פרק 7) היה סוני וענת, חברות טובות מזה 40 שנה שהקימו עסק בשם "שתי נשים בשלות מבשלות". למרות שבמבט ראשון שתיהן נראות כמו דמות של תום יער, במבט שני התגלה שהן מהמתמודדות היותר חמודות שהיו העונה. למעשה, אני מוכן להתחייב כי מדובר בשתי בוגרות בצלאל הלא-מעיקות הראשונות בהיסטוריה.
המסעדה של השתיים היה בסימן העסק שלהן, כלומר אוכל ביתי, או ביתי מדי אם נשאל את השופטים, אבל עוד נגיע לזה. התפריט, כמתחייב בתכנית הזו, היה עיתון, שכלל בתוכו "כתבות" על המארחות, מה שנתן לאורחים חומר קריאה לפני האוכל, טריק נחמד אבל כזה שקצת הזכיר את אל גאוצ'ו. אלוהים ישמור מה רע בתפריט רגיל? למה אני נשמע כמו שגיא כהן?!
בניגוד לאמיר וגל, סוני וענת הלכו על קו הרבה הרבה יותר ביתי, עם הרבה פחות שופוני: מנה ראשונה של כיסונים במרק סלרי ולימון לראשונה, עוף בתפוזים עם חיטה ותפוחי אדמה לצד סלט פאקוס למנה שנייה, ועוגת טישפישטי (עוגת סולת בולגרית) עם ריבת תפוזים לקינוח. כל המנות היו טעימות, אף אחת מהן לא הייתה נועזת במיוחד ולראשונה העונה ראינו את גרסת התכנית ל"בונקר" בכדורגל. קצת מאכזב בהתחשב בציפיה שהצמד ייקח את הארוחה לכיוון יותר ארטיסטי.
אחד הרגעים המרגשים של העונה (כן, אנחנו רק בשבוע השני אבל סמכו עלי) התרחש כשבשיחות מסביב לשולחן התוודו מיכל ואמיר כי הם מתים לילד ומסים להרות שנים. רותי מצידה, שיתפה את כל הנוכחים ברגע בו היא גילתה שמתי, בן זוגה לשעבר ושותפה לעסקים, חשף בפניה כי אשתו החדשה בהריון. רגע שבהחלט גימד את כל רגעי הלחץ והעצבים במטבח.
על אף האכזבה מחוסר היצירתיות של המנות, ה"בונקר" הוכיח את עצמו כשהצמד קיבל 60 נקודות ועלה למקום הראשון - בטוח מהדחה, למרות הניסיון של גל ואמיר לחבל בציון כדי להציל את עצמם. התכנית הבאה תתרחש בבית של אמאל וג'אבר, ותהיו בטוחים שמנות שצוחקות על מבטא ערבי לא תקבלו שם.
MKR המטבח המנצח משודרת בימים א'-ה' בשעה 21:00, בקשת 12