אחת הביקורות הבולטות שמאסטר שף קיבלה מאז יומה הראשון הייתה תמיד הדמעות. אתם יודעים, הרגעים האלה בהם הסיפורים מקבלים קצת יותר פוקוס מהאוכל, השופטים מתרגשים, המתמודדים רועדים, ואנחנו יושבים בבית, מחכים לקציצות ברוטב ומסתפקים בפרינגלס סגול.

העונה, כך נראה, כל עניין הדמעות מקבל פוקוס משני, זאת למרות שאת האודישנים עדיין מלווים סיפורים מרגשים שלא נגמרים עם דמעות אלא יותר עם הסברה והבנה. הרי אין דרך להתחמק מזה - כשאתה רוצה להכיר בן אדם - אתה צריך לשמוע את סיפור חייו. כשאתה רוצה להבין מאיפה מגיעה היד המוכשרת והיצירתיות במטבח - אתה חייב להכיר אותו - וכמו שלכל אדם יש שם , לכל אדם יש סיפור חיים מורכב שמשפיע על היותו ועל כישוריו. 

בפרק ששודר אתמול קיבלנו את אחד הסיפורים הכי מרגשים ומעוררי שק דמעות עד כה, וזה קרה דווקא מהמתמודד שנראה הכי אדיש וקול. אני מדבר כמובן על יותם הבנקאי הצבעוני ששיתף בכנות מצמררת ובלי דמעה אחת את סיפור חייו ומותו הטראגי של אחיו בתאונת דרכים.

בזמן שגילגל קבב בורי בשתי ידיו, שיתף יותם בתובנות אנושיות ואמת צרופה שנגעה לי בכל מקום בגוף. האודישן שלו (אליו נגיע בהמשך) היה מוצלח במיוחד מבחינה קולינרית, אבל הסיפור האישי שלו היה זה שהתעלה מעל לכל דבר אחר, ואם יש לי המלצה אחת לכל אותם מצקצקים מהפסקה הראשונה היא תהיה לראות את האודישן הזה שוב ושוב. הרי אין דרך לנתק אוכל מרגש, אין דרך להפריד בין המטבח ממנו אדם מגיע לסיפור חייו. לא סתם הדמעות מלוחות.

אני לא יודע אם היינו צריכים 8 עונות כדי להבין את זה - אבל האודישן של יותם הוא בהחלט דוגמה טובה לכך. אז כן, שוב מצאתי את עצמי בוכה מול המסך, פעם שלישית העונה, אבל הפעם אני סוף סוף מבין למה. בקיצור, תעבירו את הטישו ובואו נתחיל.

המוח של דנה

דנה אלחרר היא דמות. עם "כובע המתחזקות", שמחת החיים שלה ו"הדיבור השכונתי" שכבש גם את אייל - בו בחרה למנת הפתיחה שלה. כמו רבים לפניה, גם אלחרר בחרה במעורב של שני, רק שהחליטה לערבב כמה סוגי דגים במקום חלקי פנים. את המנה המפתה שלה היא הגישה להם על פיתה אחת שהתחלקה בין ארבעתם (מסובך דנה, מסובך), ולמרות שהתקשיתי להבין איך הם אמורים לאכול אותה - השופטים טעמו והתלהבו, אהבו והזמינו אותה לפגוש אותם.

לקול רשרוש הצמידים ("כשאני מבשלת איתם האוכל יוצא טעים יותר") נכנסה אלחרר עם העגלה, נעמדה מול השופטים, ולא הצליחה להסתיר את התרגשותה. יש בה משהו כובש בדנה, כובש ברגע, ואם רק הייתה שולטת יותר ב"חכמת התבלינים", יכול להיות שהיה לנו כאן סינר זהב שלישי. לצערה זה לא קרה, ומוח העגל והמנגולד שהגישה לשופטים סבל מכמה בעיות קלות - בעיקר בגזרת התיבול. למרות זאת, ואחרי לא מעט הערות, ארבעת השופטים הפתיעו, והבינו שיש כאן מישהי עם פוטנציאל מסקרן. מה צופן לה העתיד? צמידים יגידו.

סיכויים לנבחרת: 75%

האודישן של חיים בר
"חכו, תטעמו" | צילום: מאסטר שף, שידורי קשת

המניירות של חיים (בר)

חיים בר, המוזיקאי ובעל חנות החיות מהדרום בחר בחיים כהן. לא הופתענו. בהמשך הוא גם בחר בקבב (המנה הכי פופולרית בתולדות התכנית), וגם כאן לא הופתענו. מה עוד יש לחדש בכל הקשור לקבב? או! טוב ששאלתם. פיצה קבב חברים - איזו מנה מבריקה. עם בצק איטלקי אסלי, רוטב במידה, ובעיקר הבשר הזה שהכניס לקצוות הפיצה, חיים בר הצליח להעיף לשמיים את השופטים ולגרום לי לרוץ למזווה לראות אם נשאר לי קמח. לא נשאר לי. אבל אני לגמרי יודע איזו מנה אכין בשבת הקרובה.

אחרי המנה המצטיינת בטעימה העיוורת, הזמר הנהדר נכנס לפגוש את השופטים והחליט להכין להם קינוח איטלקי מבית אמא. הכל נראה שם מדויק - הבצק, המילוי, אפילו צלחת ההגשה - רק לאכול ולבכות (מאושר). אבל לא - זה לא הספיק לו - אחרי ששלף סקוויזרים עם רטבים תעשייתיים מיכל איבדה את שלוותה, ונראה היה שהוא איבד כל סיכוי לסינר."חכו, תטעמו",  אמר לשופטים - וצדק. קשה לי להבין מה בדיוק עבד שם, כי לא טעמתי את המנה, אבל אם אהרוני וחיים העבירו אותו, למרות ההתנגדות הקשה של מיכל, כנראה שיש שם משהו. יש לו סיכוי טוב לחיים, ממש טוב אפילו - הוא רק צריך לכוון קצת את הכלים, לנקות מניירות, ואולי יש מיכל עוד תצליח לסלוח לו.

סיכויים לנבחרת: 80%

הטעימה העיוורת של יותם אהרונוביץ
האודישן שהעיף אותנו גבוה | צילום: מאסטר שף, שידורי קשת

הסינר של יותם

פייר? למרות הפתיחה הארוכה על האודישן הזה - חמש הדקות הראשונות של יותם לא נראו מבטיחות במיוחד. המשפטים הראשונים שהוציא מהפה, הסינר הצבעוני והמקושקש, והתחושה הזו של "עוד הייטיקיסט מתנשא" גרמו לי לחשוב שכנראה יש כאן בן אדם מוכשר, אבל כזה שיהיה מאוד קשה להתחבר אליו.

איזה מזל שטעיתי. אחרי 5 פרקים, אני יכול לקבוע בקלות שהאודישן של יותם הוא זה שהעיף אותי הכי גבוה כי היה בו הכל ומהכל. כישרון מדהים שהתחיל עם טארט טאטן מפורק שהצליח להרשים אפילו את אייל שמתנגד כל כך לאוכל שלא חובר לו יחדיו, ומספיק היה לשמוע את קולות העונג של מיכל ואהרוני כדי להבין שמישהו כאן הבריק, ולא מדובר מי שמנקה את החלון שמפריד בין השופטים למשפחות.

ההמשך של יותם היה מרשים עוד יותר. על הסיפור שלו הרחבתי למעלה, אז זה המקום להרים לו על קבב הבורי המופלא שעבר מסך בצורה נהדרת וסלט הירקות הצלויים אל דנטה שהגיש לידו. חיים, אם היה יכול, היה מעניק לו בקלות את סינר הזהב (לצערו הוא כבר העניק אותו בתכנית הקודמת), וכל שאר השופטים התמוגגו מהאדם ומצלחתו. זה היה אודישן נהדר, כזה שיכול להיות מראה לתכנית כולה, ואני מרשה לעצמי להעריך שיותם יגיע רחוק. רחוק מאוד.

סיכויים לנבחרת: 99%  

ואי אפשר, כמובן, בלי כמה מילים על אידה.קום. נכון שהיא לא עברה לשלב הבא, ובעיקר נכון שחבל. אבל הנה המלצה לכל מלהק עם מעט תבונה ושתי עיניים: תחטפו אותה. לא משנה לאן. יש כאן כוכבת שרק מחכה לקבל במה - תנו לה אותה.