17 טורים נכתבו במדור זה מאז עלתה "מאסטר שף" לאוויר בעונתה השביעית. 17 טורים בהם החמאתי, התבאסתי, ליטפתי וחזרתי למזווה הביתי המביך שלי בניסיון לעשות פלאים מקופסת שימורי תירס. 17 טורים בהם חיכיתי רק לרגע אחד: לכתוב ולהתמוגג מבר פינס. אני מודה שכבר מהאודישן הראשון שלה היא נכנסה לי ללב וקיוויתי שמעבר לסיפור החיים המרגש וסירי יום השישי שלה, מסתתר איזשהו ניצוץ שהוא הרבה מעבר לדג ברוטב אדום עם גרגירי חומוס. וכך, עברו להם שלושה חודשים ויותר מדי פפריקה עד שהרגע לו חיכיתי הגיע - בר פינס הגיעה חברים, והיא גם הביאה איתה עוגה, ועוד איזה עוגה.

עד שהגיעה העוגה שהכניסה את מיכל לשוק וגרמה לחיים להגיד ש"הכל מושלם" ובגדול אין על החיים האלה, היה לנו עוד דג ברוטב. זה התחיל במשימת התקשורת ביום חמישי, אז בר ויהוידע התחברו להם יחד למשימת הזוגות, אותה משימה שיכלה גם לזכות לשם "תפסיקו לצעוק על המסך הם גם ככה לא שומעים אתכם". יהוידע היה הראשון לתפוס את קרש החיתוך, וכדי להפוך לבר את החיים לקלים יותר, הוא בחר בשביל שניהם בסיר נוסף של דגים, רוטב אדום, קצת/הרבה חריף ולא מעט חומוס. בר התבאסה, ובצדק, כי גם היא הרגישה שאם עוד פעם אחת השופטים יפגשו אותה מול סיר של שבת הם יוציאו אותה לחל"ת ממנו כבר לא תהיה לה דרך חזרה. למזלה, יהוידע החליט לזרוק פנימה קצת חילבה ואבקת מנגו שהיוו סוג של נגיעות פוטושופ למנה הכל כך נדושה הזאת (בטח בשלב הזה של התחרות), אבל בסוף גם זה לא עזר. לשופטים זה לא הספיק והם שלחו את שניהם להתמודד עם אדי ואיציק במשימת ההדחה.

רגע לפני שנוף חזרה לרגש את כולנו, היו אלה ויקטוריה ומוזנא שעלו למרפסת בהצטיינות אחרי ההומאז' המרגש לסיון עמר עם הביף וולניגטון הנהדר שלהן. למרות שמיכל התבאסה שהבצק לא קיבל את כל החום שהיה צריך, בעיקר כי את הפטריות היה עדיף לשים למעלה, אייל שינה את כל מה שכולם חשבו על המנה הזאת כשהחליט להתייחס אליה כמו אל פיתה משוק הכרמל ולא כמנת סכין ומזלג במסעדה פריזאית. הרגע הזה בו תפס את הביף בשתי ידיים, פיצח את הבצק הפריך ונגס בתאווה בבשר היה הכרטיס בכיוון אחד של ויקטוריה ומוזנא למרפסת, שם הן חיממו את הכיסאות לבר אילון ועמיחי, וגם לנדיה ויהודה שעלו אחריהן.

אגב יהודה, זה היה מקסים לראות אותו במשימה הזאת. הוא פשוט הניח את האגו בצד, הוריד הילוך גאווה ונתן לנדיה להוביל אל עבר מנת "גן הגפן" שלהם שהייתה דומה באופן מעורר תיאבון לסינייה תפוחי האדמה שלו. יהודה, מהנדס במקצועו, הוכיח שוב שבכל הקשור לבנייה של מנות הוא קבלן על, אבל הפעם הוא סיים לבנות את הבית ונתן לנדיה להאכיל את כולם. כצפוי – זה לגמרי השתלם לו. וכך, דווקא הזיווג שהיה אמור להיות הטבעי ביותר, כזה שכאילו קרה משמיים, הפך תוך רגעים לקונפליקט אסייתי - עמיחי חשב בדרך אחת ובר עשתה בדיוק את ההפך. בעבר החמאתי לעמיחי על האיפוק הכובש שלו, אבל הפעם הייתה זו דווקא בר שהצליחה להחזיק את עצמה אל מול איבוד העשתונות של מי שעד יום חמישי היה הפייבוריט הברור שלי. לשמחתם, הם לא היו צריכים להמשיך את הוויכוחים בבית, כי המרפסת חיכתה להם. איזה מזל.

נוף רגע לפני ההכרזה בגמר (צילום: עודד קרני)
איזה כיף שחזרת. נוף | צילום: עודד קרני

ואז הגיעה נוף. אוי כמה שהתגעגעתי אלייך נוף. לב גדול, ידיים מחוננות וגאונת המטבח הערבי. אני מניח שנוף הייתה בדיוק באמצע קניות בשוק בשכם כשהיא קיבלה את הטלפון מההפקה, או כך בכל אופן זה הרגיש אחרי שהיא הפכה את העגלה שלה על שולחן השיפוט ושפכה מוצרים שהמטבח הישראלי כמעט ולא מכיר. טחינת קצח? בכיף. יוגורט מיובש? תנו לי עוד. מחלב? למה לא. או בקיצור – הרבה רצון טוב והתלהבות, וערימה של חומרי גלם שהם סוג של תעלומה עד הרגע שהם מגיעים לפה של השופטים. בעייתי? כלום לא יכול להיות בעייתי כשזה יום ההולדת שלך.

מזל טוב בר פינס! מזל טוב על יום ההולדת והבחירה הנהדרת בטחינת הקצח שגרמה לך לוותר על המסורת הפרטית שלך ולהפוך את האולפן למהפכה של שמחה. "יש לי יום הולדת! בואו נכין עוגה!", היא אמרה מיד עם תחילת המשימה והלב שלי התחיל לפעום. אני מניח שזה קרה בעיקר כי אני לא אוכל מתוק, אבל גם כי סוף סוף בר החליטה לעוף על הטיול שלה ופנתה לשביל אחר. הכל נראה טוב מבחינתה במשימה הזאת – הטיפים שנדיה זרקה לה מגבוה, הרוגע שהיא זרקה על עצמה ובעיקר אופן העבודה שלה. בר ידעה שהיא לא הולכת הביתה, אבל היא רצתה לעשות את זה כמצטיינת. בכל זאת – אם יש משהו שחשוב לעשות כשאתה חוגג יום הולדת זה קודם כל לתת לעצמך מתנה.

השופטים טועמים את המנה של אדי ואיציק (צילום: מתוך "מאסטר שף 7", קשת 12)
לשניהם לא הלך מספיק טוב. אבל רק אחד נשאר. אדי ואיציק | צילום: מתוך "מאסטר שף 7", קשת 12

אל המסיבה של בר הצטרפו גם אדי, שלאורך כל המשימה היה בטוח שהוא חוזר בהצלחה הביתה אל זכרונות היוגורט היבש, אבל אז התעורר לגלות שמנת הברק שלו לא הייתה מושלמת, ומיכל נזכרה כמה זה מבאס שהשם שלה מתחרז עם בצל. ועוד כזה שלא בושל. גם יהוידע חזר הביתה, אל הילדות ואילון המורה עם האריש (צנובר בר) ממנו יצא לבסוף למנת ניוקי שנראתה נורא אבל עדיין הייתה טובה יותר מהבחירה של איציק. מי שקודם כל בחר להכין שתי מנות, ואז הלך עם הלב שהטעה אותו והגיש לשופטים את המנה הפחות טובה מבין השתיים. פייר? לא הופתעתי. מבחינתי זה היה עניין של זמן עד שאיציק יוריד את הסינר הממותג ויחזור להניף את דגל ה-G FREE. אי אפשר להגיד על איציק שהוא לא היה מתמודד מעניין או מוכשר, אבל מבין כל לובשי הסינרים שעוד נשארו עומדים, אין אחד או אחת שהתייצבו באופן קבוע למשימות הדחה כמו איציק. לא ממש ספרתי, אבל לדעתי הוא היה בכולן. בכל משימות ההדחה מאז התחילה העונה. תמיד הצליח לשרוד. עד אתמול.

תשעה מתמודדים נותרו לנו. תשעה בשלנים נהדרים שהופכים את העונה הזאת לקשה במיוחד. מי הבא שיעזוב? אין לי באמת מושג אבל אני מודאג מאוד. כמעט כל מי שליבי איתו עדיין נמצא בתחרות (ד"ש חמה לאלעד), ואני מודה שהחל מעכשיו כל הדחה הולכת להכניס את הלב שלי לאזורים בהם הוא יכול להיסדק בקלות. שלושה חודשים חיכיתי להגיד את זה גם על בר פינס, והרגע הזה, לשמחתי, הגיע סוף סוף אתמול. את הנר הבא אני רוצה להדליק לכבודך בר, לכבוד יום הולדתך והעוגה המפוארת שהכנת. מזל טוב, הכנתי לך סיר עם דגים וחומוס והוא יחכה לך ברגע שתחזרי הביתה.

פחמימות:

"לא עם כל אחד אני יכולה לעבוד. ממש לא" – ויקטוריה. זה בסדר, תמיד זה מתחיל ככה

"אני באורז סומך רק על עצמי" – עמיחי. ובכן, לא רק באורז

"למה להשליך במיה לכיור?" – בר. "מי אתה שתלך נגד הבמיה" 2018

"מנסה להבין אותה ולא כל כך הולך לי" – יהודה על נדיה. חכה עם זה רגע

"אני מאוד מרוצה מהפרטנר שלי!" – נדיה על יהודה.  אתה רואה!

"בתור ילדים היינו הולכים לקניות בקסבה של שכם" – יהוידע. אמן וגם תסיים ראשון יא קאזה

tvbee בפייסבוק