16 פרקים, עשרות מתמודדים ומי יודע כמה מנות כנאפה עברנו כדי להגיע לרגע הכי חשוב של העונה: יש לנו נבחרת. 14 (+2) מתמודדים ומתמודדות שצלחו את מחנה האימונים הקצרצר שהתנקז כולו לשתי קופסאות הפתעה שאחריהן נבחרו לבסוף אלו שזכו לקבל סינר עם שם - החלום האמיתי של כל אדם שממלא "טופס הרשמה לעונה החדשה" ומתפלל לטלפון מההפקה.

אבל רגע לפני שנצלול לנבחרת, זו שאחרי הפרק ששודר אתמול כבר אפשר לסמן בה כמה מתמודדים שנראים כמו חומר של גמר, אני חייב מילה להפקה: תראו, שני הפרקים הראשונים השבוע, בהם סוננו מרבית המתחרים, היו מעמסה רגשית לא פשוטה; כבר למעלה מחודש שאני מלווה את אודישנים, נקשר רגשית וממלא טבלאות אקסל עם סיכויי הצלחה - אבל אז, תוך שעה בלבד, חצי מהם מנופים וחוזרים הביתה עם סינר (בלי שם) בין הידיים. חושבים שלהם זה קשה? מה איתנו? מה איתי?

כן, גם יומיים אחרי, אני עדיין מתקשה להאמין שנפרדנו מאנה, המתמודדת כבדת השמיעה שפתחה לנו צוהר אל עולם "המטבח השקט" והייתה אחת המתמודדת הכי מסקרנות בשלב האודישנים. הלכה אנה, ואחריה גם "יניב גבות". באמת?! איך אפשר להיפרד ממנו? מה זה משנה מה הוא מבשל - תראו איזה דמות! הלב נקרע. אל מונית המודחים ששברו את ליבי הצטרפו גם אברהם המקסיקני, אלעד בן דוד וחנן החיפאי. עוד שלושה מתמודדים שאין לי מושג איך ויתרו עליהם, ולא ממש הבנתי מה הם בישלו במחנה האימונים כדי להשלים עם בחירת השופטים.

מי צלח את משימת המטבח הישראלי? (צילום: מתוך "מאסטר שף 8", שידורי קשת)
אנה (מימין) - פרידה כואבת | צילום: מתוך "מאסטר שף 8", שידורי קשת

"זה רק הלב שכואב לך", כתב פעם אביב גפן, אבל מתברר שהלב כואב עוד יותר כשהבטן ריקה. בהצלחה בהמשך יקרים. אני מחכה לכם אחד אחד בזוגות ב-MKR. אולי עם רותי ברודו זה יעבוד יותר.

הלאה, לנבחרת. 16 מתמודדים ראויים צלחו את כל השלבים והגיעו לפתח באר משימת פתיחת העונה, ואז גילו שכדי לשתות ממנו הם בכלל לא תלויים בעצמם. בום! משימה זוגית. האמת? אהבתי. יכולות של טבח, בטח כזה שרוצה להפוך גם לשף, לא נמדדות רק באיכויות הבישול שלו כמובן, ומסקרן לראות איך מי שרוצה להפוך למאסטר שף הבא של ישראל מתמודד עם עבודת צוות, לחץ שתלוי בגורם נוסף, ופתח לקבל ביקורות, הערות והצעות מאדם שבהמשך אמור להתמודד מולו. וכך, למרות הרצון למתח וריבים - פרק הזוגות חשף בפנינו נבחרת חברים סופר מגובשת שעבדה בהרמוניה מושלמת.

בשלות לפתוח מסעדה

חיפשתי אגו, חיפשתי עצבים, חיפשתי לחץ. אבל לא היה זכר לכל אלו. פרק הדו קרב היה קייטנת אוכל שמחה ומלאת חיוכים, למעט הקרייסס של יותם ותהל עם שריפת צ'יפס האננס שלהם והכל זרם כמו רוטב אדום בשלב האודישנים. הם קיבלו שעה ורבע ו-4 חומרי גלם שחולקו בין הזוגות; אורז, אטריות, צ'ילי ואננס. ארבעה מרכיבים סופר פופולריים במטבח הישראלי (אולי האננס קצת פחות), אבל כאלה שאתה אומר לעצמך "איך אני מבריק עם זה עכשיו? איך זורחים עם אורז בעונה השמינית?"

אז איך זורחים? טוב ששאלתי. כי רוחמה, "מאדאם פלאפל", הוכיחה שאפשר - ובענק. יחד עם ארנון הילדון, הם התחרו ראש בראש בבחש הבוכרי/מרוקאי של אלברט ודנה, ולמרות שסיימו את המנה שלהם אחרי חצי שעה ונראה היה שהם בכלל בדרך לחדר האוכל של קיבוץ כנרת עם המנה הזאת, מתברר שאת הניסיון והסודות שמסתתרים בידיים של רוחמה - לכל שאר המתמודדים ששוברים את הראש על קציפות אננס ושמן פיסטוק ייקח עוד שנים ללמוד. כן, המנה שנראתה הכי פשוטה מבין כולן הפכה לאחת הבולטות של הפרק, וה"ריזוטו הבלגי" של המאדאם והילדון הטיס אותם למרפסת ושלח את דנה ואלברט לחשב מסלול מחדש במשימת הדחה.

יחד עם רוחמה (שמתגלה כדמות ריאליטי מושלמת וחסרת מודעות למדיום בו היא פועלת - בקטע הכי טוב) וארנון, עלו למפרסת גם כל ארבעת סינרי הזהב שחולקו במהלך האודישנים, כולל קוסטה - אותו אחד שאהרוני, חיים ואייל רצו לשלוח הביתה אבל מיכל התעקשה עליו והייתה מוכנה לשים את כל הביצים בסל שלו. קוסטה בישל לצד ג'אנה, ויחד הוכיחו השניים בעזרת טארט הצ'ילי הנהדר שלהם שהם לחלוטין שניים מהתמודדים הכי בולטים של העונה. ג'אנה, כך נראה, תעשה גמר די בקלות.

מי עוד? גל ופארח כמובן. השתיים שעלו למרפסת ברגע האחרון ונפלו בשלב הדו קרב רק כי התחרו במנה המבריקה של ג'אנה וקוסטה. ההחלטה הזו של השופטים, למנוע מהן משימת הדחה ולהעלות אותן לשלב הבא הייתה מוצדקת: קשה לשפוט אוכל דרך המסך, אבל ה"סושינייה" שלהן נראתה כמו מנה של רבע גמר מינימום, והן נפלו כאמור רק כי התחרו מול זוג חזק במיוחד.

הגיע לשתיים לעלות למרפסת, ובמקרה שלהן השופטים לגמרי עשו את ההחלטה הכי טובה וחשובה של העונה. האם גל תמשיך את דרכו המופלאה של הדוד אבי לוי? אין לי מושג, אבל אחרי הפרק אתמול ושיתוף הפעולה המופלא שלה עם פארח אני יכול לקבוע ולהכריז היום די בקלות שהשתיים האלה צריכות לפתוח מקום יחד, ולא ממש משנה איך תיגמר העונה. מסעדה קטנה, 10 שולחנות, מטבח פתוח ושתי נשים מבריקות. אני, תהיו בטוחים, אהיה הראשון לאכול אצל השתיים.

זהו, השלבים הקריטיים כבר כאן, ובשבוע הבא צפויה לנו הדחה כפולה במשימה שתכלול את תהל, יותם, עדי, שגיא, אלברט ודנה. שניים מהם יעזבו אותנו עוד לפני שנגלה כמה עולה ארוחת בוקר במסעדה החדשה של פארח וגל (סליחה אם חפרתי, אבל חשוב לחלום), וגם אם אתאמץ להמר מי מהשישה יילך הביתה - אין לי באמת דרך לעשות זאת: כולם חזקים, כולם מבריקים, אבל מאסטר שף יש רק אחד. או שתיים. תשאלו את גל ופארח.