אהרוני איז אין דה האוס. כן, נראה שקל לשכוח שהשופט הכי מסקרן בתכנית הצטרף אלינו רק בעונה שעברה, ולמרות שזה מרגיש שהוא היה כאן תמיד - אמש, דווקא באודישן של מתחרה שלא עברה לשלב הבא, הבנו למה מדובר בשף הכי מוערך, רציני וחכם בישראל. אהרוני היה זה שזיהה את ה"פייק קוק" לפני כולם, בזמן שלכל שאר השופטים לקח לכמה ביסים משעממים כדי להבין זאת.

זה קרה באודישן של הדס שקד, מי שפתחה עם בורקיטס שמולאו בסוג של רטטוי. מיכל, כמובן, מאוד התרגשה שבחרו באחת המנות שלה, חיים אהב, אייל הסתקרן, ורק אהרוני קבע חד משמעית שמדובר ב"מנה מרושלת" וכלל לא רצה לראות אותה. למרות זאת, הוא שאף את גאוותו פנימה, בלע את הביקורת החיובית שלהם, ועמוק בפנים ידע היטב למה הוא כבר לא יפגוש את הדס בשלבים הבאים.

כשנכנסה לבשל מולם, הדס החליטה ללכת על קוסקוס טבחה. אולי אחת המנות הכי פופולריות בתכניות הבישול בישראל. קוסקוס, אתם יודעים איך זה, הוא סוג של מאכל לאומי ולא ממש משנה באיזה בית גדלתם. הקוסקוס של הדס, כך מתברר, היה בינוני להפליא.

בשלב הזה כל שאר השופטים (למעט אהרוני שהגניב חיוך מנצח מתחת לגבות) כבר הבינו שהם כנראה התרגשו לחינם בשלב הטעימה העיוורת, העירו על החוסר במלח ושאר חוסרים באיזונים, ושלחו את הדס לביתה. הניצחון במקרה הזה, היה כל כולו של אהרוני, שממשיך לשמור על צניעות ויודע את מקומו, אך מוכיח פעם אחר פעם שמדובר בשופט עם הניסיון הכי גדול בפאנל, זה שלהקשיב לו בכל פרק מחדש הוא זכות של ממש. בהמשך הוא כבר שלף את "סינר הזהב" וחתם סופית את העבודה שמעבר ל"ידי זהב", לשף הכי טוב בישראל יד גם עין טובה שיודעת לזהות כישרון הרבה לפני שהיא טועמת אותו.

האודישן של לאה פלורט קריאף  (צילום: מתוך "מאסטר שף 8", שידורי קשת)
אייל התעצבן אבל בסוף התאהב | צילום: מתוך "מאסטר שף 8", שידורי קשת

המחוגות של לאה

אוכל זו אמנות. לא יהיה אחד שיתנגד לקביעה הזאת, אבל אם תשאלו את לאה פלורט מירושלים (במקור מדרום צרפת) - אוכל הוא בכלל עבודה הנדסית לכל דבר שדורשת תכנון, שרטוט וביצוע מוקפד. זה כנראה המטבח העילי ממנו היא מגיעה ואיתו הצליחה לעצבן את אייל שממש לא קיבל את זה שהמטבח הצרפתי הוא הטוב בעולם.

לאה פתחה דווקא עם מנה שלו, עם מרק הדגים של אייל, שהוגש בצורה הכי רחוקה ממנה של אייל שני. אמנם הצלחת שלה הייתה מרשימה (וגם קצת מוזרה, אתם חייבים להודות), עם מגדל הדגים ההזוי והנוזל הזה שנראה הרבה יותר רוטב מאשר מרק - אבל זה הספיק לשופטים כדי להסתקרן ולברר מי זאת האישה שאחראית למנה יוצאת הדופן הזאת. קדימה לאה, הלאה.

עם מחוגות, רינגים, ושרטוטים של אדריכלית קולינרית היא נכנסה לבשל לשופטים את מנת "צלעות החציר" שלה וכבשה אותם סופית. אז נכון, רובם לא עפו על המניירות. אייל, כאמור, גם התעצבן על הקביעה שלה לגבי המטבח הצרפתי, אבל נראה שהמהלך שלה לעשן את הבשר בעזרת ערימת חציר היה מספיק מבריק כדי להעביר אותה הלאה, ובסוף דווקא אייל היה זה שהתלהב יותר מכולם והעניק לה סינר.

סיכויים לנבחרת: 80%

האודישן של פרח רסלאן (צילום: מתוך "מאסטר שף 8", שידורי קשת)
געגועים ללבנון | צילום: מתוך "מאסטר שף 8", שידורי קשת

הכנאפה של פרח

איזה אודישן זה היה! איזה סיפור, איזה אוכל, איזה פרח. רובנו כמעט ולא מכירים את ההיסטוריה הסבוכה של משפחות צד"ל, והבחירה להכיר אותה, בקטנה, דרך המטבח והידיים של פרח הייתה מרגשת במיוחד. זה התחיל עם אחת ממנות הכנאפה הכי הזויות (לטובה) ומיוחדות שראינו עד היום: כנאפה בתוך מאפה? סולת במקום קדאיף? כן, כן, כן! השופטים עפו באוויר, פרח נתנה להם לטעום את ילדותה, ואחרי שהטריפה להם את חושי הטעם - הם קבעו חד משמעית שהם חייבים לראות אותה. אפשר להבין אותם.

ואז היא נכנסה. בצניעות, ברוך, ועם סיפור חיים מדהים ומרגש שאני מעדיף שלא להרחיב עליו כרגע כי בכיתי כבר מספיק העונה. אם פספסתם את האודישן הזה, אני ממליץ לכם בחום להשלים, גם בגלל סיפורה יוצא הדופן, אבל בעיקר בגלל האוכל המרהיב שלה. אפשר להעיר לה על הצלחות, על בניית המנה והנראות שלה - אבל עדיף שלא להעיר לה על כלום ופשוט לבלוע מבלי ללעוס.

מנת הגעגועים לנעוריה בלבנון הייתה סוג של קובנייה מיוחדת, שבדיוק כמו הכנאפה, גם היא יצאה מהגבולות של עצמה והציגה משהו חדש לגמרי שפרח כינתה בשם "פראקה". זו הייתה מנה פשוטה, אימהית, מכילה, וכזו שכל אחד מהשופטים היה שמח לקבל בכל שעה ביממה. עובדה, הם די נשארו בלי מילים והטיסו לשלב הבא. יהיה מסקרן לראות את פרח בשלבים המלחיצים יותר, אבל עם כל מה שעברה בחיים - יש לי תחושה שהיא תגיע רחוק.

סיכויים לנבחרת: 90%

האודישן של נמרוד ציוני  (צילום: מתוך "מאסטר שף 8", שידורי קשת)
השופטים לא הצליחו להפסיק לאכול | צילום: מתוך "מאסטר שף 8", שידורי קשת

הקרן של נמרוד

נדרש שאתייחס כאן להגעה של קרן פלס והשיפוט שלה, אבל זה היה כל כך הזוי ותלוש מהמציאות, שאני בוחר שלא. אז למיכל היה פיפי, ובמקביל התקיימו צילומים לכוכב הבא, וקרן נכנסה לטעום משהו. מעבר לזה שהיא בחרה לעשות את זה באחד האודישנים הכי טובים של העונה והרוויחה מנה משגעת - לביקור שלה לא היתה יותר מדי משמעות.

מי שכן העניק משמעות חדשה לכל שלב האודישנים הוא זוכה סינר הזהב השלישי, הגאון מגבעת ניל"י: נמרוד ציוני. זה התחיל עם מרק דגים אותו הגיש בקערות אישיות עטופות במכסה לחם מרשים, כזה שזכה למחמאה מדהימה מאייל: "בשביל המרק הזה היה שווה לי לבחור את המנה הזאת לאודישנים", קבע השף המשורר, והזמין את נמרוד פנימה להמשיך ולעשות קסמים.

בשלב הזה השופטים הופתעו לגלות מי היה זה שהכין להם את המרק המופלא, אבל "הנקניקן מהצפון" סירב להתרגש, ורקח מנה מדהימה של נקניקיות ביתיות בתוך פריקסה עם עמבה וטחינה. מנה פשוטה בגדול, נכון? אז זהו, גשו רגע להכין נקניקייה מאפס ותחזרו אלינו עם מסקנות. נמרוד הבריק, השופטים לא הצליחו להפסיק לאכול, ואז, כאילו כדי לחתום את הפרק כמו שאני פתחתי את הטקסט - השופט הכי מוערך וחכם בפאנל שלף את סינר הזהב והקפיץ את נמרוד כיתה. כמה שזה מגיע לו.

סיכויים לנבחרת: סינר זהב