ברוכים השבים ל"הזמר במסכה" וברוכה הבאה לאורנה בנאי, שעברה תהליך רגשי שלם בשני הפרקים האחרונים של התכנית. בנאי הייתה משועשעת, ואז מבוהלת, מודאגת, מבולבלת, פייסנית, צופנת סוד - ובסופו של דבר היא הגיעה להשלמה. וההשלמה קבעה שלא מתווכחים עם אופירה, כי אין טעם ועדיף לתת ל"הזמר במסכה" להישטף עליך ולראות מה קורה. ומה שקורה בדרך כלל הוא שעינת שרוף מבצעת שיר של יוריתמיקס בתחפושת של מלפפון חמוץ.
היעל - רוקדת
נוכלת מארץ הנוכלות או מה? היעל הבינה שהשופטים מתבלבלים מקולה המתוק והרבגוני, ונתנה להם ביצוע קולי שחיקה את חיתוך הדיבור של אניה בוקשטיין (שביצעה במקור את "רוקדת") כדי להוציא אותם למסלול חדש של ניחושים. זה היה ביצוע חביב ומרים, אם כי מאוד מעובד וממוחשב, שהוכיח שכמו שלפופקורן, עליה השלום, היו את צעדי הריקוד המזוהים עמה - כך גם ליעל, שמעולם לא פגשה הנפת יד אחת באוויר שהיא לא אהבה. ניחושים נוחשו ברחבי שולחן השופטים: אניה בוקשטיין במהלך של הפוך על הפוך, גלית גיאת ששמה מרחף סביב ביצועי היעל כבר כמה שבועות ומירי בוהדנה. צדי התרתח ונשבע שזו לא גלית גיאת כיוון שזהו לא הקול של של גלית גיאת - טקטיקה שמאוד לא עבדה לו בזיהוין של הקולגות הוותיקות שלו, אורנה דץ ומיכל אמדורסקי.
הדרקון - I Don't Want To Miss A Thing
עוד אחד שבא לתת עבודה. הדרקון הגיע עם בובת פיל פרוותית כדי לבלבל אותנו עוד יותר. מה פיל עכשיו? מה נעשה עם זה? זה משנה את כל מארג הרמזים של הדרקון, שהשבוע נוספו לו גופיית "איי וויל סורבייב" וחולצה שנראתה כאילו מישהו הקליד באמוק "מכבי תל אביב" בשורת החיפוש של אלי אקספרס והזמין את הדבר הראשון שמצא משם. הביצוע: בהתאם לרוח השיר, ניינטיזי מאוד, כולל פסלים חיים שנלקחו היישר מקליפ של REM לוכסן סיוטיי הגרועים ביותר.
גם הפעם, הדרקון הוכיח את קולו הוורסטילי ובעיקר את ההבנה המוזיקלית העמוקה שלו, שכללה מודולציות משוכללות ברגע השיא של השיר. את השופטים זה הוביל להמר על אקי אבני - זוכה פרס מפעל חיים לניחושים שעוד לא הבשילו ב"הזמר במסכה" - איציק כהן, טום אביב המתקבמק, איציק זוהר ומוטי רייפ. תראו, מוטי היה מכריח את ההפקה לעבור ולצלם רק אותו בשחור-לבן. מוטי רייפ זה אדם שעושה סלפי עם דוגמניות ברגעי חייהן האחרונים. מוטי רייפ הוא איש ללא אותיות סופיות. אם הוא מסתתר בתוך הדרקון, אני אישית… כלום, אני לא אעשה כלום, אבל אהיה מופתע מאוד.
הפלאפל - אחרי כל השנים
מיהו הפלאפל? אבל ברצינות: מיהו הפלאפל? כבר כמה שבועות שמיסייה חומוס גרוס מתעתע בצופים ומפזר רמזים שיכולים ללכת לאלף כיוונים בלי לתת לנו ולו פרומיל של חסד וכיוון. השבוע, למשל, הוא הוסיף למקשת המאפיינים שלו גם את העובדה שהוא בליין חובב אלכוהול, ואם ערבבתם פעם טקילה ופלאפל - אולי ואולי לא במסגרת התערבות עם חברים מהצבא - אתם יודעים שזה שילוב נוראי. מבחינה מוזיקלית, הפלאפל ממשיך במחויבות שלו לבצע את כל הפלילייסט של גלגלצ מ-2017, בלי לפסוח על אף שיר מרגש/נוזף של גבר ישראלי מאותה השנה. השבוע היה זה עומר אדם, בביצוע נאה ונעים מהסוג שאפשר יהיה לשמוע יום אחד בבר קריוקי, אבל בקטע טוב. נטול יומרה ושטיקים. השופטים שקללו את הגובה, הגיל והרמזים והגיעו למסקנה שזה אליאב אוזן (רגליים אחרות לגמרי לטעמי, אבל מה אני מבין), גילי מוסינזון, טום אביב שבאמת לא הוזכר מזמן, מישל טרוני וקותי סבג. אני אתן לכם לשהות רגע עם ההימור על קותי סבג, כי עוד ניתקל בהמשך במוטיב של בוגרי הריאליטי "יס מן".
המלפפון החמוץ - Sweet Dreams
לאורך כל סרטון הרמזים שלה, המלפפונה נופפה באצבעותיה וסימנה 'לא': לא לגיא זו-ארץ (פייר), לא לעירית לינור (הגיוני), לא לערוץ הילדים (אוקיי?) ולא להגיד לנו למה היא בחרה עיבוד כל כך, אה… יצירתי ללהיט האייטיז "Sweet Dreams (Are Made Of This". נאמר לנו והבנו כבר כי מתמודדי התכנית מעוותים את קולותיהם או מחקים סגנונות שירה שאינם אותנטיים להם כדי להערים על השופטים, ואני חושש שהביצוע של המלפפון סבל ממנה נדיבה מדי של העיוות הנ"ל. וזה מגיע שבוע בקושי אחרי שהכתרתי אותה למתמודדת המרגשת של העונה, מיינד יו. בכל מקרה, נאמבר מטורף לחלוטין. משהו לספרי ההיסטוריה, שבתרחישים אחרים היו מדברים עליו חודש-חודשיים ואולי נותנים לנוי אלוש למקסס מחדש. אורנה - הבעלים הגאים של טלוויזיית יונדאי - הצטרפה למקהלה והימרה על מאיה ורטהיימר. הימורים נוספים נרשמו על עינת שרוף והפתעה יפה בשם דנה רון, שהיי, תמיד מוזמנת לעונה הבאה.
התרנגול - Wrecking Ball
סיכום הרמזים בסרטון של התרנגול, כפי שרשמתי לעצמי במאניה: מייקל אייל סיגל אבין ביצת הפתעה מדורת השבט, דקות של תהילה, טוויסט. חברו את כל זה ותקבלו, נכון מאוד, זמר מוכשר שמהתל בנו כבר כמה שבועות והחליט השבוע להשוויץ ביכולות הפלצט המשויפות שלו. המחמאות של השופטים והימוריהם על זהות התרנגול שבו אל יהודה לוי, שסטטיק היטיב לנמק בזכות הסדרה "לחיי האהבה" (שסיגל אבין כתבה) והאודישן ללהקת היי פייב. פעם נוספת מתגלה שחובבי פרטי טריוויה על שנות ה-90 המאוחרות פורחים ב"הזמר במסכה", תכנית שקצת נראית כאילו השנה בה היא תמיד 1996. אל הימורי יהודה לוי הצטרפו הימורים על אושרי כהן, ליאור אשכנזי ואלי פיניש - אני לא בטוח איך ליאור אשכנזי נשמע כי מחקתי, אקטיבית, את כל סיום הסדרה של "השיר שלנו" מהזיכרון, אבל אם זה קולו - אהלן ואהלן, ליאור.
השפירית - Stand By Me
ראשית, עף לי המוח מהרמז של השפירית, שהקים לתחייה את אחת השורות מהשיר "Ironic", ולשפירית היו פשוטו כמשמעו אלף כפות ומצקות כשכל מה שהיא נזקקה לו הוא סכין. נזכיר, אגב, שהיא ביצעה את "That I Would Be Good" של אלאניס מוריסט בתכניות קודמות אז על לא דבר. וכיוון שאנחנו בערב אקוסטי למחצה, היא מבצעת את הנאמבר שלה בליווי תופים וכריסטיאן גריי על הפסנתר בלבד. צדי לא מכיל את התרגשותו ופוסק במהלך הנאמבר "זמרת אדירה", שזה תיאור הוגן מאוד למה שהשפירית נותנת מדי שבוע. ההימורים התכנסו לכיווני רינת גבאי, רוני דלומי (שלא יודע אם הייתה מוסיפה את הסלסולים העדינים שהשפירית הביאה בפזמון) ומשום מה, דיקלה. ההימור שלי הוא שניסיתי לגגל תוך כדי הפרק את רינת גבאי ונזכרתי/גיליתי שהיא הקליטה שיר באלבום "רדיו בלה בלה" של החברים של נטאשה. זהו, רק רציתי לחלוק.
החסידה - Dance With Somebody
הופה! אחרי רצף ביצועים בהשראת יום הזיכרון, החסידה אמרה כזה "לא תודה, אני רוצה ויטני יוסטון" - וקיבלה. הרקדנים נשפכו כיין, הקול החסידתי טיפס ועלה, ולמרות העוצמה והדיוק שהמתמודדת הפגינה, השופטים עדיין לא משוכנעים שהיא זמרת מקצועית - כאילו שהנימוק הזה אי פעם עצר אותם מלהגיד "אקי אבני" או "מאיה ורטהיימר" על מישהו. אקדח ה-"יס מן" שהופיע במערכה הראשונה ירה במערכה השלישית כשסטטיק ובן אל הימרו על נועה ירון - שהשתתפה ב"יס מן" במקביל לקותי סבג - אבל אורנה הבטיחה שצפתה בתכנית וזו ממש לא היא. הימורים נוספים כללו את עדן הראל וקורין גדעון הבלתי נמנעת בשלב זה.
החשיפה - המלפפון החמוץ
עד כה נראה כאילו החשיפות ב"הזמר" נראו כמעט לא עקביות, כאילו נבחרו מתוך כובע מלא פתקים (ולא תאמינו מי היה בתחפושת הכובע!), אבל משהו בפרידה מעינת שרוף מורכב ונוגע יותר. קודם כל ולפני הכל, בזכות האופי שהפגינה המלפפונה לאורך כל שבועות התחרות, כשהפכה לאחת המתמודדות המהנות בתכנית, ולו בזכות העובדה שהיא לא יכולה פאקינג לעמוד במקום לשתי דקות. שנית, כי ביצועיה (ברובם) היו טובים ומעניינים, ואז פתאום הסבוטאז' המוזיקלי של הפרק האחרון - והופ, חשיפה. אין רחמים ב"הזמר במסכה", וזה משהו שטוב שלמדנו, גם אם באיחור. ואולי המחדל החמור מכל - כן, יותר מזה שהמלפפונה הלכה ונידונו לשמוע עוד ככל הנראה חודש של שירים עבריים על גברים עצובים בביצוע הפלאפל - בחשיפה של עינת לא נאמר דבר על הקשר המיסטי שבין מלפפונים חמוצים לאויבתה הגדולה של שרוף, שווארמה יבשה בלי טחינה. מחדל.