לפני הכל, חידה מתמטית שהיא גם שאלה פילוסופית: בהיסטוריה הקצרה של "הזמר במסכה", מה נאמר יותר פעמים - "התכוננתי בבית, ראיתי גם את הפרקים הקודמים" (מילים ולחן: כל שופט אורח אי פעם) או "אנחנו מתחילים להתקרב לגמר" (בביצוע מהפנט של עידו רוזנבלום)? התשובה היא שזה לא באמת משנה, כי אנחנו אכן קרובים מתמיד - תמיד קרובים מתמיד - לאירוע הגמר של "הזמר". ויותר משזה אומר שבעל חיים או מאכל כלשהו יעוטר בתואר הנחשק, זה אומר שהמתמודדים האנונימיים מעלים הילוך, ובשבועות האחרונים הם מטפחים לא רק את הכישורים המוזיקליים שלהם, אלא גם את האופי שהם מציגים באינטראקציה שלהם עם השופטים, וניתן לאתר רמזים עליהם גם מחוץ לאותם סרטונים ארורים ומבלבלים.
הדרקון - It's My Life
למשל, שימו לב להתרגשות של הדרקון כשהוא מזכיר איך בפרקים הקודמים חשבו שהוא איציק זוהר. כלומר, זהו אדם שעד כה לא זוהה עם מבנה גוף אתלטי, בהכרח, או אפילו עם המזג החם והלא פראיירי של זוהר. גם תנועות הגוף של הדרקון והאופן בו הוא נושא עצמו על הבמה הם חתיכת רמז: הוא בועט וצוחק, מניף ידיים ומטה ראש. יש פה בדרן בן בדרנים, רבותיי. באשר לביצוע: "הזמר במסכה" הוכיחה עד כה שהמלוהקים האהובים עליה הם כאלה שעברו את גיל 45 ועפים על החיים שלהם, כלומר הקהל האידאלי לביצוע שיר של בון ג'ובי.
היו אנרגיות, היה ריקוד, היה אזכור של אופירה לבית הספר "אפלמן" תוך ניסיון הצצה לתוך הרשת בתחפושת - שוב, זה לא איציק זוהר, ולכן זו לא רשת של שער כדורגל - והיו גם ניחושים. כמו מרי פופינס בשעתו, אופירה שלפה את סרט המדידה המטאפורי שלה, מדדה ומדדה והגיעה למסקנה שזה אקי אבני, שלדעתי נמוך באיזה 90 סנטימטרים מהדרקון - רשת או לא רשת. צדי הסכים, סטטיק ובן אל חיזקו, ואחרי וידויון קצר מטעמו של שחר חסון (אגב, קשה למדי לאתר את הסצנה שלו מ"טירונות". יתכן שמדובר במיתוס?), שירי הימרה על ישראל אהרוני. ואחרי הרבה זמן שלא, שחר הכניס שם חדש למאגר ההימורים וניחש שזה רמי קלינשטיין.
התרנגול - Impossible
ואם בון ג'ובי הוא מאפיין מספר אחת של בני הארבעים פלוס פלוס, גם התגובה של המאזין הממוצע ל-"Impossible" תחשוף בנקל את גילו. נגיד, אני צרחתי מאושר לאורך רוב הביצוע וברור לי מה זה אומר עליי, אבל אין בי ולו חרטה אחת כי "Impossible" הוא פאקינג להיט. כתמיד, סרטון הרמזים הוא ערב-רב של דברים לא קשורים: לוי אשכול, עפר שכטר, הפסוק "כי בתחבולות תעשה לך מלחמה" וכתמיד, הביצוע היה עוצמתי ומדויק ומלא כריזמה. אופירה הייתה הראשונה להכות על חטא ולהודות שהניחושים הקולקטיביים של פאנל השופטים מהשבוע שעבר (אביב אלוש) לא היו מחודדים מספיק, וחזרה להמר על סגנו של אקי אבני בקטגוריית האדם המנוחש ביותר בארץ: צחי הלוי. שירי הימרה על אושרי כהן למרות קישורים קלושים למדי בין הביוגרפיה של כהן לרמזים שהופיעו בסרטון, אבל סטטיק, בן אל וצדי חושבים שזהו בן דודו של צחי הלוי - יהוד הלוי. כלומר יהודה לוי. שכמובן איננו בן דוד של צחי וסליחה על הבדיחה הזאת. ולמרות שמקובל להתעליין על שחר והימוריו היצירתיים, אורי פפר זה חתיכת הימור יפה, והלוואי שיתגלה שזה הוא רק בשביל להעצים את דרמת הקידוש שבינו לבין אופירה.
הפלאפל - אור גדול
שני דברים שאני רוצה לדבר עליהם בעניין הפלאפל: כפפת ימין וכפפת שמאל. שימו לב לידיים העדינות והאלגנטיות האלה מתחת לכפפות הסאטן. אוי, שיט, סליחה, נסחפתי גם אני במגמת החפצון שהפלאפל עובר בשולחן השופטים ועכשיו גם אני מתעסק רק במה שנותר גלוי מגופו של המתמודד הזה. אגב מגמות, הפלאפל ממשיך לבחור את כל השירים שגורמים לי, אישית, לרצות לקפוץ מהחלון, אבל לא באנו לדבר פה על טעם (של פלאפל), אלא להבין לעזאזל מי זה. וכן, בהחלט יש לקרוא את ה"מי זה" בקול רובוטי מתכתי. הפלאפל היה גם המתמודד הראשון השבוע שביצע שיר בסגנון שבין לחישה להמהום עד פתיחת המבערים בפזמון. את השופטים זה הטריף, והם הימרו על שמעון גרשון - כדורגלן, זמר, בן זוגה של מנוחשת אחרת בשם מלי לוי, איציק זוהר - כדורגלן, פרשן, בליין ב"החתול והכלב" (אגב, שתי תחפושות נהדרות לעונה הבאה) ואורי ששון, אדם שאין לי מושג איך נשמע קול השירה שלו.
השפירית - Firework
עוד מתמודדת שמעבירה ים של רמזים לא רצוניים כמעט כשהיא על הבמה. שימו לב לאיסוף הגוף של השפירית ולאופן בו היא מחלקת את המשקל בין הרגליים כדי לשאת את התחפושת שלה בחן מקסימלי. זו מישהי שמודעת היטב לכך שמצלמות טלוויזיה הן יצורים אכזריים, ודואגת להיראות במיטבה מכל זווית - ועוד בתחפושת עצומה בצבעי ורוד וירוק. בנוגע לביצוע, מי את הסלבריטאית החצופה שהעזה לבצע את "Firework", שיר שמורכב מ-80% נהמות ועליות קוליות כמעט בלתי אפשריות? אה, אוקיי, את השפירית וצלחת את כל אלה בקלות מעוררת השראה.
צדי דבק בהימור על רוני דלומי, שזה נחמד מאוד אבל משהו בגוון הקול לא לגמרי תואם לדעתי. אליאנה תדהר, לעומת זו, היא בחירה מטמטמת: זו מישהי שיודעת לשיר, לרקוד, לשחק ולעמוד על במה, אם כי ההתייחסות אל לי בירן כמנטור נראית לי לא מאוד הוגנת כי אליאנה הייתה מפורסמת כמוהו, אם לא יותר, כשהם הפכו לבני זוג. סטטיק, בן אל ואופירה חזרו גם הם להימור קיים וניחשו שזו רינת גבאי, עם כמה פיצוחים משכנעים מאוד לגבי העבר המוזיקלי של גבאי כזמרת אופרה.
היעל - עכשיו אתה חוזר בחזרה
אמרנו או לא אמרנו שהשירים השבוע התחילו נמוך מים המלח? אז גם יעלתנו התחילה את הנאמבר באזורים נמוכים ביותר של המנעד הקולי, ואולי-אולי-אולי העיבוד יוצא הדופן הזה לשיר הוא מה שעלה לה במקומה בתחרות. לא כעלבון, אגב, חשבתי שזה היה נאמבר מעניין ואפילו מורכב - שירי, למשל, לא הצליחה לזוז מרוב שהייתה מרותקת לדרמה הווקאלית שהתחוללה על הבמה - והוא הזכיר לפרקים, סליחה מראש, את בילי אייליש. ולזכותה הנוספת של היעל ייאמר שהיא אחת המתמודדות הכי אינטראקטיביות על הבמה, ותמיד נמצאת באיזהשהם מגע ותקשורת עם רקדני הליווי שלה. כמו כן, הפזמון היה מלא זעם אבל גם המון איפוק. כאמור, בחירות לא שגרתיות אבל מעניינות מאוד, וחבל שהקהל והשופטים לא התחברו לזה.
בשולחן השופטים, כתמיד, בלגן: בן אל הוביל הימור מפתיע על מגי אזרזר, אופירה, שחר ושירי חיזקו את ההימור הקיים על גלית גיאת וצדי ניסה לזהות את גלית בעזרת צעקות - הרי הם עבדו ביחד כמה וכמה פעמים וכל שחקנית/זמרת צפויה לרטוט באימה כשהבמאי שלה נובח עליה.
החשיפה - היעל
אבל גלית גיאת התגלתה כבעלת שליטה מוחלטת לא רק במיתרי הקול הנהדרים שלה, אלא גם בגופהּ, והנה, עובדה שלא זזה מילימטר למרות שהבמאי לשעבר צעק עליה. כמו כן, צדי, אנחנו צריכים לדבר על זה שאתה לא מזהה את קולותיהן של הקולגות שלך באופן עקבי מאוד. גם זה, אגב, איננו עלבון, כמו שהבנה מחודשת של תפקיד הבמאי במחזות זמר. צדי רואה איזו תמונה כוללת, וכשמסתירים ממנו פרט מהותי כמו פרצוף והבעות פנים, זה מוציא אותו מאיזון. אני מבין את התסכול שלו אבל אין מה לומר, זה יוצר טלוויזיה משעשעת מאוד. ואגב, למרות שהצליחה לעבוד על צדי, גיאת הודתה שההליכה שלה, ובעיקר האופן בו היא נכנסת לבמה ויוצאת ממנה, קלים מאוד לזיהוי, כך שלמרות הכל, בכל פעם שאפילו עמדה על הבמה - היא רמזה לנו מי היא.
גיאת הודתה שניסתה לשטות בצדי (והצליחה), פלרטטה עם השופטים, השיבה בשובבות ובאופן כללי הייתה אחת החשיפות המתוקות והמהנות של העונה. מינימום מרמור, מקסימום תנועות שיער. זה גם המקום, ככה באמת לפני סיום, להגיד שגיאת נתנה באופן עקבי ביצועים מעולים לאורך העונה, וגם ברגע החשיפה שלה היא החזיקה את המצלמה בים של כריזמה. רוצה לומר, תנו לאישה הזאת תכנית אירוח, תכנית וראייטי, תכנית חיסכון - תנו לה הכל. העם זקוק לגלית גיאת על המסך, והכהונה שלה ב"זמר" הוכיחה שהיא כשירה לעשות הכל.
