הו, תודה רבה באמת. פשוט היה קל מדי עד כה לנחש את זהות המתמודדים בזכות סרטוני הרמזים, שבכלל לא סיבכו את חיי הצופים. אז כן, הפרק הזה הכיל שתי תוספות חדשות - משה פרץ ומערום צמידי הצדפים שלו בשולחן השופטים - אבל גם היעדרות, כשאת סרטוני הרמזים החליפו בחירות השירים של המתמודדים.
הדרקון - The Show Must Go On
לזכותם של המתמודדים ייאמר שרובם בחרו שירים שהחמיאו לקולותיהם, וחשוב מכך - היו פתוחים לאיזה אלף פרשנויות. נגיד, לשיר "ההצגה חייבת להימשך" במסגרת ריאליטי מוזיקלי זו כמעט רמאות. כולם רוצים שההצגה תימשך, כל סלב בארץ יכול להתחבר במובן זה או אחר להצגה. ובאמת שבשנת 2020 למניינים זו כמעט חוצפה לשיר של קווין. אנשים עדיין מלקקים את הפצעים התרבותיים מ"רפסודיה בוהמית", דרקוננו, ואתה סתם מטרגר אותם.
ציניות בצד, זה היה ביצוע מרשים מאוד וסוחף מאוד הודות לעיבוד נאמן למקור שנתן לדרקונאז' להפגין את יכולותיו הווקאליות, ולא התעלם מהסי פארטים של "The Show Must Go On" (נגיד ה- I Can Fly היפה הזה שלא תמיד מקבל את הכבוד שלו כשהוא מבוצע בתחרויות מוזיקליות), ובעיקר הועמד בעזרת שלושה חופנים גדולים של דרמה. כמה דרמה? הפאוזה שלו לפני ההתרסקות של הפזמון נמשכה כארבעים וחמש שניות. אופירה הספיקה פחות או יותר לצאת לקפה ולחזור. בשלב זה השופטים כבר מטרילים את כולם כשהם מהמרים על אקי אבני, אדם שאנחנו כבר מכירים את כל הלו"ז שלו, כולל איסוף הילדים מחוגים והמחויבות (החלקית) לכדורגל עם החבר'ה. ותודה למשה פרץ על ההצלה הקבוצתית בזכות ההימור על איציק כהן.
הפלאפל - I'd Do Anything for Love
גם אני אעשה הכל למען האהבה - אבל לא את זה. ו"זה" הוא, כמובן, להמר על מתמודדי "הזמר במסכה" לפי הגובה המשוער שלהם. אבל זו המחויבות האישית שלי ולשופטים מותר לעשות מה שהם רוצים. אה, כן, והשיר: תראו, שלא כמו בחיים, הפלאפל של "הזמר" ואני לא מצאנו חיבור, בעיקר בגלל בחירת השירים שלו. וגם הפעם הוא לקח בלדת רוק גברית גנרית, אבל הפעם היה טוויסט, והטוויסט הוא שנהניתי. הביצוע המודרני יחסית עם הקלידים הדומיננטיים, העיבוד שנתן לפלאפל להמריא קצת עם הקול הנעים שלו - לאו דווקא קול מקצועי, אבל כזה שנשמע כמו חבר טוב שמוחלים לו על כל חטאיו בערב קריוקי - אפילו פאות האפרו הביזאריות על זמרי הליווי והלהקה מצאו חן בעיניי.
בשולחן השופטים": דילמה. אופירה עשתה פרסה וחזרה לשם שלא שמענו כבר כמה וכמב תכניות: מייקל לואיס. צדי דבר בהימור על שמעון גרשון, שחר שכנע את סטטיק, משה ובן אל, וכעת שלושתם במחנה של אורי ששון. השיר, אגב, לא באמת עזר לאיש מהם שכן כמו שלמדתי על בשרי בכיתה ה', אפשר לאהוב גם את חלוק הג'ודו וגם את מלי לוי.
השפירית - Euphoria
ראשית, מה רקדני הליווי היו אמורים להיות - זחלים של שפירית? אבקנים של פרח? החייזרים האלה שבאו להשמיד את כדור הארץ ב"הנוקמים", אם "הנוקמים" היה מבוסס אסתטית על "הרפתקאותיה של פריסיליה, מלכת המדבר"? צדי דייק בשיפוט שלו (עוד לפני שניגש בכלל להימורים) ואמר שהשפירית - שכולנו כבר יכולים להפסיק ולהיות מופתעים בכל פעם שהיא מפציצה כי מדובר בזמרת סופר מוכשרת - מוציאה מעצמה את המיטב משום שהיא נטולת הקשר. ההימורים שלו היו באופן עקבי גדולים מהחיים, מוכווני פופ אירופאי ואמריקאי באופן כל כך לא מתנצל, שברור לנו שזה לא הז'אנר שהיא מבצעת ביומיום שלה.
צדי שב והימר על רוני דלומי ששיחקה ב"אופוריה", ושאר השופטים חברו לקואליציית רינת גבאי. שתיהן, אגב, מתאימות לאותה אבחנה של צדי - אם זו רוני, השפירית היא הבאד גירל שאולי תמיד הסתתרה בה (בשיער, סימן שאלה), ואם זו רינת - נו, מה הופכי יותר מכוכבת ילדים מתקתקה מאשר פצצת פופ מתקתקת?
התרנגול - כולם רוקדים עכשיו
כשמפרקים אותו לחלקים, "כולם רוקדים עכשיו" הוא שיר מושלם מבחינה מתמטית: השורות בו קצוצות במדויק, הוא מכיל יחס זהב של בתים ופזמון והוא בעיקר כל כך נקי, כל כך חף מתוספות, שאפשר לעשות בו הכל. והתרנגול החליט לרמוז על זהותו בעזרת ביצוע מצומצם שהתבסס קודם כל על קולו של התרנגול. אחד העיבודים המהנים של העונה, והתחרות לא הייתה קלה. ועל התרנגול עצמו - מה יש עוד לומר? מגה סטאר בכרבולת וז'קט עור.
סטטיק ובן אל הצטרפו להימור של צדי על יהודה לוי, וידעו גם לציין שיהודה לוי נבחן להיי פייב ולא לגמרי עבר. אופירה ביצעה מה שאני יכול רק להניח שהוא שיר ספוקן וורד במהלך ההימור שלה על צחי הלוי, הימור שמשה הצטרף אליו בשמחה, בתוספת נימוק קולי. שחר עדיין בפאזת האושרי כהן הלא מנומקת שלו.
החשיפה - הדרקון
שתי שאלות חשובות בעקבות החשיפה הזו: האם צדי אי פעם יפסיק ללכת נגד האינסטינקטים הבריאים שלו, ולשם שינוי יזהה קולגה לשעבר? כי גם הפעם הוא הקפיד להגיד "זה לא איציק כהן" משהו כמו חמש דקות לפני שהתגלה שזה ממש איציק כהן. שנית, מה יעלה עכשיו בגורלו של משחק השתייה "שתו צ'ייסר בכל פעם שמישהו אומר 'אקי אבני'"?
ומעניין לדבר גם על מי שלא הודחו. שימו לב לביקורות שהתרנגול והשפירית מקבלים מדי שבוע - השופטים אוהבים את כל המתמודדים, אבל הם נגמרים מצמד המקצוענים הזה. למשל, עוד לפני ההצבעה השבוע, אופירה כבר הבטיחה שנראה את השפירית בפרק הגמר. וברור גם שיש להם איזה חיבור רגשי עם הפלאפל, שנותן בחספוס שלו קונטרה למקצועיות והניקיון של השפירית והתרנגול. ולא שהם לא אהבו בלב שלם את הדרקון, אבל גם בתוך כיתת המחוננים של "הזמר במסכה" נראה כאילו יש דרג. ולו ברמה הרגשית המיידית, כן? הפיינליסטים הם אלה שזכו עד כה לא רק לביקורות המקצועיות הטובות ביותר, אלא גם לביקורות האמוציונליות ביותר. וככל שהעונה הלכה והתכנסה לקראת אירוע הגמר, היה ברור שהתרנגול, השפירית והפלאפל חייבים להיות בו והדרקון היה זקוק לנס בשביל לשרוד. ויש לנו עוד איזה שבוע-שבועיים עד לעונת הניסים.
ובאשר לאיציק כהן: לג'נדרי. אחד הפועלים החרוצים והמגוונים ביותר של תעשיית הבידור, ומי שמשתתף בכמות מגונה של פרויקטים כבר קרוב לשלושים שנה. כהן מגיע לסרטים, לסדרות וההצגות בכיכובו כשהוא מחויב להם בצורה מלאה - הוא מעניק את אותו הכבוד להופעותיו בפסטיגל, למערכוני דראג חתרניים (האיש היה במשך עשור ויותר פניה של סצנת הדראג בישראל. אבחנה שאני מוכן להילחם עליה בטוקבקים), לשוברי קופות קלילים ולדרמות משפחתיות נוקבות. גם ל"הזמר" הוא היה מחויב טוטאלית, ושינה את הליכתו, עמידתו ומחוות הידיים שלו כדי להטעות את השופטים בכל פעם שעלה לבמה. והוא כל כך בקלאסה, עד שגם מעמד ההדחה שלו נראה בכלל כמו סיבוב ניצחון.
