אילנית לוי תקעה מקל רציני בגלגליה של "הזמר במסכה" כשהופיעה בה... כשופטת. בכל זאת, אנחנו מדברים פה על התכנית ששמה של אילנית הוזכר בה בתדירות שכמעט גברה על זו של אקי אבני. אגב, הנה שופט קבוע ומטריף שצריך ללהק במהרה לעונה הבאה, אולי ואולי לא במקום שחר חסון. סתם-סתם, אני דווקא מתומכיו הגדולים של חסון בתכנית, ואף אומר לחבריי "דיס איז אמייזינג" על בסיס יומי. הם לא מתרשמים. בכל מקרה, שישה ביצועים בוצעו, וחסידה אחת נחשפה. ככה זה הלך -
החסידה - תל אביב בלילה
שאלת השבוע היא זמרת או לא זמרת. כלומר, זו השאלה האחת שנדונה שוב ושוב לאורך ביצועיהם של המתמודדים - האם מדובר במי שמתפרנס מזמרה או בחובב משודרג. ובשלב זה, אחרי שישה שבועות של, וול הכשרה מקצועית ואחרי שקיבלו כסף על הופעותיהם כמו זמרת מקצועית ואחרי שככל הנראה שייפו מאוד את כישוריהם הבימתיים - האם הם עדיין לא זמרים מקצועיים? תעלומה פילוסופית לחשוב עליה בזמן הביצוע של החסידה, שהיה באמת מרשים, אבל לא מרשים כמו הניחוש טהוניה ריבל, שנפלט ככה באגביות על ידי אילנית לוי וטרף את הקלפים. באיחור ניכר כי בכל זאת, החסידה היא זו שנחשפה ועזבה את התכנית, אבל עדיין חשוב לפרגן על המקוריות. שאר השופטים הלכו, בנוהל, על קורין גדעון לוכסן עדן הראל, עם הופעות אורח של יובל דיין ונועה ירון-דיין, שנשמעת כמו ניחוש צבעוני ומסקרן עד שמתחילים לחשוב עליו ברצינות ומבינים שאין מצב.
הפלאפל - Human
מסעו של הפלאפל בשדות המוזיקליים הסטריאוטיפיים, הסחיים והגבריים ביותר - נמשך. אגב, הנה רמז שהשופטים מתעקשים להתעלם ממנו: שבו ונתחו את הבחירות המוזיקליות של המתמודד במקום את מידת הנעליים שלו (אם כי חייבים לפרגן לאופירה על היכולת המיסטית לזהות כפות רגליים במידה 46 ממרחק אולפן שלם). אילנית המשיכה עם הזוויות הפרשיות והקימה לתחייה את ההימור הוותיק על שגיא ביטבוקס, שיורט אי אז בפרקי הפתיחה של העונה וחזר בקאמבק משמח. אליו הצטרפו - לראשונה בתולדות ההופעות של הפלאפל, אם אינני טועה - שני מוזיקאים נוספים (סאבלימינל והצל), וסגרו שלישיה ראשונה של ניחושים שאף אחד מהם לא לקוח מעולמות הספורט. אלא אם כן אתם מחשיבים שבירת לבבות כספורט ואז סאבלימינל יודע יפה מאוד מה הוא עשה. כל או כך הקו המנחה בניחושים הוא חיבה לכובעי מצחייה, שזה ראוי להערכה.
היעל - לומדת ללכת
שמענו שבעונה 5 של "הכתר" מחפשים מלכה, אז הבה: הנה מלכת ניחושי הזמרת מקצועית/ לא זמרת מקצועית של "הזמר במסכה". לאורך כל הביצוע היפה שלה ל"לומדת ללכת", השופטים איבדו כל ריכוז - בין אם מהתרגשות (אופירה ואילנית) או ניסיון להבין כמה מקצועית היא היעל (סטטיק ובן אל), ובסוף הגיעה פסיקתו של צדי צרפתי, שמזהה קולגות רק כשהם מדברים אליו בעברית, אלא אם כן מדובר באורנה דץ שביצעה מאתיים שירים בעברית בתכנית ובכל זאת הפתיעה את צדי בחשיפתה. עדיין כועס על זה, אגב. אז צדי יישר קו והימר על גלית גיאת, אילנית התעקשה משום מה על מורן איזנשטיין כיוון שכתבה ספר ילדים (גם שרון דוראני, אגב, שהיא בכלל ליהוק מטמטם לעונה הבאה), ושחר ביסס פעם נוספת את הימוריו על… חיטוט בתוך כובע מלא פתקים עם שמות אקראיים - אני יכול רק להניח - והימר על סופי צדקה. הימורי גלית גיאת, אגב, שלחו אותי לחיטוט שני ושלישי בסרטון הרמזים, שם מצאתי מה שאני חושב שהוא התייחסות לעברה הרומנטי של גיאת - בסרטון ציינו שהיה לה בית זוהר עם איש בשם דוד, מה שעורר איזה גן רדום בגוף שלי שידע שגלית גיאת הייתה במערכת יחסים ארוכה עם השחקן/זמר דדי זוהר. רק אומר.
התרנגול - הכל לטובה
אם יורשה לי לחבוש רגע את כובע המעבד המוזיקלי שלי (פלאפל, אל תיקח את זה כרמז לתמיכה שלי באף אחד מניחושיך!), אגיד רגע למה אני חושב שהתרנגול הוא לא אקי אבני: הביצועים שלו מודרניים מדי. אקי אבני הוא אולד-סקול תאטרון מוזיקלי קלאסי, בעוד התרנגול מעמיד שוב ושוב נאמברים שמוכיחים שליטה ווקאלית מחד, אבל גם הרבה מאוד חירות וחדווה יצירתית. נגיד, הסלסולים העדינים-עדינים של התרנגול בחלק ממילות השיר הם דברים שקשה לי לדמיין את אקי אבני עושה ברצינות. האם זה קשור באיזושהי צורה לניחושי השופטים? לא, כי השבוע הם צופפו את אם כל השורות והימרו כיחידה אחת על אביב אלוש, ואז גם התענגו על האופן המשחקי בו התרנגול ענה להם והתעקשו שזו רמיזה לפרסומות הקפה השחור שאלוש מככב בהן.
הדרקון - Bad Romance
לאור הבדיחה של שחר על כך שאילנית היא מעריצה מושבעת של הדרקון, אשמח לראות סדרה שלמה ומותג סרטים שלם על ליזבת לוי: ביום היא האקרית, בלילה היא גם האקרית, ובין לבין היא מענישה גברים על יחסם המגעיל לנשים. אקרא לזה "נערה עם קעקוע (חינה) של דרקון". הנאמבר של הדרקון לא קיבל אמנם את ההתעלפות ויחסי הציבור שניתנו לביצוע של התרנגול - וחבל. זה היה ביצוע כיפי מאוד ומרשים מבחינה ווקאלית, שהוליד שורה נאה של ניחושים: שי אביבי, איציק כהן הנמוך מדי או הגבוה מדי - תלוי את מי שואלים, גורי אלפי וכמובן שאקי אבני, שבשלב זה הוא כבר חלק אינטגרלי מצוות ההפקה של התכנית גם אם הוא לא מסתתר מתחת לשום מסכה.
השפירית - Don't Start Now
סליחה רגע, אני צריך לגגל "איך יודעים שמאוהבים בחיה" בחלון אינקוגניטו כדי שהרוסים שקלירלי מצותתים למחשב שלי לא יגלו את המחשבות שלי על השפירית. אבל אסכם אותן עבורכם בכל מקרה: אני מת על השפירית, המתמודדת שבאה הכי ליהנות בתכנית, ומשלימה את ההנאה הזאת בביצועים מעולים באופן די עקבי. וכיוון שהמוטיב השני של הפרקים, בנוסף לדיון המרתק "כמה מקצועי הזמר הזה ממקצועי עד מקצועי-מקצועי", הוא ניחושים אחידים מפאנל השופטים, הם התכנסו והימרו יחד על רינת גבאי, ואף נימקו את זה יפה בחפירה יסודית בסרטוני הרמזים של השפירית. כלומר, סטטיק ובן אל חפרו, וכל השאר די זרמו על הניחוש.
החשיפה: החסידה
הפתעת העונה בלי שום תחרות - כן או כן? לוסי אהריש היא המשתתפת המושלמת לתכנית כמו "הזמר במסכה": ראשית כי גילינו שהיא איום בידורי כפול ומשולש (את גם זמרת? מאיפה התעוזה, גברתי?), ושנית כי רבים לא יודעים שהיא חיית במה ותיקה ונלהבת כי אנחנו זוכרים, קולקטיבית, בעיקר את ההשתפות שלה בפאנלים פוליטיים או כמנחת תכניות גבהות מצח. שלישית, לוסי אהריש היא מה שנקרא דאון טו קלאון, היא סלבריטאית מזן נדיר למדי בישראל - היא רוצה להופיע, היא רוצה לבדר, היא רוצה לעשות את זה הכי כיף ומקצועי שאפשר - והמסגרת לא כל כך מפריעה לה. ובמקום בו אחרים היו מרימים את האף מעל "הזמר במסכה", אהריש צללה לעומק והפכה את החסידה שלה לא רק לשיחת ברזייה במשרדים רבים מספור, אלא גם לפרפורמרית מהוקצעת שהיה נעים מאוד לשהות בחברתה. אבל היה זה זמנה של החסידה לנדוד דרומה למקומות חמים יותר, כמו חיקו הארומטי (אני רק משער) של צחי הלוי.
