כמה פעמים קרביים של צופה יכולים להתהפך בפרק אחד? אני ספרתי לפחות שבע בפרק ששודר אמש, אחד לפני הפרק האחרון שישודר במוצאי שבת הקרוב. כל ההתרחשויות הדרמטיות (והיו לא מעט כאלה) הובילו לרגע אחד שקט ומצמרר. בפרק שכולו יריות ופיצוצים, דווקא מבט אחד בין יעלי לאביב, בפגישה הראשונה שלהם מזה כמעט עשור, הספיק לנו כדי להבין בדיוק מה עובר לכל אחד מהם בראש - וזה לא מעט.
אבל עוד הרבה לפני כן, הפרק החזיר אותנו לכמה נקודות זמן משמעותית בעבר שהיו חסרות לנו כדי להתקדם בהרכבה של הפאזל הזה, שעוד רחוק מלהיות שלם. זה התחיל משנת 2005, מסיבת השחרור של צוות אזולאי, אז עוד צעירים נלהבים בני 21 עם קעקוע מכוער על הכתף, עגיל באוזן ותספורת לא תקנית בעליל. יעלי, אז בת הזוג של הימלר (שבניגוד למה שסברתי כאן קודם, הרומן שלהם ועוד איך התממש) הגיעה למסיבה וגם אז, ממש כמו בנקודת העלילה הנוכחית, מבט אחד בינה לבין אביב הספיק לנו כדי להבין בדיוק מה הולך לקרות.
הרומן בין השניים סיפק לנו הצצה גם לצדדים פחות חיוביים באישיותה של יעלי, תפנית מעוררת הערכה בבניית דמותה של יעלי - כי אין דבר מעצבן יותר מלהציג דמות ראשית באופן מלאכי, זך וטהור כמו שנעשה במקרה של יעלי עד כה. מתוקף היותה אנושית, יעלי היא לא היצור המושלם שזכינו לראות בפלאשבקים, אלא כמו כולנו, בת אדם עם תשוקות ותאוות, שמוכנה גם "להתלכלך" כדי לממש אותן. בדיוק את זה היא עושה עם אביב, שמסרב לחיזוריה לאור העובדה שמדובר באקסית של החבר הכי טוב שלו.
אני לא מצדיקה את המיתוס הנדוש על כך שהאקסית של ה-BFF היא "מסורבת חיתון" כמו שטען אביב, אבל חייבים להודות שיש בזה משהו שמריח רע והסירוב לחיזורים המעט מוגזמים של יעלי לגמרי מוצדק. אבל זה, כאמור, לא הפריע לזוג האוהבים להמשיך הלאה ואפילו להביא לעולם ילד משותף, רק שאביב עוד לא ממש מעודכן לגבי זה. ואם כבר הצאצא - גם אתם שמתם לב לכך שאביב הצעיר מהתמונות הוא למעשה אותו שחקן שמגלם את בן? דמיון מופרע והכל, אבל יש גבול.
בנקודת העלילה הנוכחית אביב, בנדה, דובי והימלר עדיין אבודים בג'ונגל, רק שהפעם כל אחד נמצא לגמרי לבד. בזמן שבנדה נותר מדמם ופצוע בשטח אחרי שסירב לקבל טיפול רפואי מדובי, הימלר הצליח להגיע למשכנה של כת היתומים ולפגוש את האבא החיוור, שנראה הרבה פחות מאיים כשהוא מאובק בג'בלאות של לבנון בשנת 1982. עדיין לא ברור מה בדיוק הסיפור של הדמות הזאת: רוצח, מכשף או סתם לוחם פוסט-טראומטי עם חזון לרפא אחרים במצבו, אבל מה שבטוח זה שגיל פרנק מצליח להעביר אותה באופן מבעית למדי, הרבה יותר מהעבריין בוארון, האיש הרע האמיתי בסיפור שנראה בינתיים כמו סתם עוד דוד מאפיר.
חייבים כמובן להתייחס גם לסיור המודרך שהעניק אזולאי כרוח רפאים על מדי ב' לאביב בג'ונגל. מה שהחל כסתם עוד הזייה מהסוג שראינו כבר קודם, נגמר בניסיון התאבדות שהצליח לשחרר ממני זעקת אימה קטנה. מוות כמעט ודאי של דמות אחת (הימלר) כבר יש לנו, ככה שעוד קצת דם כבר היה הופך את כל הסיפור למשהו עם טאץ' של קוונטין טרנטינו, ואפילו לטרנטינו אין כוח לראות משהו של טרנטינו.
מודה, אין לי מושג איך "בשבילה גיבורים עפים" תיגמר. יש יותר מדי קצוות לסגור ומעט מדי זמן לעשות את זה. נגה צריכה לנקום ברוצחי בנה ובעלה, יעלי ואביב צריכים להתאחד עם הילד המשותף ובנדה צריך לחזור לעשות חומוס עם מריה. במקום לנחש עוד כמה ניחושים לא מושכלים, אני פשוט אסיים בבקשה קטנה מיוצרי הסדרה: אל תתנו להימלר למות. אחרי שנבגד, הושפל וחלה פעמיים בסרטן, תנו לו לפחות איזה האפי אנד קטן. אם לא בשבילו, אז לפחות בשביל עדר מעריצות מיכאל אלוני מימי "השמינייה".
הפרק האחרון של "בשבילה גיבורים עפים" ישודר ביום שבת ב-21:00 בקשת 12