אחרי פרק כל כך טעון ומלא מאורעות בשבוע שעבר, סיפורה של שפחה חזרה השבוע מעט יותר רגועה, אבל רק מעט. בכל זאת, פרק של סיפורה של שפחה ללא טרגדיה אחת לפחות הוא לא פרק של סיפורה של שפחה, והפעם הייתה זו אלינור שהייתה צריכה להקריב את הנפש שלה.
האמת היא שהחלק המפתיע ביותר בהתאבדות של אלינור הוא שהיא לא עשתה את זה מוקדם יותר. בכל פעם שהיא הופיעה על המסך היא נראתה כאילו היא עומדת להישבר בכל רגע ולקחת את חייה, והדיכאון הלא מטופל שלה יחד עם טריגרים בלתי פוסקים מבחוץ - הפכו את החיים שלה לבלתי נסבלים.
אבל זה לא מה שגרם לג'ון לעצור ולא להציל את חייה של אלינור כשהייתה לה ההזדמנות. היא הרי ידעה שאלינור אמורה לקבל סיכוי לחיים חדשים בקרוב, וגם אם לא - סביר שהחיבה שלה לאלינור לא הייתה מאפשרת לה לתת לה למות. אחרי הכל, לא מדובר בסרינה, אלא באישה שהדרכים של גלעד זעזעו וערערו אותה עד כדי שיגעון. לג'ון יש רק סיבה אחת לתת לאלינור למות - היא מפחדת שהיא תהרוס את תוכניתה להבריח 52 ילדים של שפחות מעבר לגבול של גלעד.
ההחלטה של ג'ון מתכתבת היטב עם מה שהגיע לפניה - הטענה של פרד בפני לוק שג'ון שהוא הכיר כבר לא קיימת. אמנם ללוק היו הרבה מאוד סיבות להכניס את האגרוף הזה לפרד, אבל אין ספק שאחת מהן היא שהוא האמין לו. לוק כבר הביע חשש מכך בעבר, כשאמילי הגיעה לקנדה ונמנעה מיצירת קשר עם בת הזוג שלה. הוא הגיב בצורה כל כך קשה, כי הוא חשש שג'ון גם היא לא תרצה לרוץ לזרועותיו.
אבל האם ג'ון באמת השתנתה כל כך? מצד אחד, אי אפשר לעבור את כל מה שהיא עברה מבלי להשתנות. אבל מצד שני, אם נסתכל על ג'ון של הפרק הראשון מול ג'ון של סוף העונה השלישית, היא עדיין לגמרי שם. היא עדיין הג'ון שלוק מכיר, פשוט בעולם אחר ובסיטואציות אחרות, שמוציאות ממנה צדדים שאולי היו רדומים, אבל תמיד היו חלק ממנה. גם במקרה של ההחלטה הקשה שהיא לקחה בנוגע לאלינור, אפשר לראות את הצד הטוב והרחום של ג'ון, כשהיא מתאבלת עליה בכנות מוחלטת, ולגמרי לא מקלה ראש בכך שהיא הקריבה חיים של אישה אומללה, גם אם זה לטובת הצלת חייהם של ילדים.
אם כבר מישהו עושה בחירות מוסריות מפוקפקות, זה דווקא מארק, נציג הממשל האמריקאי שאחראי להצלה של סרינה ולהסגרה של פרד על ידיה בתמורה לביקור עם ניקול. זה היה ניכר מהרגע הראשון שהם נפגשו, בעונה השנייה, אבל עכשיו ברור יותר מאי פעם שמארק כל כך מהופנט מסרינה, שהוא רואה אותה כעלמה במצוקה וכקורבן של גלעד, במקום האישה החזקה והאיומה שהיא באמת. לא שלסרינה אין צדדים טובים - כולנו ראינו את זה וכולנו מבינים את יחסי האהבה והשנאה שיש בינה לבין ג'ון. כי לרגעים, באמת שנראה שסרינה היא אישה עדינה ומלאת חמלה, אבל כמו שמוירה אומרת לה בסצנה הטובה ביותר בפרק - היא החזיקה את ג'ון כדי שפרד יוכל לאנוס אותה, והיא בוגדת המגדר האמיתית. שמישהו יקרא דחוף לבוס או הבוסית של מארק, כי הקראש המטופש שלו עוד עלול לעלות לו ביוקר.