תראו, אלה לא ימים פשוטים לצפות בהם ב"סיפורה של שפחה". מי שמחפשים אסקפיזם כרגע, עדיף שיעשו איזה בינג' של "עושות כותרות" או יצפו בעונה האחרונה של "ברוקלין 99" שבדיוק עלתה לנטפליקס. בזמן שהמציאות משתוללת, הדבר האחרון שבא לנו לראות על המסך הן עוד מלחמות. אבל אם כבר שרדתם את ההפצצה של גלעד על שיקגו בסוף הפרק האחרון של "סיפורה של שפחה", אתם חייבים להודות שהאיחוד של מוירה וג'ון, על רקע הקאבר ל-"Fix You", השכיח את כל המציאות העגומה בשנייה. למרות שב"שפחה" נוטים להשתמש במניפולציות רגשיות שקופות ביותר, לפעמים הן פשוט עובדות כמו קסם.

סצנת האיחוד עצמה עורר צמרמורות של תקווה, אבל מה היא אומרת על המשך הסדרה? האם ג'ון ניצלה? לפי הניסיון שלנו עד כה, ממש קשה להאמין שזה יקרה, בעיקר כשאנחנו כבר יודעים שהסדרה חודשה לפחות לעוד עונה, ולא כל כך סביר שג'ון תבלה עונה וחצי מחוץ לגלעד. מצד שני, נראה שהעונה החדשה מנסה לטרוף את הקלפים ולצאת ממעגל המיחזור שהסדרה הייתה תקועה בו בעונות הקודמות, כך שבהחלט יכול להיות שמעתה ג'ון תהיה אישה חופשייה, תוך שהיא ממשיכה לפעול מבחוץ למען שחרורה של האנה והפלת גלעד. לחילופין, יכול להיות שהיא תבחר באופן מודע שלא לברוח לקנדה אלא להישאר בחזית ולהמשיך להילחם, בדומה למה שעשתה כשהייתה לה ההזדמנות להיחלץ יחד עם ניקול בסוף העונה השלישית - אז בחרה להישאר בכל זאת בגלעד.

למרות שזה היה פרק שקצב ההתרחשויות בו היה פחות מסחרר מאשר ברוב הפרקים, והוא התקדם בשקט אלגנטי לסוף המפוצץ שלו, בתוך ההקשר הרחב של "סיפורה של שפחה" הוא דווקא היה מרענן. הסדרה הרי הייתה זקוקה נואשות לשינוי כלשהו, והבחירה למקם את ג'ון (וג'אנין) בסביבה חדשה הייתה חכמה, ונתנה לנו הפוגה לא רק מהעלילה המעגלית, אלא אפילו מהסמלים הוויזואליים שכל כך התרגלנו אליהם. אפילו לראות את ג'ון בסווטשירט צהוב או את ג׳נין בכובע גרב - במקום הגלימות האדומות - משנה את חוויית הצפייה. ועם כל הכבוד לפרד וסרינה, או לפחות לסרינה, אפשר היה להסתדר גם בלעדיהם לפרק אחד, ולתת לעלילה לנשום קצת, להאט קצב ולהיפתח לכיוונים חדשים.

קו העלילה של ג'ון וג'אנין החזיק את הפרק הזה, ללא ספק. מכיוון שב"שפחה" אי אפשר להימנע באופן מוחלט וגורף ממניפולציה רגשית, היא הייתה לגמרי נוכחת גם כאן, ואין לנו ספק שג'ון תסחוב איתה רגשות אשמה על כך שג'אנין הצטרפה אליה ברגע האחרון וככל הנראה נהרגה תחת ההפצצות. שאר קווי העלילה היו צפויים יחסית - דודה לידיה מסרבת לפרוש והמפקד לורנס מוכיח שוב שאין לו שום בעיה לזגזג בין נאמנויות ואידיאולוגיה - מה חדש?

בשלב הזה כבר אפשר להניח שאסתר, הצעירה שג'ון פיתחה איתה קשר מורכב ומעניין בפרקים שפתחו את העונה, לא תחזור, וזה בהחלט מצער מכיוון שהקשר בין השתיים נראה כמו קו עלילה מבטיח. מצד שני, הגענו לרגע בסדרה בו האפשרויות להמשך מגוונות הרבה יותר ויש ריח של שינוי באוויר. אפשר רק לקוות שהקו הזה ימשיך ושלא נמצא את עצמנו שוב באותה הנקודה - של ג'ון בגלימה אדומה תחת שלטון האימה של דודה לידיה. לגמרי מיצינו את הדינמיקה הזאת, לא?