בואו נתחיל עם הבהרה: אתם לא הראשונים שחשבו על הבדיחה שהיחידים שמוגנים מהקורונה זה דיירי "האח הגדול" כי הם בבידוד. זהו, אפשר להתחיל.
אני רוצה להתייחס לפרידה של של ליאור ותקוה (לא נראה בילד אפ כזה מאז הכניסה של אורן חזן), אבל לצערי התמונה המנטלית של ניר רץ מסביב לבריכה ללא חולצה וצועק על אסיף כל מילה אפשרית מהשורש ש.ק.ר עדיין רודפת אותי. ניר, זה שאתה אוהב לרוץ מסביב לשכשוכית בלי חולצה זה בנוהל, אבל לנהל תוך כדי ויכוח פאסיב-אגרסיב כבר לוקח אותנו למחוזות הקרינג'. פשוט תבחר פעולה אחת ותדבוק בה. וגם בחולצה, אם אפשר.
אבל הפרק הזה הוא בכלל בסימן הנסט, והראשונים בפרק לחנוך אותו הם אסיף ותקוה. מסתבר שהם היו חברים טובים (מתי?) ורצו ליישר את ההדורים אחרי שבשבועות האחרונים הם לא הפסיקו להתנגח. במפתיע, הייתי בצד של אסיף. ברור שתקוה היא אהבתי הנצחית אבל הוא צודק בזה שבפרקים האחרונים נראה ש"מחפשים" אותו. ליבי יוצא אל אסיף בכל פעם שדייר אחר מטיל פצצה, נהיית מלחמה עקובה מדם וצרחות ובסוף יוסי בא אליו ואומר לו "די! מספיק עם זה!" למרות שהוא לא עשה כלום. כי כמה שלא נעים להודות, אסיף התגלה כדייר די אנמי ובלתי מזיק. הוא בא עם הצהרות והבטחות ובסוף כל מה שאנחנו רואים זו הידחפות אגבית לשיחות של אחרים ואמירות רפות וגנריות נגד שוברים שתיקה. אז כל האש שמופנית אליו? לא פרופורציונלית ובעיקר מעוררת תמיהה.
מגמת הנסט ממשיכה עד המוות כשתקוה אפילו לא מוציאה את הראש לנשום אוויר. הבא בתור לאכול את הראש זה ליאור, שכבר התחיל להכין את ניר לפרידה הממשמשת ובאה. הוא כמובן לא אמר באופן מפורש שיש כאן פרידה, ובעצם סירב להגיד כל דבר באופן מפורש ונהיר. נכון לעכשיו ליאור מסוגל לתקשר רק בקודים שהמדע טרם הצליח לפענח.
מיותר לציין שתקוה הגיבה בגדלות נפש, וכן, היא נפגעה, ומותר לה להיפגע כי זה סך הכל הגיוני ונורמלי. אבל ליאור שרק לפני רגע דיבר על כמה הוא רוצה להפסיק להיות אנוכי, עשה את הדבר הכי אנוכי שזה לא לשחרר ממנה. הוא לא איפשר לה לאסוף את השברים כשלא הפסיק לרדוף אחריה, להגיד לה שתצא מזה ושם את עצמו במרכז למרות שהוא הצד הפוגע והיא הצד הנפגע.
הרגע הכי אפי בפרק היה המונולוג של תקוה על כך שהיא אישה מלאה ואין עם כך שום בעיה. לא היה פה רגע של "אני אישה אמיתית" לעוס לעייפה ואג'נדה על דימוי גוף - תקוה היא תקוה. היא הרבה דברים ובין היתר גם מלאה וזה לא מוריד ממנה או מוסיף לה. ומי שלא טוב לו? יום טוב לו. היה מדהים לראות את ליאור כל כך נבוך ומתכווץ למשמע המילה "מלאה" כאילו מדובר במינימום תיאור גרפי של ההורים שלו שוכבים.
אני חושבת ששום דבר בפרק הזה לא תפס אותי יותר בהפתעה יותר מההדחה. כן, אפילו העובדה שלאסיף יש אחיינית בשם ערכית. הייתי שאננה, ברשימת הדחה שבה יש שני דיירים חדשים וכל השאר ישנים, זה ברור מי יעוף, נכון? או פול, שלא הוציא מילה מהפה מאז שנכנס, או שירלי, שחוץ מהרומן המוזר עם אדם לא כל כך ברור מה האופי שלה. זה היה אמור להיות קל וצפוי ואז זה קרה, דיירת ישנה הלכה לפני דיירים חדשים וזו חגית. זה שובר את הלב בהרבה מובנים, אבל כוחה של חגית כדיירת התחיל להיחלש וההדחה הזו היא סך הכל המסמר האחרון. להתראות חגית, נתראה בקמפיין הנקניקיות.
פניני טורנה:
* אסיף (מקריא את הספר "איילת מטיילת"): "מי שם פוסעת חרישית?"
גדי: "איילת!"
חיפושית, גדי, לא איילת. זה אפילו לא מתחרז.
* "אני אפס" - הדבר הכי נכון שליאור אמר מתחילת התכנית.
* ניר (מצטט את טונה):"כמו הקינלי, כמו רות גונזלס, כמו ליאור מילר - גם זה יעבור"
גדי:"אני לא יודע מי זה כל מי שאמרת" - ליאור מילר בוכה לכרית עכשיו.
* ליאור: "מבחינתי הבעיה הזו יכולה להיפתר בחוץ"
תקוה:"מה אתה רוצה שנצא החוצה ותרעיב אותי?" - דאמ!