כל הערב הייתי במתח, מה יעשו בסוף עם הבוטנים. מאה ומשהו שקיות בוטנים זה לא משהו שזורקים לפח של הפרופס, מצד שני במסעדות תאילנדיות לא מעוניינים בתערובת פירורים מגומיית השיער של אורלי. בסוף גיליתי שהבוטנים נתרמו לגן החיות התנ"כי ונרגעתי, גם בגלל החיסכון האקולוגי וגם בגלל המטאפורה בחינם. ובכלל, בניגוד למשימות קודמות זו הייתה משימה מצוינת, מתסיסה ומניפולטיבית ורוויית אקשן, אם כי היה חסר לי קצת שהדיירים יצטרכו לשנות טמפרטורות בשלט חכם של מיקרוגל או שלירון יצטרך לעבוד על כולם שהוא אוהב פפסי מקס בזמן שבעצם הוא מעדיף זירו.
זה התחיל בבחירה של שמס הערבייה לראשות הממשלאח, מה שבטח גרם למישהו בהפקה לצרוח אדום מהתרגשות "וואו איזה קונפליקט, תעשו שהמשימה היא לבנות מסגד ולעוף על שטיח בזמן ששמס רואה רשימת שינדלר", וטוב שהרגיעו את הבחור עם זריקת הרדמה ומטפחת ונתנו למתח של המשימה להיבנות מתוך מאבקי האגו של הדיירים. כי מגי מאוד התאכזבה שהיא לא ראש ממשלה, "המקום שלי זה לא שחקנית ספסל!" היא מסבירה במונולוג שהוא גם הפעם הראשונה שראיתי אותה אומרת יותר משתי מילים שהן לא צחקוק ביישני מאחורי הכתף של ישראל, "אני מכירה מאוד ביכולת שלי להנהיג את הבית הזה!".
ובכן ההנהגה הזאת מסתכמת בלשכנע את כולם להרוס את המשימה כדי שכולם יוכלו לחבוש כובע בצורת בוטן. אין לי מושג למה. "שתהיה רוטציה", אמרה מגי. רוטציה של מה. "רוטציה, חשוב הרוטציה", מבהיר ישראל. למה רוטציה אם היחיד שמקבל חסינות הוא מי שלא מחליפים אותו הכי הרבה זמן והמטרה של כל השאר היא לקבל תקציב מותרות ולא לבזבז שקים. "רוטציה", אומר תומר. וככה הדיירים מפילים את הממשלה, ממנים אנשים חדשים באמצעות הגרלה ומתחילים את כל קילוף הבוטנים מחדש, הפעם עם מישהו אחר חובש כובע. "זה בגלל הרוטציה", הם מסבירים.
שמס מתחרפנת, כנראה לא שמעה את ההסבר על הרוטציה. "יכולנו לסיים את המשימה", היא צועקת עליהם, "בשביל מה הפלתם את הממשלה?" הדיירים פתאום לא זוכרים למה בעצם הם הפילו את הממשלה. אתמול, כשישראל ומגי צעקו "אנחנו לא פראיירים שלהם" הם התלהבו והניפו את נס המרד, עכשיו נראה שהם תקועים באותו מצב רק עם פחות תקציב. וואו, כמו במציאות. וכמו במציאות, בסוף מגיע מאור אדרי וכולם שוכחים את התובנות והולכים לרקוד.
אבל לא שמס. כמו וילאן של ספיידרמן, מי שהתחילה את הפרק עם כוונות טובות והיגיון בריא חוטפת עכשיו ג'ננה קלינית ומפנה את כל האנרגיות שלה להרס ונקמה. "אני אקלף את הבוטנים, אפיל את הממשלה שלהם והם יחזרו לעבוד על התקציב", היא ממלמלת אחוזת טירוף, מפצחת בוטנים כמו מאוורר, מצחקקת מדי פעם לעצמה בשטניות, מסתכלת במראה ורואה שם שדון ירוק על סקייטבורד, "אני אשרוף את האימאימא של כל הבוטנים האלה, אני אזרוק אותם לבריכה, כלום לא יישאר לתקציב אתם שומעים?! כלום!" "מה את גנובה?" משתאה לירון, ואני איתו. רמדאן, תיגמר כבר.
אמן שבסוף יפתחו את המזוודה ויהיה שם רק בוטן אחד.