במקומות אחרים בעולם "האח הגדול" היא עוד תוכנית ריאליטי אסקפיסטית, המורכבת לרוב מטיפוסים צבעוניים שבאים לריב ולעתים רחוקות להתגפף על המסך. אבל בישראל המשוסעת והמפולגת, גם תוכנית שמוכתרת כטראש טהור, ושאחוז נכבד מהצופים יסרב להודות שהוא צופה בה, מצליחה לרענן קצת את השיח הפוליטי השחוק.
אחרי שניר פשט את תחפושת המתנחל וגרם לגדי לסערת רגשות קלה, הדיירים הצליחו לשמור על שלום בית ולהתנהל בצורה שקטה ורגועה יחסית. כל זה השתנה כשחבר הכנסת לשעבר, אורן חזן, ירד במדרגות המתחם. מעטים האנשים שמצליחים לגרור תגובה ואמוציות ברמה כזאת, אבל ידוע שחזן הוא אדם מיוחד. אורן סירב ללחוץ לניר את היד כיוון שהוא חושב שעצם זה שהוא היה הדובר של "שוברים שתיקה" הוא צריך להרוויח את לחיצת היד שלו. המעשה הזה לא עובר על סדר היום וגורם לכל הבית לטלטלה, ליאור מכנה את חזן בהמה, רות בורחת כדי לא להתמודד ואסיף אוכל סרטים על החיבוק שנתן לחזן והמשמעות שיש לו בעייני שאר הדיירים.
למרות שניר היה על המוקד, זה היה הפרק של אסיף. זכינו לראות אותו מתעמת עם האלטר-אגו שלו, אורן חזן, ומבקש ממנו בכל הכוח לצאת לו מהראש ולתת לו להיות הוא. חזן מנסה למשוך את אסיף אל הדארק סייד ומזכיר לו שהוא המיני-מי שלו, אבל אסיף מתכחש למורשת החזנית ומחליט להפסיק את ההתעלמות מניר והשניים מצליחים לנהל שיח פוליטי בלי לשבור או לקלל אף אחד. הישג.
חזן נשאר עם תמיכתו של גדי, שמעוניין שהם יקימו ביחד מפלגה. נראה שגדי מחפש כל פעם דמות אב אחרת, בהתחלה זה היה ניר בתחפושת המתנחל ולכן כשגילה שזוהי לא הזהות האמיתית שלו הוא מאוד נפגע, אחר כך יוסי ועכשיו למשך שבוע אורן חזן הפך להיות המנטור שלו. מעניין איזה תהליך אבולוציוני יעבור גדי בהדרכתו של חזן והאם זה יהיה הפיך. נזכיר שנקודת המוצא של גדי היא שהוא מגדיר את עצמו כ"פרימיטיבי כלפי נשים", אז מסקרן לראות איך יתפתח המפגש עם מי שבית המשפט אישר לכנותו "סרסור" ומה תהיה ההשפעה שלו עליו? אולי הוא יהפוך יום אחד לנשיא ארצות הברית.
האח הגדול בוחר בירדן להוביל את המשימה הראשונה של הבית כדי להקליל מעט את האווירה מכל הדיבורים על הכיבוש. הדיירים מתלבשים בתחפושות של מוצרים מהסופר, מה שגורם להם להיראות כמו הסרט הכי עצוב של פיקסאר. הייתי בטוחה שהמשימה שלהם תהיה להדביק את המדבקות החדשות של משרד הבריאות וככה להראות מי מכיל מהם יותר בולשיט ומי מצליח להישאר טבעי ואמיתי. אבל לא, המשימה התחילה בגרסה מגושמת מאוד של "אחת-שתיים-שלוש דג מלוח" בה תקווה לא ממש הצליחה להצטיין. מסכנה, עד שנפטרה מהבטן מהסיליקון תקעו אותה בתחפושת מגושמת של חמוצים. חזן מגלם ביצת הפתעה והתלבושת נראית עליו מאוד טבעית, כאילו הוא מסתובב איתה ביום יום. ירדן, שמקבלת להיות אגוז מלך עם הרבה כוח מראה אותו כלפי ליאור ומנפנפת בקראש שלה עליו. זה גורם לליאור להרגיש מעט לא בנוח, כנראה כי הוא מרגיש מוחפץ. זה באמת בעייתי, במיוחד כשאתה מחופש לקורנפלקס.
לאחר מכן ירדן התבקשה להשתמש בכוח שלה ולבחור מספר מוצרים (אנשים) שייגשו לחלון הראווה ויציגו את הסיפור שלהם. דיברו רבות על כך שהאוכל ב"מאסטר שף" טעים יותר ככל שהסיפור מאחוריו מעניין יותר, שהסיכוי לגרום למנטור ב-"The Voice" להסתובב גדול יותר אם מאחורי הקול יש טרגדיה, ושהדבר שהשופטים ב"הכוכב הבא" הכי אוהבים להגיד זה "ריגשת אותי". אבל כשהמשימה הזאת נוחתת ואומרת את הסאב טקסט של הריאליטי - "תרגשו אותנו" - זה הרגיש כאילו המקל בום של הסאונד מן נכנס לפריים. סבבה, "האח הגדול" מעולם לא הייתה סדרת איכות או סרט דוקומנטרי מעמיק אבל אנשים שמחופשים למוצרים מוכרים את הסיפור האישי שלהם כשהמאזינים מרימים שלטים המדרגים אם הצליחו לרגש או לא, הרגיש פחות כמו מסמך אנושי ויותר כמו פרק מוזר של "מראה שחורה".