כצופים מושבעים ומשופשפים של ריאליטי באשר הוא, לאו דווקא "האח הגדול", אנחנו יודעים לזהות רגעי מפתח היסטוריים בתכניות. אירוע מרגש, אפילו משנה חיים אם נצא לרגע מפרופורציות, כזה שגורם לך לדמוע בהתרגשות אפילו שאתה יודע שזו תכנית מציאות ושחלק גדול ממנה בכלל מתוסרט.
ההדחה של גלית, כמובן, ממש לא הייתה רגע כזה. היא הייתה הדיירת שנגזר עליה להיכנס לבית על טייטל הראשונה שתודח, בדיוק כפי שחזיתי בטור בשבוע שעבר. ואכן הוקדשו לה בדיוק 20 שניות מעליבות ולא הוגנות אחרי ההדחה, אבל אלה החיים. מה שבטוח זה שלאור השימוש המופרז שלה בחד"פים, בין ההצעות לקמפיינים לא תמצאו את תאגיד המחזור אל"ה. אפילו לא שמתם לב שקראתי לה גלית ולא דלית, תראו אתכם.
ולשאר הדברים הקצת יותר מעניינים שקרו בפרק. קודם כל, אחרי כמה ימים של זובור מתמשך, נגמרה הטירונות ועולם כמנהגו נוהג: רמי ויהודה חזרו לריב, גל עדיין מרוכזת בעיקר בעצמה וזהבה עדיין מלכה. השגרה הרגילה של הבית. בנקודה ההיא הסתיים "האח הגדול" ועברנו לשגרה קצת אחרת: שילוב בין הריאליטי "מפרץ האהבה" וחיי החברה שלי בכתה ו'. אפתח בפנייה למתמודד הטרי בבית, תום השני הזה, דניאל. תראה, חביבי, אנחנו לא באמת מצפים לאותנטיות ב"האח הגדול", בטח ובטח לא מדיירי האמצע שישבו וראו כל פרק ארבעים פעם בשביל לבוא עם "טקטיקה". אבל אין מצב, באמת שאין שום מצב שבעולם, שאתה מאוהב בקארין אחרי שלושה ימים. כולם (חוץ מזהבה ודרור) שחקנים בבית הזה, אבל אתה מגזים וזה לא מוציא אותך טוב, תיכנס לבית באיזי, שמור אותו במכנסיים, אם זה מנט טו בי זה יבוא לבד, לא צריך להביך את עצמך.
בשונה מה"לא זוג" הזה, נרשמה התפתחות מעניינת בגזרת ג'וזי ונועה יונני, שעשתה המון שיעורי בית והתבייתה מהשנייה הראשונה שלה בבית על אחד הפייבוריטים של העונה. האם זה אותנטי או דרך לפלס את דרכה לשהות ארוכה בבית? נדע בקרוב, אבל בלי קשר, הדיבורים האלה של "הוא מוצא חן בעיניי, הוא יפה, אני מחבבת", קצת מזכירים את היסודי. מה השלב הבא - סולם אהבות? ההימור הזוגי שלי, ושם דווקא יש אותנטיות, הוא יהודה ואלמוג. זה יכול להתפתח למשהו מעניין, אבל ליהודה יש בעיה - ג'וזי אוהב תימניות ואלמוג בדיוק בטעם שלו. אז נחכה כולנו ונראה האם ג'וזי יעדיף יונני אחת ביד מאשר אלמוג אחת על העץ ויהודה אחד שמאוד ישנא אותו.
מעבר לזה, הפרק האחרון היה חגיגה אחת גדולה של הרס הפורמט. אני לא גננת ולא ענייני לדעת אם זה היה באישור חברת ההפקה המקורית או לא, אבל לנו הצופים זה לא עבר משהו. אין הגיון בהדחה של דייר חדש, שנכנס בסך הכל ביום ראשון ובקושי קיבל הזדמנות להוכיח את עצמו ואין היגיון בלתת לדיירים הוותיקים לקבוע אם הדיירים החדשים בכלל יקבלו חסינות. זה החמיר בסוף הפרק, עם הדחה שהייתה ובוטלה כאילו אנחנו בכדורגל ויש VAR. אלה דברים שלא ראינו באף עונה, לשלילה, וזה מתחיל להרגיש קצת כמו אובדן שליטה בעונה הנוכחית.
מכאן, נעבור לקצת מחמאות, נראה שמעצלנות הליהוק יצא מתוק והכניסה השנייה דווקא די הצליחה. כן, זה גם בגלל שהדיירים בבית התעייפו מהריבים של עצמם אבל גם כי הדיירים שנכנסו טובים ברובם. אורן גורם לנו להתבאס שהוא לא נכנס בכניסה הראשונה ומרים את הבית העייף, דניאל השתבץ היטב במשבצת היפה החלול, אופיר קצת מוזר אבל יעבור לו ובעיקר נועה ואלמוג השתלבו היטב ונהנות להשתעשע בנפשותיהם החרמניות של גברי הבית הצעירים.
ובין כל הריבים, ההורמונליות של הקולג' ושאר השטויות, יש דבר אחד שמאחד את הבית ובענק, דבר שיגרום גם לאויבים הכי גדולים להתחבק: האהבה לזהבה בן. כל פעם שקורה לה משהו טוב, כל הבית שמח כאילו זה קרה לו. אלו רגעים אותנטיים נדירים בעונה הזאת ואחדות שלא ראינו בעונות קודמות ובטח לא בכנסת. על פי השמועות, רדפו אחריה לא מעט שנים, ועכשיו אנחנו מבינים למה. האם זה יביא לה את המיליון? אמן.
בזמן שמצמצתם:
"נרשמת לקייטנה הלא נכונה, נשמה" - קארין לדניאל. באיזו קייטנה באמת מתנשקים אחרי היכרות של יום?
"איזה שיר מגעיל הוא שם בבוקר"- אלמוג, שלא שמעה מעולם את הפלייליסט "דיס איז זהבה בן" בספוטיפיי, לא מזהה את שיר ההשכמה אותו שרה, נכון מאוד - זהבה בן, שנמצאת לידה
"מה אני, עז טיבטית?"- לינור מתגעגעת לערוץ נשיונל ג'אוגרפיק, או לתשחצים
"יורד שלג!"- אלמוג, בתגובה לזה שיורד ברד