וואו, המון קרה בפרק הזה. נתחיל באודישן של לארון, מובטל בן 23 מיבנה. לא, לא מדובר בטעות מקלדת, אלא בסיפור די מעניין בו לאמא שלו היתה ירידת מים בדיוק כשהאבא שיחק "שבץ נא" ונתקע עם האותיות ל-אר-ו-ן, לא בהכרח בסדר הזה, אבל הוא ירד בעריכה. גם בלעדיו ללארון היתה תעודת זהות שהיה קשה להוריד ממנה את העיניים. ליטרלי, אייל פשוט לא הוריד את העיניים מלארון. בעוד אביב צחקק בהסכמה, אייל ישב קפוא בכסאו ותקע מבטים מאיימים בלארון כאילו הוא-הוא הבחור המפוקפק שהבת שלו הביאה הביתה, להכיר להורים. אבל האמת? בצדק. כי בניגוד למה שאביב חושב, להגיד שאתה סולד מעיר הולדתך, יבנה במקרה הזה, כי היא מאוכלסת ב"ערסים ופרחות", מוציא אותך די גזען, ולא ברור איך אדם נון-קונפורמיסטי (על פניו) כמו לארון מגלה טפח כל כך שמרני. 

נניח עכשיו לשד העדתי לנפשו. באודישן של לארון גילינו שהמבטא הצפוני לא מיטשטש גם אם מחברים לו גיטרה, מה שהפך את השירה שלו לדי מעייפת. למרות ששלושת השופטים היו נגדו - אביב החליט להעביר אותו מחמת הספק ועל רקע בונדינג בין מתנשאים, ואילו אייל העביר אותו כג'סטה לאביב, וכך הוא העפיל לארון לשלב הקהל. ואז קרה משהו מדהים - מתברר שאייל בכלל לא הגיע לחזרות עם לארון כי הוא לא מעוניין לעבוד איתו (או כי היו לו סידורים), ונתן ללהקה שלו לעבוד איתו על שיר להחלטתם - "זמר שלוש התשובות" של רבקה זוהר/זהבה בן. חחחח. אביב ,מנגד, עבד איתו על שיר של נירוונה שאף אחד מבני ה-13 בקהל לא מכיר. ברגע ההכרעה, החליט לארון לנקום בנוקם, להחזיר עין תחת עין, וללכת, בקטע מתריס ומודע לעצמו, דווקא עם אייל. ואז הבנתי: לארון זה בעצם שם של דמות ב"משחקי הכס". 

נמשיך עם קים כהן, בת 30 מדימונה, מסוג הנבחנים האלה שעד שהם לא פותחים את הפה אתה לא בטוח האם מדובר בדיזסטר או בזמרת השנה, באליעד מלכי או בעדן בן זקן 2.0. מה שבטוח, מקרה אמצע לא יהיה אצל קים, כי היא פשוט מיוחדת מדי בשביל להיות בינונית וסבירה, וכמו עדן, גם היא הגיעה בקומפלט מנומר הורס ורעמת תלתלאז' שיכולה להסליק אמל"ח לגדוד. אז קים פתחה את הפה ושרה את "Listen" של ביונסה ("שמע שניה") במקצוענות שבאמת נדיר לפגוש באודישן ראשון. 

קים כהן – "Listen" (צילום: מתוך "אביב או אייל", שידורי קשת)
האישה והתלתלאז'. קים כהן | צילום: מתוך "אביב או אייל", שידורי קשת

שלישית להגיע למנהרת התמונות היא שיר ברדה המקסימה, קוסמטיקאית ורוכבת אופנועי שטח בת 23, שגם חולמת לשיר. פיוז'ן כזה לא היה מאז קינוח הנעל של שגב משה. האודישן של שיר, שבחרה לבצע את "באושר ובעוני",  איך נאמר, גרם לי לפקפק בנחיצותן של אוזניים. אני לא יודעת אם זו בחירת השיר, ההתרגשות, או שזה ככה בנטורל - אבל נשמה, צרמת. ומילא הצופים, הם יכולים להחליש - אבל מה יהיה על עור התוף של משפחת ברדה? ואם אמרת שאת עושה "גרסה שקטה" - אז למה זה כל כך כואב? אביב סיכם את זה יפה והתפייט: "מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד לא טוב. באמת, ביצוע לא טוב".

מי שהצילה את המצב היא לינוי קנטור, בת 17, שהשורש ק.ס.ם ליווה כל פריים שלה בתוכנית: "את קסומה", "את שרה קסום", "זה היה כמו קסם". באה נערה מלאכית, לחששה את "קרייזי" של נארלס ברקלי ואביב הפך לשלולית. קסומה. לינוי באמת מאוד קסומה ומאוד מדויקת לגילה הזאטוטי, אבל בואו נרגע, יש מצב שמדובר בוואן טריק פוני. ספיקינג אוף פוני - האביר על הסוס הלבן של "אביב או אייל" הגיע, וקוראים לו מתי שריקי - בחור דתי ואב למי סופר כמה, מעריץ של אביב גפן, מתוק אמיתי, וגם מגמגם. ליתר דיוק - מגמגם, אבל לא כשהוא שר, שזה באמת הדבר הכי סימבולי שיכול לקרות לזמר. 

לינוי קנטור – "Not Going Anywhere" (צילום: מתוך "אביב או אייל", שידורי קשת)
בסדר הבנו, שורש ק.ס.ם על כל הטיותיו. לינוי קנטור | צילום: מתוך "אביב או אייל", שידורי קשת

תעודת הזהות של מתי היא אחת המרתקות שנראו בתוכנית, והטראומה שחווה בגיל 4 ובגללה הוא מגמגם עד היום - היא לא פחות ממיינד בלואינג. אבל איך הוא שר? וואלה, לא רקדו מסביבו בטירוף. מתי הוא מה שמכנים "זמר של פויקה", ההוא בחבר'ה ששר ממש יפה את "סיגפו" כשמדליקים מדורה. ולראייה - היד המתמהמהת של אייל על האמברקס (בסדר, האנדברייק) שמעביר. בכלל, אם יש משהו שאפשר להגיד לזכותו של אייל, זה שהוא לא מתפשר על איכות ווקאלית. אבל אני שמחה שהעבירו אותו, כי שווה לראות איך הוא מתמודד על במה בלי ההגנה של האקוסטית, ועם שירים בסגנונות אחרים ופחות צ'יזיים מ"אור גדול" של אמיר דדון. רק דבר אחד לא היה ברור בכל האודישן של מתי: למה אביב מתעקש לתייג את עצמו כמגמגם? זו תסמונת שטוקהולם? תודעה כוזבת? מהי "אחוות המגמגמים" שהוא מדבר עליה? תעלומה שמצריכה "צל של אמת" משלה. 

האם מתי יבחר באביב או אייל? אין לדעת, כי עכשיו תורו של דוד מהפרק הקודם לאודישן מול קהל. אייל בחר לדוד את "מחפש" של איציק קלה, ואביב בחר לו את "לולה" של דודו טסה. לצערי, דוד זנח את ניצוץ התחכום שהיה בו באודישן הראשון כשביצע את "טודו בום" בגרסה מזרחית (כולל סינתיסייזר), ובחר שלא לבצע את "לולה", שיר שבאמת תפור למידותיו. מה שכן, כשדוד עושה את קלה, הוא זז על הבמה כאילו הוא במינימום דקלון. הופה! ברור שהוא עבר.

משפטים שנאמרו:

אביב: "הייתי פעם בחזרות עם פוליקר. הסמול טוק הכי ארוך בחיים שלי" אביב ומגמגמים בראי ההיסטוריה

אייל: "מה זה שייגעצ?" יובל מנדלסון לא הגיע לרחובות

מירי: "מאז המהפך של 78' לא ראיתי דבר כזה" אבל הוא קרה ב77'

אייל על אביב: "הוא רוצה לקלף ממנו (מלארון) שכבות, שיקלף" תביאו לו כבר קולפן!