אין ברירה אלא להתחיל מהסוף ולשאול: מה? זהו? זה סוף דרכן של נוי והדר במירוץ למיליון? עד שסוף-סוף הצלחתי לחבב אותן ולסלוח להן על השיר "כמו סמוראיות" מ-2014, אחת מהן (זה לא באמת משנה מי) שברה את היד והן יצאו מהמשחק. זה קצת מזכיר את הגיחה של פנינה רוזנבלום בעונה הרביעית, שגם היא נקטעה בגלל שבר ביד. אולי מדובר בשיטה? לעשות סבב יח"צ, להזכיר לעולם שאת קיימת, לשבור את אחת הגפיים וביוּש. קונספרטיבי רצח אבל אחלה רעיון. בכל מקרה, נוי והדר - אני אתגעגע, באמת הייתן חמודות. עכשיו בואו נחזור רגע אחורה כי יש הרבה להשלים.
עצרנו בנקודה שבה הזוגות פזורים ברחבי קייפטאון ומנסים לצלוח את המשימות הסדיסטיות שהכינה להם הפקת התכנית. הפעם: משימת צרחות. יש דברים שלעולם לא ישתנו: בהכוכב הבא אנשים יעשו קאבר ל"שבע בערב" של דקלה, בהישרדות צריך לעמוד על עמודים ובהמירוץ למיליון צריכה להיות משימה שתגרום למתמודדים לצרוח "אמאל'ה". המשימה נוסח אפקט הפחד הזאת באה עם טוויסט מוזר במיוחד - בן אדם שוכב במיטת בית חולים (?) בזמן שלידו שוכבת בובה, גם היא על מיטת בית חולים (??). על הבובה שמים חיות מגעילות ופרוקי רגליים שונים בזמן שהבן אדם צופה במה שקורה לבובה דרך משקפי מציאות מדומה (???) ובינתיים אנשים מצוות התכנית נוגעים עם פרופס מזמיר טריקים (???). עזבו אתכם מעקרבים ונחשי אנקונדה, מה שהעלה לי את הדופק זאת המשימה ההזויה הזאת.
בתום המשימה שגרמה לי לרצות להתקלח עשר פעמים בתנוחת עובר, הזוגות עברו בלוח העצור וגילו, ובכן, מי בחר לעצור אותם. מי שלקחו קשה את העניין במיוחד, היו עדן ואביעד, או ליתר דיוק - עדן. כשהיא גילתה שטיה ופיי בחרו לעצור אותם, היא הצליחה לעבור על קלישאת ריאליטי אפשרית בשתי דקות בלבד: "תקעו לי סכין בגב", "הן משחקות את המשחק", "הבא להורגך, השכם להורגו" ו"עכשיו זה המאני טיים" הידוע לשמצה. אני מבינה שזה מבאס שתוקעים לך 15 דקות ביציאה, אבל למה לקחת את זה כל כך אישי? הרי חייבים לעצור מישהו, ותמיד מישהו ידפק, לא משנה מי. עדן באה לעבוד, להראות כמה היא פלפלית, להוכיח שאסור להתעסק איתה ו-וואי וואי איזה פתיל קצר יש לה. מה שהיה עוד יותר מביך זה לראות את עדן תוקעת בטיה ופיי מבטים פאסיב-אגרסיב מפחידים בזמן שהיא משפשפת נמרצות צדפה אחרי צדפה. אה, כן, עברנו ללשפשף צדפות עכשיו, שכחתי להגיד.
מה שהיה עוד יותר יפה, זה לראות את הממנים מתגנבים למשימה, צופים מהצד בויכוח של הזוגות האחרים ומסננים "בהצלחה לשני הצדדים". מה שנכון, נכון. משימות ה"מחט בערימת שחת" הן לא פיקניק והן תמיד הזדמנות מצוינת להדביק פערים עבור זוגות חלשים יותר. אט אט החדר התמלא ביתר הזוגות שסיימו את סבב ההפחדות בבית החולים, וביניהם כבר יכולנו למצוא את טלי וגילי, ניסים ואוראל. וגם את רורי ולורליי גילמר שאיני זוכרת את שמן האמיתי מפאת חוסר עניין אבל מי יודע, אולי בהמשך.
מיכל ועומר, המכונות ה"אינסטגרמיות", לא נחשבות לזוג חזק במיוחד, אבל זה עדיין היה אבסורד לראות את ניסים ואוראל (!) מגיעים לפניהן אל נקודת הסיום. כבר בפרק הקודם הן הפגינו בילתיות קשה, כשמיכל הגיעה לרמות חדשות של גזענות מביכה (שרה לכאמלה ובהירה את "גשם גשם מיטפטף" כי היא חשבה שזה שיר שהן אוהבות במיוחד מאחר והן ערביות). ובלי קשר ל-האשטאג #מתגזענת עם היפות שלי, מדובר אולי בזוג הכי קוּטרי שיש כרגע בתכנית. כל דבר הוא הדבר הכי גרוע שקרה בחיים שלהן והכל מעצבן אותן והכל בא להן ברע, אבל עדיין ליבי יצא אליהן כשהן פתחו צדפה אחרי צדפה, רוקנו את כל הג'יפה והופ, אפילו טלי וגילי עקפו אותן. אם טלי וגילי עוקפות אותך, סימן שהמצב באמת גרוע.
אבל בסוף כולם צלחו את המשימה, אפילו כאמלה ובהירה שלגמרי השתרכו מאחור, ודשדשו אל השטיח של רון שחר בזמן שגרסה עצובה של הפתיח מתנגנת בפסנתר. האם זה הסוף? ככה נאבד אותן על ההתחלה? על מי מיכל תתגזען עכשיו? אז זהו, שלא. למה? כי נוי והדר. לא היה אפילו צורך למתוח אותנו עם זה כי בשניה שראינו את התאומות באמבולנס עם יד מעוקמת, זה היה ברור שבשבילן המירוץ הסתיים. בקיצור, הפרחים מכאמלה ובהירה בדרך, כי הן הצילו להן ת'תחת.