לפני הכל אני רק רוצה לוודא משהו - כבר חמש דקות שלמות שלא עלה עוד פרק חדש של המירוץ, הכל בסדר שם? אתם מרגישים טוב? אני דואגת. אבל לעניינו - בואו נחזור להדחה של שבת. ההדחה של בנות גילמור (נו יהודית וזוהר) הייתה צפוייה. מלכתחילה הייתה תחושה שהיה מדובר בליהוק "בשר תותחים", רצו לשים זוג לא מעניין וחלש שיעוף על ההתחלה. הבעיה היא שהן נשארו קצת יותר מדי, מה שהוביל להדחה שהייתה אמנם מתבקשת אבל גם מבויימת להחריד. ברור לי שבריאליטי אי אפשר לצפות שהכל יהיה אמין ואותנטי, אבל זה היה די הזוי לראות את מיכל ועומר עוזבות את המשימה אחרונות ואז נוחתות על השטיח לפני יהודית וזוהר. רמת אמינות: משפחות בזמביה מעבירות חפצים באמצעות טאבלטים עם אינטרנט מהיר. אבל כנראה שטוב שכך כי היה מדובר בזוג שלא סיפק את הסחורה. פעם הבאה שירצו לבלות זמן איכות של אם ובת שילכו לסינמה סיטי או משהו.
טוב אז נחתנו בזימבבואה. בעצם, זה לא ממש נכון להגיד שנחתנו כי בסך הכל חצינו גשר מהגבול של זמביה. כנראה שהתקמצנו העונה על כרטיסי טיסה ולוקיישנים. לא סתם כל המתמודדים אמרו שזמביה וזימבבואה דומות, כי יכול להיות שבין שתי המדינות השכנות יש הבדלים שהם עולם ומלואו, אבל בסוף מה קיבלנו? שוב מפלים, שוב ג'ירפות, שוב זברות. אפילו את השוט של הקופיף הקטן שתלוי על אמא שלו מיחזרו מרוב שלא היה מה לשים.
את היום הראשון בזימבבואה התחילו המתמודדים עם משימת "מחסום" - משימה שרק אחד מבני הזוג יכול לעשות, ומתברר שהמשימה הזו היא בנג'י. את המשימה הציגו עם השאלה הכי לא קשורה בעולם שהיא "מי יותר אופנתי?". למה? כי זה נהיה "טרנד" לעשות בנג'י בזימבבואה, כך מסביר רון שחר בידענות. אני לא יודעת מה איתכם, אני לא שמעתי בחיים מישהו שאמר "את יודעת מה ממש אופנתי עכשיו? לעשות בנג'י בזימבבואה. באמת, זו ממש הצעקה האחרונה!". כותבי המשימות כנראה היו לחוצים על ארוחת הצהריים עם התן-ביס.
עם ניסים ואוראל ידעתי שתהיה בעיה. ככל שהזמן עובר אני תוהה יותר ויותר איך זה שהם נרשמו לתכנית מלכתחילה. לא עלה על דעתם שבמירוץ תהיה משימת גובה? זה הרי הלחם והחמאה של המירוץ. זה ולהגיד "איזה חתיך רון שחר". אוראל בהתחלה הייתה סרבנית משימה, אבל כפי שיתברר בהמשך, היא פחות וותרנית מבין השניים ועושה את המשימה למרות הצווחות. במהלך המשימה עדן ציינה, כבדרך אגב, שהיא לא קונה לעצמה בגדים, ואביעד מוסיף שהוא "אפילו קונה לה את האודם". עכשיו ברור מי אחראי למחדל האודם האדום.
אבל בסדר, צרחנו, נהננו, עשינו פרצוף לגו-פרו. עכשיו הגיע הזמן לסבול. והפעם במשימת הסינג'ור של המירוץ - צריך כביכול לעזור למשפחה זמבית להעמיס את החפצים שלה על רכבת משא כשאת המידע אודות החפצים קיבלו המתמודדים דרך טאבלט משום מה. המשימה המיוזעת הצליחה לגרום לקארין ואריאל לריב, אבל אפילו הריבים שלהם חמודים וזה לא באמת השפיע על התפקוד שלהם תחת לחץ.
הריב של אוראל וניסים, מצד שני, היה פחות חמוד ובעיקר מייגע. אוראל התעצבנה שניסים לא עושה כלום, האגו של ניסים נפגע והפתרון שלו לסיטואציה היה לעשות "לא רוצה" ולשבת זעוף בפינה. במקום להמשיך הלאה כמו זוגות אחרים, הם פשוט נכנסו ללופ אינסופי כשאף אחד לא מוכן להתנצל עד שהשני עושה את זה. ועם כל אהבתי לזוג האחים, בשלב מסוים כבר הייתי צריכה לראות את התכנית על מיוט מרוב שוטים שלהם מאיימים אחד על השנייה שהם עוזבים את התחרות. אבל למזלי, כנראה שגם להם נמאס והם החליטו להואיל בטובם להתקדם ולעשות את המשימה.
בדרך למשימה הבאה הזוגות עברו שוב בלוח ה-"עצור" כשהנפגעות העיקריות שלו הן טיה ופיי. זה נכון שלא צריך לקחת את זה אישי, אבל נראה שהן באמת באו לזוגות האחרים ברע. די מעצבן לשמוע את הזוגות האחרים מתרצים את זה באמירות בסגנון "הן זוג חזק". גם אייל וסיד הם זוג חזק ועד עכשיו הדרך בלוח החשיפה עברה להם חלק.
קיבלנו עוד דו קרב. הפעם הזוגות היו צריכים רמת ידע של גן חובה, כלומר עירבוב צבעים, תוך כדי שהם הולכים על קורה בזמן שהזוג השני מטיח בהם משקולת ומנסה להפיל אותם לבריכה. אני חייבת לציין שהעונה הזאת מרגישה על טורבו לעומת עונות קודמות. התכנית בקושי רצה שבועיים והגענו כבר לעוד דו-קרב, או כמו שטלי וגילי אמרו - "זה מרגיש כאילו עושים לנו דווקא". כל פעם מחדש קשה לראות את שתי הנשים המבוגרות והחמודות האלה נאבקות במשימות פיזיות מול מתמודדים צעירים וחזקים. אחרי ההתנקשות חסרת הבושה של סיד בהן, היה ברור למה טלי נשברה. אין לה כח בגילה לעבור עוד דו קרב ועוד דו קרב, מה היא, בן ורן? כשהיא ראתה את המשקולת העצומה מוטחת לעברה, היא פשוט אמרה "Screw you guys, I'm going home".
אחרי שהן ישבו בצד וחשבו שזה הסוף שלהן בתכנית, פתאום גילי נזכרה שהיא הבן אדם הכי אופטימי ביקום הזה, קמה על הרגליים והחליטה שהן ממשיכות. הפעם הן התמודדו מול קארין ואריאל, ובדו-קרב הזה הן הבינו שהמשימה בכלל לא קשורה לכוח פיזי או גיל - היא קשורה לבקיאות בערבוב צבעים. ולמזלן, התברר בפרק הזה שזו לא יכולת כל כך מובנת מאליה. בזמן שקארין ניסתה להיזכר עם מה מערבבים כחול כדי ליצור ירוק, גילי וטלי עקפו אותם וניצחו. זה הרגע שבו הרשתי לעצמי להתפרע בדמיוני ותהיתי אם יש סיכוי שפעם אחת זוג המבוגרות המצחיקוליות ייקחו את המקום הראשון? נה, על מי אני עובדת. אבל נחמד לפנטז.
עדן ואביעד הגיעו לראש בראש של זוגות נשואים מול קארין ואריאל, והתרברבו בכמה שהמשימה בכיס שלהם, שזה "מגרש הבית" כי אביעד בנוי לתלפיות ועדן רקדה שבע שנים בלט ואפילו הוסיפו לומר לזוג שמולם "סליחה מראש", כאילו שהניצחון שלהם ידוע מראש. אח, כמה זה מספק לראות אנשים שאננים נופלים למים ומפסידים. ההפסד שלהם הראה שיש כאן דפוס ברור - כולם עושים את המשימה פעם אחת, מפסידים, לומדים את השטיק ומנצחים בפעם הבאה.
הדפוס הזה נכון לכולם חוץ מ- איך לא, אוראל וניסים. הם הצליחו להפסיד לטיה ופיי (או "פיה" ו"טיי" כפי שכולם קוראים להן), אפילו שפיי לא מצליחה להשאיר את הרגליים שלה על הקורה אפילו לרגע. הם הפסידו לצמד האינסטגרמיות שעד עכשיו דו קרב לא היה הצד החזק שלהן ולבסוף נשארו בדו קרב אחרון נגד בן ורן, שהם אולי מנחוסים אפילו יותר גדולים מהם. בן ורן אפילו לא הספיקו לייצב את עצמם על הקורה או ליפול לבריכה, ונתקעו רק בשלב של להבין איך להגיע לצבע ירוק. בזמן שהם שוקעים במחשבות עמוקות על צבעים, אוראל וניסים דפקו עבודה ושוב הותירו את בן ורן האומללים, תקועים בגלל משימת דו קרב. הרגע שלהם יושבים ומחכים עשה פלאשבקים למשימת הפרפר בזמביה וגרם לי לחשוב שאולי אחרי הכל, אין דבר כזה קארמה.
בפרק הבא של המירוץ למיליון: המתמודדים נוחתים במדינות קזבובו, זבביר וזבש'ך, אוראל משוגרת מטיל בעודה צריכה לשנן את כל מדינות אפריקה בזמן שניסים נשכב על הרצפה ובוכה עד שיקנו לו ארטיק והממנים אומרים "וודג'".