עם תשעה סבבי אודישנים מאחורינו ויותר מ-50 מתמודדים שכבר עברו לשלב הבא, הכוכב הבא מגיעה לישורת האחרונה של הישורת הראשונה לקראת ההכנה לגמר שיקבע מי ישלח להתחרות באירוויזיון. או בקיצור: עוד רגע נגמרים האודישנים.
האמת, ניכר שקברניטי הכוכב הבא התעייפו מאחד האלמנטים החשובים של שלב האודישנים: האודישנים. הפרק האחרון התאפיין במנה הרבה יותר מהגונה של אסי ורותם. כבר התרגלנו לשטיקים של הצמד הלעוס / העסוק במדינה (תלוי את מי שואלים), אבל בדומה לתבלין חריף במיוחד - צריך יד עדינה, והפעם קיבלנו צ'אנקים שלמים של פלפלים לוהטים: מהניסיון למצוא תספורת חדשה לרותם (רמת פוטושופ: סטיבי וונדר), דרך הפינה המוזרה עם הליצן המפחיד (מה הטעם בה אם לא הפחדתם את אמדורסקי?) ועד למותה המאוחר מדי של פינת הלקרדה.
מצד שני, ברור לגמרי למה נמאס להם מהאודישנים - המתחרים פשוט מתחילים לחזור על עצמם, עם דמויות שכבר ראינו ושמענו בעבר. למשל המתמודד הראשון של הפרק, רותם חן, שמייצג את השבט הישראלי שריבלין כנראה שכח בנאומו – שבט המאצ'ו הרגיש על שם עידן עמדי. ואכן, האודישן הולך בדיוק במיטב מסורת המאצ'ו הרגיש: הערה מרמזת של קרן פלס, שיר פופ רך עם הרגשה שבכל רגע עומד להיות מאוול (שלעולם לא מגיע), ועברנו. בשלבים הבאים, החברים לשבט של רותם חן יצטרכו למצוא גימיק אחר כדי להחזיק מעמד עד הגמר. או לפחות עוד בגדים חוץ מטי-שירטס צמודות.
גם המתמודדת הבאה, תכלת פרלמוטר בת ה-20, נופלת לקטגוריה נפוצה: "היצורה", כמו שקרן פלס מכנה אותן, לרוב כניסיון מסורבל לתת מחמאה אחרת מ"מהממת ומיוחדת". למעשה, תחת האפיון של יצורה נכנס מגוון נאה של פרסונות שהמשותף לכולם הוא שהם מעט הצידה מהמיינסטרים הישראלי. כלומר, ממש מעט הצידה. כל מה שצריך זו תספורת חריגה, לבוש צבעוני או לפחות ביצוע באווירת אינדי לייט. סיה היא תמיד הימור בטוח. ואכן, הביצוע של תכלת ל-"Soon We'll Be Found" ענה על כל התנאים, חרף הדיקציה הבעייתית, והצליח לסחוט כחול אפילו מאמדורסקי. שקוף שהיא עוברת - ובטח שאחרי נטע ברזילי.
במידה רבה, גם לוס כפרוס הותיקים נופלים לאפיון "היצורים", אבל עם טוויסט מרענן - כלהקה. למעשה, מאז להקת "שלווה" לא ראינו אודישן של להקה בתוכנית, ועכשיו ברור למה. המסך המתרומם עקשן במיוחד בכל הנוגע לאקטים עם כלים חיים, בעיקר כי הם לא מנגנים באולפן, מה שהוביל לביצוע מביך עד מגוחך מלהקה שלרוב טורפת במות, וכאמור, לא באשמתם. מכיוון שבכל זאת הצליחו לעבור (וטוב שכך), מסקרן לראות איך יעקפו את המכשול הזה בהמשך.
לוס כפרוס גם החזירו לשולחן השופטים שאלה אחרת שמרחפת מעל העונה, והפכה לבולטת אף יותר כשהגיע אופק אדנק, כוכב היוטיוב שאף אחד מהשופטים חוץ מסטטיק לא הכיר (גם זו קטגוריה פופולרית העונה): האם יש ז'אנר מוסיקלי שלא ראוי לייצג אותנו באירוויזיון? מי שעוקב אחרי סצינת המוזיקה של יוצאי אתיופיה יודע כבר שאופק בן ה-16 לא עומד להיות כוכב עצום - הוא כבר כזה. זה לא רק מיליוני הצפיות, אלא גם הכריזמה, הביטחון, הסגנון ובעיקר תופעות הערצה שלא נפוצות לנער בגילו שלא מטופח על ידי איזה סוכן דוגמנים. אבל מול עיני השופטים עמדה שאלה אחרת – האם נכון להעביר מתמודד כזה ז'אנריסטי?
הם החליטו שלא, אבל שדלנות שיא של סטטיק ובן אל השפיע על הסייב של אסי ורותם. הדאנסהול של אדנק, הסקא הרוסי של לוס כפרוס, המזרחית או זמרי האופרה - אחרי הזכייה של נטע הלחץ על השופטים גדל, והם הפכו לשמרנים במיוחד בכל הנוגע לסגנון מוזיקלי. הם דבקים בפופ קלאסי עד טראשי קלות, זמרים עם קול טוב, לפעמים אווירת ארנ'בי קלה או איזה סלסול קט, ויעדיפו שלא להמר. אבל אולי הם צריכים להזכיר לעצמם שנטע ברזילי היתה שיחוק לא בגלל שהיא התאימה לקטגוריה כזו או אחרת, אלא דווקא כי שברה את כולן. כן, גם את קטגורית היצורה.