במערכת אקולוגית עדינה, למשל עיר חכמה ומסוגרת עם אוכלוסיה של תריסר איש בלבד, כל שינוי מורגש כרעידת אדמה. עזיבתו של סמי הולידה מחדש את דודו ככוכב, חלוקה של כספי המשימות היא דשן לסכסוכים ארוכי טווח והיעדר השנ"צ סוחט לסיגל את העצבים. אפקט הפרפר. לכן הכניסה של אודטה שוורץ, כוהנת הלייפסטייל/הנסיכה הרומניה/מכשף רב כוח (אם לשפוט לפי הגלימה הירקרקה שלבשה) היא חתיכת פאקינג נפנוף בכנפיים. לא רק מכיוון שהיא אישיות מוכרת, מה שבטח ילחיץ את תושבי העיר מפאת הצורך באהבת הקהל, אלא מכיוון שהיא מוכרת בתור חתיכת אישיות. דמיינו אותה נותנת טיפים לדודו על שליטה בכעסים ואיך סודה לשתיה יכולה למרק תדמית.

אבל בינתיים, עד שאודטה תסדר את הפנג שווי של העיר, אנחנו עוד באירועים שהתרחשו עם הכרזת המענקים השבועיים מהצופים, ובעיקר על אדי הסכסוך הרומי-דודאי. לרומי יותר כואב שדודו קיבל מענק מאשר שהיא לא קיבלה, והיא יוצאת למכבסה, שהפכה הלכה למעשה ל"חדר האיש שבקיר", כדי לשפוך את הלב בשיחת פנים אל מסך. "תמיד אוהבים את הנבל, גם אני בבית הייתי מצביעה לרשעים", היא אומרת, אבל מפספסת מדוע הקהל מחזק את דודו בכל פעם. הם לא (רק) בעדו, הם פשוט (בעיקר) נגדך, ובכל פעם שאת מלכלכת על דודו בפומבי או מול הולוגרמה כחלחלה, דודו מקבל עוד זוג כנפיים.

דודו מצידו מלבן עניינים בשיחת לב אל לב עם גרסת האוחצ'ה של ד"ר ג'קיל ומיסטר הייד – דניאל/ה. הדייר הצעיר והצעקני לא הצליח להתאקלם במהלך השבוע האינטנסיבי שעבר, והשיחה עם דודו מבהירה שחלק מחוסר החיבור אולי קשור לאישיות המוגזמת המכונה דניאלה. דניאל, כך נרמז ברגעים הקטנים בו נחשף, הוא דווקא טיפוס מתוק ואהוב, בעוד שדניאלה עשויה לעבור כאישיות וולגרית שקשה להתקרב אליה. דניאל זה שם יפה, אבל במקום לקרוא לו מהתחלה, דודו מבקש להוריד את ה- לה לה לה.

ובנושא בועתי לא פחות, מי היה מאמין שצמד המילים שיוציא את התגובה הכי נלהבת מהתושבים לא יהיה "גולדי רווקה", אלא דווקא "פורט סעיד"? הארוחה של אייל שני גרמה לתושבים להתנפל על שעועית לימה ולהתפלש במינוט סטייק, אבל סיגל לא הספיקה להגיע לסעודה ונפגעה שחבריה לא שמרו לה מנה. בשלב הזה כבר לא שינה לה שחלק מתושבי העיר הציעו לה את המזון מצלחתם, וסיגל לבשה את הפרצוף הנעלבי שלה בזמן שדניאל אכל כריך שגדול יותר מהראש שלו. נו, זה מה שקורה כשכל שנ"צ עולה 250 שקלים.

אלו בדיוק מסוג הסיטואציות שהובילו את ילד הים מיכאל לבצע חרקירי והלכה למעשה לעזוב את העיר מבחירה, ובכך הפך לאדם השלישי לעשות כך. חייבים להודות, מיכאל לפחות עשה את זה בסטייל. בינג' הבזבוזים שעשה בשבוע האחרון היה אולי פעם ראשונה בחייו שהוא מוציא כסף להנאתו, ולא נראה שגם מזה הוא נהנה יותר מדי. כסף אולי יכול לקנות לך גלשן, אבל לא יכול להביא גלים. באקט אחרון של אבירות טמבלית, הוא העביר את שארית כספו, 12,400 ₪, למנואל. כך למעשה לא רק הציל אותה, אלא גם קבע את הדחתו במקום רומי, שהיתה נשארת במקום האחרון אילולא ההתאבדות הכלכלית של מיכאל. היה שלום מיכאל, בן הים הקטן. מקווים שתלמד בחוץ ש"הגיע ים עד נפש" זה לא ביטוי.

ההחלטה הדרמטית של מיכאל (צילום: מתוך 񓠉", קשת12)
איך תיראה הטבלה החדשה אחרי ההחלטה? | צילום: מתוך "2025", קשת12

וכך הגענו שוב לאודטה. כלומר, גם למתמודדת החדשה הנוספת, אליסה גיל בת ה-23 שלפחות על פי הסטורי הקצר שהוצג נראית כמו רומי 2. אבל בעיקר אודטה. לאורך הפרק ישבה היועצת הלאומית עם רד על הבר, צפתה בפרק וסיפקה פרשנות קלה ודי מדויקת על המתרחש בעיר. נראה שהיא עשתה שיעורי בית ובאה מוכנה, בעיקר כדי להציב אלטרנטיבה מנהיגותית לדודו. תהיו בטוחים שהטקטיקן הראשי יעשה פאוור-מוב לכיוונה, אבל אודטה כבר תגיע לשם בזהירות ששמורה להוצאת מסטיק מהשיער (חמאת בוטנים זה הטריק. מילה של אודטה).