מודרן לאב

אהבה, מוות ורובוטים הוא שמה של אנתולוגיית המד"ב החדשה שעלתה בנטפליקס בשבוע שעבר. כן, בין שלל התכנים הבאמת בלתי נגמרים של ענקית הסטרימינג, תוכלו למצוא עכשיו גם 18 פרקים של סדרה מופשטת למדי על, ובכן, אהבה, מוות ורובוטים. היתרון הגדול בסדרה שיצרו טים מילר (דדפול) ודיוויד פינצ'ר (מועדון קרב) הוא אורכם הקצר של הפרקים שנע בין 6 ל-17 דקות, והחיסרון - הרמה המאוד לא אחידה שלהם. האמת צריכה להיאמר, מדובר בסדרה שאלמנט המכירה המרכזי שלה הוא שמם של שני היוצרים הסופר יצירתיים ומוערכים שלה, מילר ופינצ'ר, שיצרו כמה מהסרטים המצליחים ביותר של העשורים האחרונים, בפועל - פינצ'ר חתום עליה רק כמפיק בפועל ומילר ביים רק פרק אחד ("עידן הקרח" החמוד בלבד). כך שאם אתם מצפים לפרקים שהם שילוב בין ההומור המופרע של דדפול או לסצנות אקשן ברוטליות סטייל מועדון הקרב אתם צפויים להתאכזב, הם קיימים - אבל רק בנפרד.

מה שכן, הסדרה מציגה כמויות נכבדות של סקס ואלימות, לא בהכרח עם הקשר עלילתי, ונדמה שבנטפליקס חיפשו סדרה שתמשוך אליהם את קהל הגיקים החרמנים שהתאבל על ביטולה של סנס8 (דרמת הפנטזיה הסקסית שיצרו האחיות וואשובסקי) ואת מאוכזבי העונה האחרונה של מראה שחורה. הפרק הראשון בסדרה שנקרא "הקצה של סוני" ובויים על ידי דייב ווילסון האלמוני למדי, הוא מפגן מוגזם של מין, אלימות ואנימציה ממוחשבת. הוא עוסק בבחורה בשם סוני אשר שולטת מרחוק במפלצת מהונדסת גנטית ומפעילה אותה במעין קרבות גלדיאטורים אפלים שמתרחשים בגרסה דיסוטופית של העיר לונדון. אם אתם טיפוסים שעפים על נשים מצוירות וחשופות שגם יודעות לערוף ראש במקרה הצורך - זה ללא ספק הפרק בשבילכם. מצד שני, אהבה, מוות ורובוטים מכילה גם רגעים אחרים, מלאי הומור ועם הבלחות של גאונות אמיתית כמו הפרק השישי "כשהיוגורט השתלט" - פרק הקצרצר שמספר על יוגורט(!) שהצליח להשתלט על ארצות הברית והעולם באמצעות הנדסה גנטית והרבה כרזימה. בקיצור, נטפליקס שוב הצליחה במשימה הכי חשובה שלה, לגרום לכם לבזבז עוד ועוד שעות מול המסך.

שלח לי מלאך

גילוי נאות: החדשה הבאה גורמת לכותב שורות אלה להרגיש ממש זקן. השנה ימלאו עשרים שנה לאנג'ל, סדרת הספין-אוף של באפי ציידת הערפדים בכיכובו של דייוויד בוריאנז ששודרה בהצלחה במשך חמש עונות ו-110 פרקים והסתיימה (מוקדם מדי אם תשאלו אותי) אי שם בשנת 2004. מחשבות על גיל בצד, אנחנו נמצאים בשנת 2019, השנה בה הכל הולך, או יותר נכון - הכל חוזר (בעיקר אם הוא קרה בניינטיז), ובהתאם לכך נדמה שבקרוב נוכל לצפות שוב גם בערפד הכי מיוסר וחתיך שפקד את אמריקה הצפונית. השמועות על איחוד אפשרי של אנג'ל התחילו השבוע כאשר דייוויד בוריאנז, ע"ע ה-אנג'ל, התראיין לתכנית האירוח The Talk וסיפר כי קיימים מגעים רציניים להחזרתה של הסדרה לחיים ממש בקרוב לרגל חגיגות 20 השנים לתחילתה. המהלך לא מקרי - בשנה שעברה נודע כי ג'וס ווידון, האיש שיצר את באפי ציידת הערפדים, עובד בימים אלה על גרסה חדשה לסדרה האם, הפעם בכיכובה של שחקנית אפרו-אמריקאית.

כזכור, אנג'ל הוא הערפד שקולל על ידי צוענים בנשמה של בן אנוש, והוא שימש כמושא האהבה של באפי סאמרס בשלוש העונות הראשונות של הסדרה. מערכת היחסים ההרסנית שלהם גררה לא מעט קורבנות ובעיקר הרס רב לסאנידייל המקוללת. בסוף העונה השלישית, בסצנה קורעת לב, הוא עוזב את סאנידייל ועובר ללוס אנג'לס שם מתרחשת עלילת אנג'ל. אל אנג'ל הצטרפה גם דמותה של קורדיליה צ'ייס (כריזמה קרפנטר) שעשתה בה את המעבר המדהים מכולם - ממעודדת סתומה לגיבורה מרגשת. מעריצי באפי האדוקים, שבגרעין הקשה שלהם בישראל נמצאות גם יונית לוי ושלי יחימוביץ', דווקא לא כל כך מתלהבים מגל החידושים של העולם האהוב עליהם. דיוויד בוריאנז שמככב בימים אלה בסדרה הגרועה למדי SEAL TEAM ניסה לדבר אל ליבם: "דברים ממשיכים הלאה, סיפורים מתפתחים, זמנים משתנים. אני חושב שזאת הזדמנות נהדרת לחידוש התוכנית, לאור השינויים שחלו בחברה שלנו. אני הכי בעד". טוב, הוא תמיד היה ערפד סופר סחי.

סוכן כפול

אל תתבלו עם פרסומות לשכונה חדשה בכפר סבא, המילים "דברים טובים קורים כאן" מתייחסות במקרה הזה ללוח השידורים של תאגיד הציבור הישראלי כאן 11. נדמה כי בשנה האחרונה ערוץ מספר 11 בשלט מציע אלטרנטיבות ראויות לצפייה כמעט בכל ערב שידורים: המרדף היא עדיין השעשועון הכי חכם בטלוויזיה, מה נסגר עם רועי בר נתן היא האחות החצופה של ארץ נהדרת, בואו לאכול איתי היא ממתק הריאליטי הכי טוב שלא ראיתם, ואליהן צריך להוסיף גם את תכנית האירוח והאקטואליה פעם בשבוע עם תם אהרון, עד כאן הסאטירית עם מיכאל הנגבי והדרמות הלא רעות בכלל מונא ופמת"א (עליהן כבר כתבנו כאן בעבר). שטח הפקר היא הלחם והחמאה של ערוץ ציבור, קצת כמו מה שעושים בערוץ 4 הבריטי אליו תמיד רצו להידמות בערוץ הראשון. מדובר בתכנית תחקירים שבועית שבנויה מסרטים קצרים (סטייל עובדה) לא בהכרח מראש הכותרות. בהתאם לכך היא גם מובלת על ידי הפרזנטור של כל מה שמעניין - גיא זהר.

השבוע שודר שם הסרט סיפורו של סוכן (זה נשמע טוב יותר בקולו של זהר) על איש עסקים ישראלי לשעבר שמקבל כאן את השם המאוד בדוי רני, שאחרי שנים של עבודה באפריקה ניסה להביא את המכה - והלבין הון עבור ברוני הסמים של מיאמי בשנות התשעים (דמיינו נרקוס רק עם חופים יפים יותר). איש עסקים מוצלח הוא כנראה היה, אבל בעולם הסמים צריך לדעת להתנהל אחרת והוא מצא את עצמו תוך זמן קצר תחת עינם של סוכני ה-FBI. אלה, הציבו בפניו שתי אפשרויות: להצטרף אליהם ולהפוך סוכן של הרשות למלחמה בסמים (DEA) או להיכנס לכלא למלא, אבל מלא, זמן. ההתלבטות הייתה קלה  למדי עבור רני, והוא הפך לסוכן חשאי שנפגש עם ברוני סמים, ארכי טרוריסטים ואנשים מפחידים באופן כללי אותם הוא עזר להפליל. לצערינו הסרט לא כולל שיחזורים מטורפים של המבצעים הבאמת מוגזמים בהם השתתף, אבל הוא מלא בחומרי ארכיון ובראיונות עם בכירי מוסד ישראלים ואנשי FBI אמריקאים שחושפים לנו עוד מאחורי הקלעים של עולם הריגול שתמיד נחמד לשמוע עליו. רני עצמו לא מספיק כריזמטי כדי להוביל את הסרט על גבו אבל לפעמים יש סיפורים שמדברים בעד עצמם - במקרה הזה סיפור על בצע כסף שהסתיים במהפך וחזרה מטאפורית בתשובה.