סטורי של סיפור
מתחת לאף המזדקן שלנו, צמחה כאן תעשייה שלמה של סדרות נוער מקוריות ומופקות היטב שמהוות מראה מעניינת מאוד על הדברים שמעסיקים את הנוער בישראל 2018. אם נסתכל על דוגמאות מהתקופה האחרונה, אפשר למנות את כדברא ששיקפה את ההתעניינות בעולמות הפנטזיה, כפולה שהביאה לפרונט את ההתאבססות על סלבס (ואת נועה קירל בתפקיד כפול) ואפילו את אילת שהציגה את תרבות הנופש המוגזמת בעיר הדרומית. אז מה אפשר ללמוד על הנוער שלנו מדאנסטורי? זה לא חדש שהמילה האנגלית 'סטורי' כבר הפכה לשגורה יותר מאשר המילה העברית 'סיפור', כך שמבחינת הקהל בן ה-14 של הסדרה השם דאנסטורי כנראה נקרא כעברית לגמרי.
עלילת הדרמה היומית שמשודרת בערוץ דיסני (ללקוחות yes), עוסקת בלהקת המחול הטובה ביותר בישראל - פרפקט דאנס, על כוכביה הגדולים והילדים שיכולים רק לחלום להצטרף אליה. יש כאן במקביל ביקורת על תרבות הסלבס בדמותו של תום הלוי (גל פופולר מכיפת ברזל), שזכה בתכנית ריקוד והפך לכוכב, ובמקביל גם הרמה לאותה התרבות בדיוק עם ליהוקם של יוצאי רק רוצים לרקוד לתפקידים בסדרה. סימור דניאל, זוכת העונה האחרונה, מגלמת כאן את בתו של מנהל הקפיטריה בה אוכלים תלמידי הלהקה. אנחנו מניחים שכבר הבנתם איך זה ממשיך - סימור היא נערה שצריכה לעבוד קשה למחייתה אך שקוף שתוך מספר פרקים היא כבר תתגלה ככוכבת האמיתית של פרפקט דאנס. קו עלילה מתבקש שחבל שטרם נצפה בפרקים הראשונים הוא כזה שמדבר על נוער להט״בקי, חלק בלתי נפרד מעולם המחול והזדמנות סופר לגיטימית לעורר את השיח החשוב הזה אצל קהל היעד. טוב יהיה אם יוצרי הסדרה יהיו אמיצים מספיק כדי לגעת בו בפרקים הבאים. אגב, גם הצופים הזקנים (אנחנו) ימצאו בדאנסטורי לא מעט פרצופים מוכרים ביניהם אילנית לוי, מרינה שויף, עופר חיון ואפילו שולה חן כסבתא חביבה. ולייקקת פני זקן.
עם הפנים (החדשות שלי) קדימה
לפני שמג ראיין הפכה לנערת הפוסטר של ה"וואט דה פאק קרה לפרצוף שלה" באייטמים על כוכבות מזדקנות, היא הייתה אחת השחקניות האהובות והעסוקות ביותר בהוליווד. שנות השמונים והתשעים הביאו לראיין תפקידים ראשיים בלהיטי ענק כמו אהבה בשחקים, כשהארי פגש את סאלי, נדודי שינה בסיאטל, עיר המלאכים ועוד, והיא אף זכתה למספר מועמדויות לפרס גלובוס הזהב. ראיין שילבה בתפקידיה בין מראה ה"אמריקה׳ז סוויטהארט" ובין נוירוטיות חיננית עד קשה מזן האלי מקביל (אבל עוד לפניה).
בשנים האחרונות ראיין כמעט ולא נראתה על המסך, וגם שכן - לא היה מדובר במראה מרנין במיוחד נוכח 200 הניתוחים שעברה, אבל עכשיו נדמה שכל זה הולך להשתנות. ראיין לוהקה לתפקיד הראשי בסדרה בעלת השם האירוני The Obsolescents (המיושנים), ומיועדת לשידור ברשת NBC. המיושנים תכתב על ידי האנשים שמאחורי פורטלנדיה ותופק על ידי ראיין לצד לורן מייקלס, האיש והאגדה שאחראי על קומדיות כמו סאטרדיי נייט לייב, 30 רוק, ילדות רעות ועוד, כל שזה צפוי להיות די מטורף. הסדרה מתרחשת במקום שהוא אנטיתזה לניו יורק המגניבה, עיירה קטנה ומנומנמת בניו ג׳רזי, שחייהם של תושביה (המנומנמים גם הם) מטלטלים לאחר מותו של חבר מועצה ותיק. אם הפרויקט המסקרן הזה אכן ייצא לפועל זה יהיה התפקיד המשמעותי הראשון של ראיין בטלוויזיה מאז שהתחילה את הקריירה שלה באופרת הסבון As The World Turns אי שם בשנות השמונים.
ושמישהו ינסה לעצור אותה
מה קורה כשעיתונאי הופך למושא האייטם שהוא מסקר? השאלה הזאת (פחות או יותר) עומדת במרכז הסרט התיעודי הקרנת בכורה שביימה הילה אלרואי ושודר אתמול בערוץ עשר. פניה של אלרואי, כתבת הבריאות הוותיקה של חדשות עשר, מוכרות היטב לכל צופי המהדורה, בין סיקור של תקיפת צוותי רפואה, מחאה נגד שר הבריאות ליצמן או טיפול חדשני למחלת הסרטן - קל להבחין בתספורת החדה והטון הסמכותי שלה.
אחרי שנים של עבודה עיתונאית, בשנה שעברה חלתה אלרואי בעצמה בסרטן השד, אחד מסוגי הסרטן השכיחים ביותר בישראל ובעולם, מחלה שהסטטיסטיקה בישראל אומרת כי אחת מתשע נשים תחלה בה ובפועל אנחנו מכירים יותר ויותר נשים סביבנו שמאובחנות כחולות (גם גברים, אגב, חולים במחלה). הקרנת בכורה הוא חשיפה אישית מאוד של אלרואי, שמלווה בפירוט את התיק הרפואי שלה על התמודדותה עם המחלה, הביקורים התכופים אצל מומחים, הניתוח להסרת הגידול וההקרנות שהגיעו מיד לאחריו. מדובר בסרט קטן, כזה שמורכב מראיונות עם חברים (ביניהם הקולגות נגה ניר נאמן ומיה איידן שגם צילמה), משפחה ומומחים בעלי שם.
נדמה שאלרואי בחרה לצלם מתוך רצון לתת שירות לציבור צופיה, להם היא הרגישה חייבת חשיפה מלאה, אבל למרות ניסיון של שנים מול מצלמות, ניכר שהיא מרגישה לא בנוח להיות "הכוכבת". זה לא פוגע בסרט כי המחלה היא המרכז ואלרואי היא רק הדמות המשנית. כאשר אלרואי נפתחת ומדברת בגילוי לב משעשע על הבחירה שלא להפסיק לעשן ("אני לא אשנה את האישיות שלי") אנחנו נחשפים לאישה משעשעת למדי, ולא פחות צינית - בהתאם למקצוע. אלרואי, ואין מה לבוא אליה בטענות כי זה העולם, זוכה ליחס VIP במערכת הבריאות כמי שמסקרת באופן שוטף רבים מהרופאים שמטפלים בה. חשוב לזכור שאדם מהישוב שהיה נקלע לאותה סיטואציה, עשוי היה להעביר מאות שעות בטירטורים בין גורם אחד לאחר עד שהיה זוכה לאבחון מדויק וטיפול הולם. בכל מקרה, לכו להיבדק.