כוכב נופל
פרשת התקיפה ההומופובית של כוכב אימפריה ג׳סי סמולט לא יורדת מהכותרות. תקציר הפרקים הקודמים: בחודש שעבר הגיע סמולט, מי שמגלם את ג׳אמאל בסדרת הלהיט אימפריה, אל בית החולים בשיקגו ודיווח שהותקף על ידי שני גברים במסכות שהכו אותו והשמיעו קללות גזעניות והומופוביות. משטרת שיקגו פעלה במהירות ועצרה שני חשודים, שני אחים ממוצא ניגרי. האחים סיפרו לשוטרים שהם חפים מפשע כי מדובר במתיחה גדולה אותה אירגן סמולט, אותו הם הכירו כאשר אחד שימש כניצב בצילומי הסדרה.
ככה, ברגע, הפך סמולט מנער הפוסטר של הוליווד הליברלית, זאת שמתעקשת לצעוק "אני כאן" גם כשטראמפ ותומכיו מתקיפים אותה ואת הערכים שהיא מייצגת, לחשוד בפשע שכנראה יסיים במאסר.
ביממה האחרונה הגיעו שני דיווחים מעניינים בנושא: משטרת שיקגו הודיעה שסמולט הפך לחשוד היחיד בתכנון המעשה, ובהפקת אימפריה, שמצלמת בימים אלה את עונתה החמישית, הודיעו כי מספר הסצנות של סמולט יצומצם למינימום האפשרי. האם זה הזמן להכריז על שעת המוות של הקריירה של סמולט? כנראה שכן. אבל העניין פה הוא גדול יותר, סמולט הוא שחקן נערץ שייצג עד עכשיו המון מיעוטים שהביטו עליו בהערצה: אפרו-אמריקנים, יהודים וגייז. כן, ג׳סי סמולט זכה להשתייך לכל הקהילות האלה יחד, ובעל כורחו גם הפך לנציג של כולן. בהנחה שהטענות נגדו נכונות, קשה להבין למה שחקן מצליח שנמצא בשיאו יתכנן מעשה מסוג זה. פרשנים טוענים כי הוא רצה לעורר מחאה נגד תומכי טראמפ והומופובים אך בעצם הביא לתוצאה ההפוכה.
קארדי בי, לא בדיוק מודל קלאסי לחיקוי, הגיבה לפרשה באינסטגרם לייב: "אני ממש מאוכזבת ממנו. אני מרגיש שהוא דפק את כל חודש ההיסטוריה השחורה". אז כנראה שהמעשה של סמולט לא באמת ידפוק את חודש ההיסטוריה השחורה או כל תאריך היסטורי חשוב אחר, אבל במעשה שלו הוא גרם נזק תדמיתי גדול לקהילות אליהן הוא משתייך. פשעי שנאה נגד יהודים, שחורים וגייז (ולא בהכרח בסדר הזה) מתרחשים כל העת באמריקה ומחוץ לה, והעובדה שכוכב בסדר הגודל של סמולט בחר לזייף אחד כזה רק משחק לידיהם של אלה שטוענים שאין בכך אמת. ג׳סי, ביאסת.
מרימה צ׳ייסר
בעידן בו המילה שעשועון נשמעת רלוונטית בערך כמו דיסקמן, נותר רק שעשועון אחד שעדיין מגניב לומר שאתם אוהבים: המרדף. הגרסה העברית לשעשועון הטריוויה הבריטי The Chase, בהנחייתו הסחבקית של עידו רונזבלום, משודרת בכאן 11 מאז תחילת שידוריו והפכה לאחת ההצלחות הראשונות של התאגיד. ובצדק. מדובר בתכנית טריוויה נטולת גימיקים, עם שאלות ידע כללי לאנשים שבאמת רוצים לדעת כמה אבקנים יש בזעפרן, ומתברר שיש לא מעט כאלה. לאחרונה החליטו לפתור בתכנית את אחת הבעיות היחידות שהיו בה: היא הייתה גברית מדי. השילוב בין רונזבלום והצ׳ייסר, איתי הרמן, נתן תחושה שנשים הן רק אורחות לרגע בחגיגת ה"למי יש (מוח) גדול יותר". מיכל שרון, הצ׳ייסרית שהצטרפה לתכנית בעונתה השלישית שמשודרת בימים אלה, מוכיחה את עצמה כתוספת שגדולה מסך חלקיה. עד שלא יערכו בתכנית דו קרב אלוף האלופים בין הרמן ושרון לא נדע באמת מי מהשניים "חכם" יותר, אבל ממילא שרון הגיעה לתכנית כדי להכניס דם חדש.
בדומה להרמן, גם שרון ספונה לה בעמדה המורמת שלה ויורה תשובות נכונות במהירות בה לוקח לאדם הממוצע להבין מה בכלל הייתה השאלה, אך בשרון יש אקס פקטור שחסר להרמן. דוק של סרקזם שמרחף מעל כל הסיטואציה. בראיון למגזין "לאישה" בו היא עובדת כבר שנים כמעצבת גרפית, היא הודתה שהיא לא רואה בידע העצום שלה מדד לחכמה, מבחינתה זאת מעין "מחלה" שגורמת לה לרצות לברר את התשובה לכל דבר שהיא לא יודעת. בעוד הרמן הוא קצת שואו אוף, שנהנה מהזרקור וממעמדו כאוטוריטה החדשה בתחום הידע בישראל, נדמה שמיכל שרון היא הדריה מורגנדורפר (נו, דריה מדריה) של המרדף. בדומה לאותה דמות מצוירת מ-MTV, גם היא מעדיפה לשקוע בספרים מאשר לשוחח עם בני אדם, וכשהיא מצליחה להרחיק אותם מחלומם לעשות קופה היא קצת משועשעת - אבל לא עפה על עצמה. כנראה שהיא זוכרת שאנחנו חיים ב-Sick Sad World.
יותר טוב כלום מכמעט
ואז הגיע ילד, הסדרה התיעודית בת ארבעת הפרקים שיצרו רוני קובן, רון עומר וליאת לויאן, היא פצצה מתקתקת. במשך שנתיים עקבו היוצרים (כולם הורים) אחרי שלושה זוגות צעירים שהתווסף לחייהם הצאצא הראשון. הם תיעדו את ההתרגשות, השמחה, הצחוק וגם את העצב. סתם, תמחקו את כל הראשונים - ואז הגיע ילד היא סדרה על עצב, על דיכאון ועל אכזבה מהבטחה לחיים נפלאים שהתבררו כשדה מוקשים שרק זוגות בודדים יכולים לשרוד בלי לצאת מצולקים. במדינה מערבית מתוקנת השיח הזה היה לגיטימי, הוא אפילו קיים כבר הרבה שנים במדינות סקנדינביה שם האל-הוריים, אנשים שמצהירים שהם לא רוצים להיות הורים, מתקבלים בהבנה ואפילו בהערכה בסגנון "תודה לכם שמנעתם מהעולם להתפוצץ מרוב בני אדם". כאן, בישראל, המצב שונה לגמרי, ילודה היא לא עניין פרטי. מדובר בהירתמות למאבק פוליטי שכולנו חלק ממנו. הרחם שלכן הוא לא רק שלכן - הוא של הר הבית.
בתקופה האחרונה יש שיח סוער סביב זכותם של זוגות חד מיניים להפוך להורים. מדינת ישראל לא מאפשרת לזוגות ויחידים חד מיניים לאמץ או לבצע הליך פונדקאות בישראל. למרות שהיא לא נוגעת בזוגות חד מיניים, ואז הגיע ילד היא צפיית חובה לכל אלה שחולמים להביא לעולם תינוק ולא יכולים. כתובה מעליה בענק השאלה: האם ילד זה בכלל הכרחי? כלומר, אל תצפו בה בחברת ההורים שלכם כי סביר להניח שהם יתעלפו ויבקשו שתכבו את המסך, ובכל זאת מדובר בצפיית חובה לכל מי שהורות נמצאת אצלו על הפרק. קובן, עומר ולויאן הם היום הורים מאושרים ולא קראתי בשום מקום שמישהו מהם ביקש להזדכות על הילדים, אבל הם זוכרים את הקשיים: המוות המוקדם של חיי המין, היעדר החיים האישיים, ההפיכה לרובוטים בואכה משרתים. יש שטוענים שהורות היא קסם - אבל ואז הגיע ילד מציעה את הרעיון שאולי מדובר במגיה שחורה. למרות הכל, הסדרה שומרת על אופטימיות ארץ ישראלית - הזוגות ישרדו את המשבר, הילדים לא ימסרו לאימוץ והשמש תמשיך לזרוח. יש לי תחושה שאם הסדרה תימכר לשידור בדנמרק - אולי הסוף יהיה אחר.