אם מעולם לא שמעתם על הסדרה פשע אמריקאי, זה בוודאי כי היה לה את המזל הרע לעלות לשידור בארצות הברית מעט לפני שריאן מרפי שיחרר את העונה הראשונה של סיפור פשע אמריקאי. שתיהן סדרות אנתולוגיה, שהסיפור בהן משתנה מעונה לעונה, שתיהן מכילות כמה מהשחקניות והשחקנים הטובים ביותר בטלוויזיה האמריקאית, ויש להן שם דומה. דומה מדי. סיפור פשע אמריקאי הפכה להיות הסדרה המפורסמת יותר בין השתיים, אבל זה בעיקר מכיוון שהיא התמקדה בסיפורים על סלבריטאים. לכו תתחרו עם המשפט של או ג'יי סימפסון. אבל האמת היא - שפשע אמריקאי היא סדרה לא פחות טובה, ואלמלא התזמון חסר המזל, היא כנראה הייתה זוכה להרבה מאוד תשומת לב. זה הזמן לעשות תיקון ולתת לה צפייה ראויה.
כאמור, פשע אמריקאי מגיעה עם רשימת שמות מאוד מרשימים משלה - היוצר הוא ג'ון רידלי, התסריטאי זוכה האוסקר של 12 שנים של עבדות, ורשימת השחקנים נפתחת עם פליסיטי האפמן, רג'ינה קינג וטימותי האטון - שלושתם משחקני הקולנוע והטלוויזיה המוערכים והעסוקים ביותר בהוליווד, שמביאים לפשע אמריקאי את היכולת שלהם להפוך כל טקסט לממגנט. חוץ מאלה, הסדרה מלאה שחקניות ושחקני משנה מצוינים לא פחות, ובעונה השלישית מצטרפת סנדרה או, שהיא סיבה לצפות בפני עצמה.
כל עונה נפתחת בפשע, אבל העלילה לא מתמקדת בניסיון לפענח אותו, בבלשי המשטרה או בעורכי הדין, כפי שאנחנו רגילים. במקום, היא עוסקת בפושעים ובקורבנות הפשע, במשפחה שלהם, באהובים שלהם ובאנשי המקצוע שמנסים לעזור להם במהלך הדרך. בעונה הראשונה מתרחשת פריצה לבית של זוג צעיר שמסתיימת ברצח, בעונה השנייה נער בתיכון יוקרתי מאשים את חבריו לכיתה באונס, ובעונה השלישית גופה שמתגלה קושרת בין סיפורה של משפחה שמנהלת חווה ומנסה לשרוד, לבין עובדת סוציאלית והקורבנות הקטינים של תעשיית המין שהיא מנסה ללחום עבורם.
בדומה ל-12 שנים של עבדות, גם כאן רידלי משתמש בסיפורים האלה כדי להגיד משהו רחב יותר. הפושעים בפשע אמריקאי לא מוצגים כנבלים מוחלטים, וגם הם קורבנות של השיטה, בין אם לא זכו להזדמנויות כלכליות בגלל המוצא הגזעי שלהם, או שנפלו קורבנות למערכת הרווחה בגיל צעיר. סיפור החיים שהביא אותם לפשע אף פעם לא פשוט, כמו גם זה של הקורבנות. רידלי מראה איך שיטות שגדולות מאיתנו, כמו הקפיטליזם או הריבוד החברתי הגזעי והמגדרי, נוגעות בחיים של כולנו ויכולות לחלחל ולהשפיע עד הפרט הקטן ביותר, ומדגיש איך פשיעה היא בעיה גם אישית וגם חברתית.
אבל לא הכל אפל ושחור בפשע אמריקאי, ובדרכו המעודנת, רידלי מראה שם איך אפשר בכל זאת לעשות תיקון, לא ברמה המערכתית-פוליטית, אלא ברמה האישית, של התנהגויות קטנות בין אדם לחברו. הקשר בין שלוש העונות השונות של פשע אמריקאי יהיה לכם ברור כשתצפו בהן ברצף, אבל כל אחת מהן גם מתחילה סיפור אחר לחלוטין, עם טון מעט שונה, וביחד הן מצליחות להקיף כל כך הרבה סוגיות שמטרידות את החברה האמריקאית והעולם בכלל, ויתנו לכם הרבה שאלות קשות להרהר בהן.