איפה: סלקום tv
כמה: הביקורת נכתבה אחרי צפייה בפרק אחד
המלצת tvbee: לצפות, ועדיף לחכות לסוף העונה ולבלוע את כולה בבינג'

העונה השלישית (והאחרונה) של הצמד פוגשת את הגיבורים שלה בימים האחרונים של שנת 1984, כמה שנים לאחר סיום העונה הקודמת. וכמו ברוב הסדרות - ובחיים האמיתיים - הכל השתנה וכמעט שום דבר לא. תעשיית הפורנו, שבעונה הראשונה רק התחילה לקבל לגיטימציה מיינסטרימית, היא עכשיו תעשיית קלטות וידאו שמגלגלת הרבה כסף. איילין (מגי ג'ילנהול) עדיין מנסה להיצמד לחזון האמנותי והפמיניסטי שלה ולעשות פורנו עלילתי שפונה גם לנשים, אבל כוחות השוק והביקוש ההולך וגובר לפורנו אלים ושטחי מהסוג שנפוץ היום הורסים לה את התוכניות. בצד השני של ארה"ב, לורי מדיסון (אמילי מיד מהנותרים) משתחררת מעוד סיבוב בגמילה וחוזרת לקריירת המשחק העסוקה שלה, כשהיא מבינה שממש כמו בניו יורק, גם הפעם היא בסך הכל מוצר שמנוהל על ידי גברים חזקים, והחיים שלה אמנם השתדרגו מאז הימים שלה עם סיסי, הסרסור המתעלל, אבל לא באופן שהיא חשבה. היא עדיין רחוקה מלהיות חופשייה.

הצמד תוכננה מלכתחילה כסדרה של שלוש עונות, וזה משמעותי, כי לא מדובר במוות בטרם עת של הסדרה, אלא בנרטיב שנבנה בדיוק בקצב שתוכנן מראש. אבל אם צפיתם בשתי העונות הראשונות של הצמד, אולי כבר הבחנתם שהסדרה לוקחת פנייה די חדה בין העונה הראשונה לשנייה. הראשונה מאופיינת בקצב האיטי והניטרליות המוסרית שהיו נוכחות גם בסמויה, הסדרה שהפכה את דיוויד סיימון לאחד היוצרים המעניינים והחשובים בטלוויזיה, אבל משהו קרה בזמן צילומי העונה הראשונה - טראמפ נבחר לנשיאות.

מכיוון שאנחנו חיים בהווה של טראמפ, קשה לראות את ההשפעה ההיסטורית התרבותית של הבחירה שלו לנשיא ארה"ב ממבט על אובייקטיבי. אבל סיימון, בתור יוצר שתמיד מסתכל על התמונה הגדולה, ידע ממש ברגע שתוצאות הבחירות של 2016 הוכרזו, שהוא כבר לא יכול לעשות את אותה הסדרה, גם אם העלילה שלה מתרחשת בכלל בשנות השבעים והשמונים של המאה הקודמת. מכיוון שמדובר בסדרה שמתארת את תחילתה של תעשיית הפורנו, פוליטיקה מגדרית היא חלק בלתי נפרד ממנה, אבל את סיימון עניין יותר לעשות סדרה על קפיטליזם, ולהראות איך הערכים הקפיטליסטיים משפיעים על התהוות של תעשייה מהסוג הזה - שהתחילה עם הרבה כוונות טובות (סצנות של סקס מציאותי ואנשים שהיו מעורבים בעשייה פורנוגרפית מתוך עמדה מוסרית של שיחרור מיני) והפכה תוך זמן קצר לתעשייה שעיוותה לחלוטין את תפיסת המיניות הגברית והנשית.

View this post on Instagram

A post shared by James Franco (@officialjamesfrancoo) on

"העובדה שטראמפ היה מסוגל להתגבר על הרגע של ה-pussy grabbing ולהפוך להיות נשיא ארה"ב - אומרת את כל מה שצריך על מי אנחנו כחברה", סיימון אמר בעצב וכובד ראש בראיון לצ'ארלי רוז. "איך גברים בכלל הגיעו למצב שהם יכולים לדבר לנשים כמו שהם מדברים אליהם כיום, אפילו ברשת באנונימיות? אתה לא יכול להגיד שאין לזה קשר לחמישים השנה האחרונות בפורנוגרפיה - זה שינה איך גברים מסתכלים על נשים ומה הם מרשים לעצמם לעשות, והבחירות האחרונות ממש הגדירו את זה".

מצויד בראייה המפוכחת הזאת, סיימון החליט לתת לדמויות הנשיות את קדמת הבמה, ולמרות שג'יימס פרנקו עושה תפקיד כפול בתור התאומים וינסנט ופרנקי, אלה ג'ילנהול, מיד ומרגריטה לבייבה, שמגלמת את אבי הפעילה הפמיניסטית - שהפכו לכוכבות של העונה השנייה.

דרך העיניים שלהן, הצמד נטשה את העמדה המרוחקת והאסתטית בלבד שהייתה לה בעונה הראשונה, והתחילה להגיד משהו על החיים שלנו כיום ובעיקר על לאן ממשיכים מכאן. בעיקר, היא מצליחה להראות באופן ברור מאוד למה זנות לעולם לא תוכל להיות שוויונית או מוסרית, תחת שום סוג של חוק (כי המוצר בה הוא תמיד בסופו של יום הגוף האנושי), בעוד לתעשיית הפורנו יש את האופציה לא רק להשתנות, אלא לשנות, להשפיע ולחנך. בפרק שפותח את העונה השלישית, איילין שומעת את זה באופן ברור מאוד מהארווי, השותף שלה, שמתלונן על כך שהם לא נהנים מהרווחים הגדולים של תעשיית הפורנו: "את יוצרת טובה, אבל פורנו פמיניסטי זה מוצר נישה שאני לא יכול להשקיע בו יותר", הוא אומר לה, כשהיא מנסה למחות ומסרבת לעשות סרטים בהם נשים הן, לדבריה "חורי סקס שמוכנים לעשות הכל בשביל גברים".

העונה השלישית של הצמד אולי נראית פחות טוב ויזואלית (שנות השבעים היו מהממות במיוחד בעונות הראשונות, שנראו כמו פילטר אינסטגרם ארוך אחד), אבל היא ממשיכה את מה שסיימון יודע לעשות היטב - לספר סיפור אחד גדול עם ביקורת ומשמעות חברתית, כשהוא בוחן את האזור הגיאוגרפי והתקופה שהוא מתמקד בה דרך המון סיפורים קטנים ואישיים ועולם עשיר ומלא בפרטים, שאי אפשר שלא להישאב אליו, גם אם לוקח לזה זמן.

עונה 3 של הצמד זמינה לצפייה בסלקום tv