אם אתם חובבי מיוזיקלס אתם בוודאי זוכרים את מילותיה האלמותיות של סאלי בולס (לייזה מינלי), מתוך קברט: "Money Makes The World Go Round". הכסף 'מסובב' את העולם, כולנו (כן, גם אתם שעובדים בעמותות ללא מטרת רווח) עבדים שלו, ואת ימינו אנחנו מכלים בעבודה שאנחנו לא הכי אוהבים רק בשביל לקבל עוד מהמטבע הנכסף. הלוקיישן לא קריטי - מועדון קברט בזמן הרייך השלישי, הבורסה בניו יורק בניינטיז או מעון ראש הממשלה - הכסף הוא זה שאומר את המילה האחרונה. תסלחו לנו על הסרקזם, אנחנו פשוט קיפינג איט ריל, בדיוק כמו משפחת רוי מהסדרה יורשים.

ביורשים שיצר ג'סי ארמסטרונג ל-HBO, תוכלו לראות הרבה מאוד כסף מדבר, דיבור כזה שלא נעים לשמוע אבל שקשה מאוד להפסיק. ארמסטרונג הוא כותב בריטי ממולח שכבר הפגין הומור מריר ומשובח בסדרות המעולות פיפ שואו ו-The Thick of It, האחרונה הציגה איך "עובדת" הממשלה מבפנים, על כל הלכלוך וחוסר האונים בה. ביורשים, הוא מציג את תהליך ההתפוררות של משפחת מילארדרים שבניה חושבים שאביהם הולך לפנות את כיסאו.

לוגאן רוי (בריאן קוקס המהפנט) הוא השליט הכל יכול של תאגיד רוי - חברת תקשורת ענקית שחולשת על ערוצי חדשות, בידור ולא מעט נכסים ברחבי הגלובוס. החברה, כמו האיש שעומד בראשה, נוקטת בקו שמרני ויש מי שהשוו אותה לפוקס ניוז ורופרט מרדוק. את הכוח שהוא מפגין בעסקיו, לוגאן בן ה-80 מפגין גם ביחס לילדיו, שאמנם זכו לפינוק כלכלי מופרז אבל לא לחום ואהבה. כאשר עולות תהיות על המשך יכולתו של לוגאן לנהל את החברה, בני משפחתו יוצאים למאבק מלוכלך, מלא יצרים ואגרסיבי על הירושה. לחכות שהגופה תתקרר? הצחקתם את הרוי׳ז.

הילדים של לוגאן - רומן, קונור, שיבון "שיב" וקנדל (קירן קולקין, אלן ראק, שרה סנוק וג'רמי סטרונג בהתאמה), הם אמנם עקב האכילס של התאגיד אבל גם אחת מנקודות החוזקה הבולטות בסדרה. ג'רמי סטרונג שמגלם את קנדל, בנו של לוגאן מנישואיו השניים, הוא פרצוף מז'אנר ה"מוכר לי", והוא אכן שיחק בסרטים כמו מכונת הכסף ו-המשחק הגדול, ובסדרה הלא מוערכת מספיק, הסקס של מאסטרס.

סטרונג מביא למסך רגש מזוקק בדמות הבן שמסומן על ידי התקשורת כיורש הטבעי של אביו, כזה שניחן בחשיבה עסקית חריפה אבל גם בחיבה יתרה לקוקאין, שמונעת ממנו להיות 'קילר' כמו האב. היחסים בין קנדל לאביו הם מקווי העלילה המרתקים של הסדרה, ומבלי לספיילר יותר מדי - בכל זאת, אנחנו רוצים שתהיה לכם סיבה לבינג' - אפשר לומר שהאב והבן מלמדים ולומדים לא מעט האחד מהשני. בכלל, קנדל רוי, אולי בהתבסס על ניסיונו של ארמסטרונג ב-The Thick of It, מזכיר לא מעט פוליטיקאים, כאלה שמכוונים לטופ אבל תמיד מסיימים באמצע.

לעומת קנדל, בתו הצעירה של לוגאן, שיב, אותה מגלמת שרה סנוק האוסטרלית, לא מסומנת כיורשת טבעית. במקום להיות בת זקונים טיפוסית היא בחרה בקריירה של יועצת פוליטית וניסתה לשמור על מרחק מסוים מהקלחת המשפחתית. אין סיבה אמיתית לדאוג לשיב, ברגע שהיא מבינה שהגיע הזמן להתמודד על הכסף הגדול היא משתמשת בכל כישוריה כדי להכניס את עצמה חזק למאבק הירושה, ומוצאת לעצמה יריבים ראויים בדמותם של רומן וקונור אחיה: אחד הוא בנו הצעיר, היהיר והאכזרי, והשני הוא בנו הבכור מנישואיו הראשונים, כזה שגדל בנפרד מהמשפחה אך עדיין מחזיק בכיסא במועצת המנהלים.

מי שכמעט סוגרת את הפאזל המורכב הזה, היא אשתו השלישית של לוגאן, מרסי, בגילומה של היאם עבאס - שחקנית פלסטינית-ישראלית שמספקת כאן תצוגת משחקת עוצרת נשימה. כמו במקרים רבים, גם במשפחת רוי, לפעמים הקרבה הפיזית עולה על זו המשפחתית כך שדווקא מרסי היא זו שרואה בעצמה כיורשת הטבעית של בעלה.

לא מקרי שאף אחד מבני המשפחה לא עוצר לרגע ומבקש מלוגאן לחשוב על הישארות בתפקיד, בכל זאת - הוא אב המשפחה, והוא הביא את החברה ואת יורשיו להצלחה חסרת תקדים. זה לא מקרי, כי יורשים היא סדרה על ריקבון מוסרי, כזאת שמעבר לכסף גדול, וילות מפוארות ומכוניות ספורט, מציגה את הצדדים היותר מכוערים של האנושות. היה אולי מתבקש להשוות אותה לסדרות כמו מיליארדים או שושלת אבל למען האמת היא הכי מזכירה את ויפ של ג'וליה לואי דרייפוס. קומדיה שחורה על אנשים שלא מסתפקים בכוח העצום שיש בידיהם ומנצלים אותו לרעה. בדומה לויפ, גם יורשים מלאה בהומור - הומור מריר ושחור כמו נפט, וזה מה שהופך אותו לאפילו יותר מצחיק. 

למרות שהקאסט שלה מלא בשחקני אופי לא מספיק מוכרים ולמרות מיעוט הקידום היחסי לסדרה של HBO, הביקורות המצוינות עברו מפה לאוזן וגרמו לכך שלעשרת פרקי העונה הראשונה תצטרף עונה שנייה לסדרה, שתעלה בשנה הבאה. ואתם יודעים מה זה אומר - זה בדיוק הזמן לבינג'.