1. מה שקורה בפיג'י
    נחשו מה? אפילו אחרי עונה שנמשכה חצי שנה ונגמרה בסערה המשעממת של אלה וג'קי, "הישרדות" האמריקאית (יס) עדיפה פי מיליון על "הישרדות" הישראלית (רשת 13). עכשיו, באיחור קל ובצמוד לשידור מעבר לים, העונה ה-42 של מותג הריאליטי הכי טוב בארה"ב זמינה לצפייה גם כאן, וכל אלה שכבר סובלים מקיטורי "הגרסה האמריקאית טובה יותר" יצטרכו להתמודד איתם פעם נוספת. למרות גילה המופלג, בטח במונחים של עולם הריאליטי שרק הולך ומתפתח, ל"הישרדות" האמריקאית אין קמט אחד. זה ממש לא אומר שכל מה שהתחדש בעונה הזאת הוא משהו שצריך לשמור לסיבובים הבאים, אבל במקרה של טוויסט אחד כבר די מתבקש לראות אותו בגרסה הישראלית.

    בשתי העונות האחרונות של הפורמט, הנוכחית והקודמת, שלב האיחוד הגיע רק אחרי שלב ביניים קצר: השבטים מתערבבים מחדש בהגרלה, מתחרים במשימה נוספת, ורק חצי מהם זוכים להיכנס לשבט המאוחד. האחרים נשלחים למועצת שבט בלי סעודה חגיגית, ואחד מהם אפילו צריך להעביר יומיים שלמים באי אחר, לבד. שם, בגלות, המנחה ג'ף פרובסט מגיע לביקור ומציג הצעה שאי אפשר לסרב לה - לחזור אחורה בזמן, להפוך את החשופים לחסינים ולהפך, ולקחת בחשבון שזה יסמן לך מטרה ענקית על הגב. בעונה ה-41 אריקה מינפה את היתרון הזה כל הדרך אל הגמר, אבל נראה שסיכוייו של רוקסרוי לזכות בעונה הנוכחית נמוכים משלה. מעריצי "הישרדות" המושבעים - כולל בישראל, בקבוצת פייסבוק ייעודית וגם בפודקאסט "חופרים עמוק" - פחות התלהבו מהטוויסט הזה. רק שב"הישרדות" הישראלית הכל עדיף על השטות שנקראת "הבקתה".

    מה לראות?
    הפעם, במקום שאני אמליץ לכם על סדרה - לא לדאוג, זה גם התפקיד וגם ההנאה שלי - אתם יכולים לעשות זאת בעצמם. "מה רואים היום?", השירות החדש של tvbee, צריך רק שתגידו לו אילו סדרות אהבתם ואילו ספקי תוכן יש לכם בבית. הוא כבר יעשה את החישובים שלו, ויידע למצוא 3 סדרות שקולעות בול לטעם שלכם. תנסו ותבינו.
  2. שיבת המלכה
    מפה לשם אנחנו באפריל, ומפה לשם צריך כבר להתחיל לסכם את העונה ה-47 של "סאטרדיי נייט לייב" (יס) - שממש כמו רוב קודמותיה הייתה ממוצעת להפליא, אולי אפילו להחריד. בגזרת המנחים האורחים קים קרדשיאן הייתה גרועה (כצפוי), ג'ון מולייני היה מצוין (כרגיל) ופול ראד התבזבז על פרק הקורונה המקולל. מי שנקראה השבוע לדגל היא ליזו, שהייתה גם המנחה וגם האורחת המוזיקלית, והיא הביאה איתה את כל האנרגיות המוכרות. במקרה או שלא, אלה בדיוק האנרגיות שנדרשות להנחיית פרק של "סאטרדיי נייט לייב".

    "קוראים לי ליזו, וכן - גם אני בהלם שאני לבושה", היא הכריזה בתחילת מונולוג הפתיחה שלה, והזניקה פרק שידע לנצל היטב את הדברים שהכי עבדו העונה: כל חברי הקאסט קיבלו הזדמנות נוספת להשוויץ בהברקות שלהם במהלך מערכון גלילת הטיקטוק, הפינה של שלישיית Please Don't Destroy הייתה מגובשת מתמיד והזכירה את ימיו של אנדי סמברג, ומליסה ויאסניור בתור הנהג הפיקטיבי סזאר פרז היא דמות שפשוט חייבת לחזור. אבל יותר מהכל, יותר גם מהמערכון המעולה על השירים המוזרים בארכיון של הבלאק אייד פיז, זה היה המופע של ליזו. היא הרוויחה הזמנה בשלב של העונה שבו הכל כבר די מגובש וזורם, וחברי הקאסט הרוויחו אורחת מהסוג שהכי כיף איתו. מעטים האורחים המוזיקלים שמבריקים במערכונים בדיוק כמו בנאמברים שלהם.
    על מה לוותר?
    על העונה החדשה של "בובה רוסית" (נטפליקס), בהנחה שכבר צפיתם בעונה הראשונה והמעולה. זה קרה ל"בלש אמיתי", זה כמעט קרה ל"חזרות" וזה בטח יקרה בקרוב גם ל"הלוטוס הלבן": לא כל הסדרות הטובות צריכות לחזור לעונה שנייה. לאורך שבעה פרקים מתישים הקומדיה השחורה של נטשה ליון מנסה למצוא תחליף ראוי ללולאת הזמן שכבר הכרנו - אבל במקום עוד ניסוי מחשבתי ואסתטי מעניין קיבלנו קשקוש מוחלט. וגרטה לי, שכבר נהנתה מתשומת לב ראויה יותר ב"תוכנית הבוקר", לא זוכה כאן למספיק זמן מסך. לביקורת המלאה של כרמל שטרן, שבכלל לא הסכימה איתי.

  3. הרשת החברותית
    הכלבה של מירי מסיקה הייתה שייכת בעבר לדוד ד'אור. את פרט המידע הזה אני אזכור עד יום מותי כי אני 1. פסיכופת 2. צפיתי השבוע ב"טוק טוק" (MTV), סדרת הרשת החדשה (והראשונה) של MTV ישראל וטיקטוק. כן, בצורת ימי החג היא שעתם הגדולה של גופי התוכן הקטנים יותר, אבל באמת ש"טוק טוק" הוא מוצר טלוויזיוני מומלץ גם בלי קשר לזמן שהוא עולה בו. קפסולה שמאגדת בתוכה את כל ההוויה התל-אביבית והמילניאלית, או לפחות את הניסיון להנגיש אותה לקהל רחב וצעיר.

    בכל פרק של "טוק טוק" אביה פרחי מבקרת בבית של מוזיקאי ישראלי כלשהו. לפני מסיקה הייתה נועה קירל, ובהמשך הצוות יגיע גם לבתים של יסמין מועלם, אבי אברומי, שחר טבוך ונורוז. הפרקים ישודרו בטלוויזיה רק בחודש הבא, ובינתיים זמינים בבלעדיות בטיקטוק. מעניין לתהות האם הפורמט הזה תואם לטון הכללי של הפלטפורמה, אם כי אני לא האיש לשאול אותו. עד כמה אני זקן? הייתי צריך לצפות ב"טוק טוק" בלינקים חיצוניים, שם הפרקים הם בכלל לרוחב ולא לאורך. וכן, "זקן" בממדי טיקטוק זה אדם שנולד הרבה אחרי רצח רבין. אבל יש שם אתגרי אוכל, ונותנים למירי מסיקה להריח נאד כלוא בצנצנת (רגע מאוד מצחיק, מה לעשות), אז סביר להניח שלא חסר עם מה לעבוד.

    כתוכן טלוויזיוני נטו, "טוק טוק" לוקחת את הטוב משלל פורמטים אהובים אחרים. יש בה את חוש ההומור של "זאת וזאתי", השפה הוויזואלית של "עונת החתונות", הכימיה ההדדית של "קארפול קריוקי" ובעיקר את התענוג על שם "בואו לאכול איתי", שהוא להציץ לבתים של אנשים זרים (ועוד מפורסמים). רק ככה אני יודע שלמירי מסיקה יש מטבח כפרי יפהפה, ושבכניסה לבית של נועה קירל יש תמונה של נועה קירל. לזכותה של פרחי, מזל דגים ובעלת שנאה יוקדת לשמיר, יש לציין שהראיונות ב"טוק טוק" לגמרי מתעלים מעל לדאחקות והאווירה הרק-חצי-אותנטית. בשיחה עם מסיקה היא חוזרת לטראומת האודישן שלא עברה ב"כוכב נולד 10", ובמפגש עם קירל היא אפילו מקבלת ממנה התייחסות מסוימת לפרשת החסות לסמסונג והציוץ בטוויטר. לא סתם בחרו לתוכנית את השתיים האלה, שכבר הוכיחו את עצמן בתור הזמרות הכי קלילות וזורמות בז'אנר, וכל פרק אפילו נחתם עם הופעה אינטימית באווירת Tiny Desk. אני פוחד פחד מוות מהיום שבו אצטרך להיכנס לטיקטוק, אבל הצפייה ב"טוק טוק" קצת הקלה על זה.
    בשבוע הבא
    הבמאית רמה בורשטיין-שי מגיעה לטלוויזיה בפעם הראשונה, עם "ריקוד האש" בכיכובם של יהודה לוי ונועה קולר (יס, 24.4); עונה שנייה ל"הדיילת" הממכרת (הוט, כנ"ל); "בייבי", קומדיית אימה מבית HBO אודות אישה שמוצאת תינוק מסתורי על מפתן ביתה (יס, הוט וסלקום, 25.4); ואם כבר HBO, אז גם "העיר הזאת שלנו", הסדרה החדשה של יוצר "הסמויה" דיוויד סיימון (יס, הוט וסלקום, 26.4); והפרקים האחרונים בהחלט של "גרייס ופרנקי" ו"אוזרק" (נטפליקס, 29.4).
    צילום "הישרדות": מתוך "הישרדות", יס / צילום ליזו: מתוך "סאטרדיי נייט לייב", יס / צילום נטשה ליון: מתוך "בובה רוסית", נטפליקס