הייתי צריך לקחת יום להירגע מהעצבים אחרי ההדחה של אלכס ואלכסה. אין בכוונתי לומר שההדחה לא הייתה מוצדקת, אבל סוף דרכה בתכנית של הבשלנית המוכשרת אלכסה, הדגישה שוב את המכשול העיקרי מולו היא עמדה - השותף שלה במטבח. אלכס לא היה רק איטי וכושל, אפילו לא הייתי מגדיר אותו כמיותר, הוא ממש הפריע באופן אקטיבי לעבודה המשובחת של אלכסה. 

כל פרק חזר אותו מחזה: אלכסה מתרוצצת במטבח, מכינה מנות עם עשרות מרכיבים, בזמן שאלכס קוטף לו עלי טרגון באיטיות בלתי נתפסת. כשאלכסה הייתה מעירה לו שאולי לא צריך לקחת לו שלוש דקות לשבור ביצה, הוא מיד עצר הכל והכריז שהוא לא מוכן לעבוד ככה. כדי להוסיף חטא על פשע, הוא היה מחליט מדי פעם שְמנה מסוימת היא תחת האחריות שלו, ואז אפילו לא נתן לאלכסה לעזור לו להזדרז. באחד הרגעים הקשים בפרק, אלכסה נכוותה בצורה רצינית, ומבעד לכאב ולדמעות המשיכה להתרוצץ ולהרים את כל הארוחה, כשאלכס רק נתקע לה בדרך עם מבט של ילד אבוד בקניון.

יש שיאמרו שהיא לא התייחסה אליו בסבלנות ובכבוד הראוי, אני יכול להעיד שבצפייה מהבית אני צעקתי עליו לא פחות ממנה. לראות את אלכס פותח שקית ג'לטין זאת חוויה כמעט פילוסופית - זה כל כך מורט עצבים מצד אחד, ומייאש מצד שני, שכל כאב הקיום נחשף בפניך במשך הזמן האינסופי הזה עד שאבקת הג'לטין נשפכת סוף סוף לקערה. אלכס גם לא בישל טוב במיוחד, כשהיה ברור שאלכסה היא השפית הראשית והוא הגיע לתמוך בה.

אולי פה גם נעוצה הבעיה. אולי לאלכס ולגברים אחרים בתכנית לא היה קל לקבל פקודות מאישה, גם אם הכריזו מראש שהיא המובילה. אלכס אינו הגבר המיותר היחיד בעונה הזאת של MKR המטבח המנצח. אליו אפשר להוסיף כמובן את יהונתן, שלקח במודע את תפקיד הסו-שף של אסתר, וגם הוא מתעקש כל הזמן לעכב את העבודה כי הוא לא מוכן לקבל פקודות. עומר וחי לקחו תפקידים דומיננטיים יותר בבישול, כל אחד מול בת הזוג שלו בתוכנית, אבל גם להם נראה שקשה לקבל את מרותה של אישה.

יהונתן והסלטים שלו הפכו כבר למסורת. הוא מקבל, לכאורה, את עליונותה של אשתו במטבח אבל בכל משימה מתעקש שתהיה לו את החלקה הקטנה שלו, ובתוכה הוא מפגין טריטוריאליות קיצונית. אבל אם אסתר, וגם אלכסה במידה מסוימת, באמת מתנהלות בעצבים, תלונות ופקודות, את העצבים של עומר על עדן כבר אי אפשר להבין. עומר מתפוצץ על עדן בערך אחת לפרק, היא שואלת אותו אם הכניס את הלחם לתנור, הוא צועק עליה שהוא יודע להכין לחם. היא מבקשת שיזדרז מעט בקיצוץ הירקות, הוא מתפוצץ וצורח עליה שלא תפנה אליו יותר. עבודה משותפת היא מלחיצה, ולא תמיד יש את הפנאי והאנרגיות לתקשר בסבלנות, אבל במסגרת הלחצים עדן מתנהגת בצורה סבירה לחלוטין ועדיין, עומר פשוט לא מסוגל לקבל ממנה הערות.

חוסר היכולת לאפשר לנשים לשלוט מתבטא בצורה המובהקת ביותר אצל לבנה וחי. זוג שדווקא מתנהל בעובדת צוות יעילה למדי, אבל משום מה חלוקת התפקידים לא הולמת את היכולות המקצועיות. למרות שלבנה היא בשלנית על, חי הוא זה ששולט בזוגיות הזאת - הוא פוקד, נוזף ומוסיף לה לימון לסלט. כי סלטים הם נקודה רגישה אצל גברים, מתברר. הטמפרמנט הרגוע של לבנה מאפשר לה להחליק את הצעקות ולתת לחי להוביל, היא עושה את הבצקים שלה, היא מכירה את המנות שלה, והוא יכול לקרקר מסביב ולהכין קוקטיילים כאוות נפשו. זאת הדוגמה המוצלחת ביותר העונה לזוגיות בין גבר לאשה, והיא מתנהלת בהרמוניה יחסית רק בגלל היכולת של האשה לקחת צעד אחורה ולוותר.

התחרות עולה שלב: הזוגות מכינים מנות דומות (צילום: MKR המטבח המנצח, שידורי קשת)
גם יהונתן חוטא | צילום: MKR המטבח המנצח, שידורי קשת

זה מצער לראות שעם כל המילים היפות, גברים עדיין מתקשים לקבל פקודות מאשה. לא נעים לראות את עומר צועק בלי שום סיבה נראית לעין, או את חי מפקד בעצבים על דודתו המנוסה, אבל המקוממים ביותר הם הגברים המיותרים לחלוטין, שלעיתים ממש הורסים לשותפות המוכשרות שלהם - אלכס, ובמידה פחותה גם יהונתן.

טוב, אם אני אהיה כן, אני כן מבין לליבו של יהונתן. הוא קצת גמלוני ואיטי, קצת מתעקש יותר מדי על שטויות, אבל הוא באמת מנסה לתת לאסתר להוביל, והיא בתגובה רק מסבירה שהיא זאת שמחליטה, היא השפית, היא "הרשתה לו לקחת אחריות על הסלמון". הוא יושב ושומע אותה מאדירה את עצמה ומקטינה אותו, וטבעי שזה יעורר בו עצבים, גם אם המגדרים היו הפוכים. ועדיין, קשה להכחיש את ההקשר החברתי, כשהאגו של יהונתן נפגע, זה קשור לעובדה שהוא גבר שצריך לעבוד תחת אישה.

העונה של MKR המטבח המנצח מוכיחה מתחת לכל קישוטי הפמיניזם שהחברה שלנו מתפארת בהם, יחסי המינים עדיין אינם שוויוניים. ולגברים בטלוויזיה עדיין קשה לקבל אישה חזקה ושולטת. זה קצת מתסכל לראות את הגברים מתפתלים תחת מרותן של הנשים, וזה קצת משמח לראות את תחילתו של תהליך שיהפוך בעתיד את המראה לטבעי. אולי בעונות הבאות לגברים כבר יהיה יותר קל לקבל את המצב. ובקשר לאלכס, אפשר לקוות שבעשור הקרוב הוא יסיים כבר להוציא את העלים מגבעול הטרגון, יעזוב ולא יתקרב יותר למטבח לעולם.