יובל שמלא, המטפס הממושקף שנראה כמו אחיו נטול החולצה של קלארק קנט, התגלה כסופרמן הישראלי כשהתגבר על מכשול הלוחות, סיים את מסלול הגמר והפך למנצח בעונה הראשונה של נינג'ה ישראל. שמלא עבר בקלילות את מכשולי העכביש, הקרוסלה, הטבעות, אצבעות הברזל, ואפילו את קפיצת המוטות - אבל לא הצליח להפוך לנינג'ה הראשון בישראל, כי השלים את הטיפוס על הר מידוריאמה באיחור של שתי שניות. למי שמסתכל מבחוץ זה אולי נראה מוזר, איך תחרות דילוגים במסלול מכשולים אתגרי הפכה לתכנית הכי נצפית בארץ, אבל בשביל 737 אלף הצופים שנצמדו אמש למסך, כל מכשול עכביש או קרוסלה שכזה מסמל רגעי מתח, שברון לב והתעלות. 

הגמר הגדול של נינג'ה ישראל אמש השיג 25.6% רייטינג, עם חשיפה של קרוב ל-1.3 מיליון צופים, והפך למשדר הגמר בעל הרייטינג הגבוה ביותר מאז פיצול ערוץ 2. לאורך כל העונה התכנית זכתה לאחוזי רייטינג נאים, בלשון המעטה. הישראלים אוהבים תחרויות ריאליטי - למדנו את זה מתכניות הבישול והשירה - אבל פה מדובר בריאליטי נטול כל מאפיין של ריאליטי. בנינג'ה ישראל אין תככים ומזימות, אין דמויות הזויות שהגיעו לספק מנת צחוקים, הסיפורים האישיים מצומצמים למינימום ההכרחי ואין שופטים מפורסמים שמתווכחים ומתפלספים על עגבניות חצי מבושלות. האתגר, האויב והשופט היחידי הוא המסלול, והשיפוט שלו הוא קר וחסר רחמים.

זאת לא קדחת הריאליטי הכללית שהביאה את נינג'ה ישראל לראש טבלאות הרייטינג, אלא להיפך: זה הניקיון היחסי שלה בנוף התככני של הריאליטי. המתחרים עמדו ברמה הבינלאומית, והציגו גיוון מפתיע ומרענן. מי שהגיעו לשלבים האחרונים היו דווקא אלופי טיפוס רזים וגמישים יחסית, ולא השרירנים הכבדים שהיה מצופה שישלטו בתחרות. ההנחיה המפוצלת, עם צמד מקצועי וצמד אנושי, כמו גם המתחרים הכריזמטיים, לא מסבירים לבדם את ההצלחה, אבל הם מצביעים על המוקד העיקרי שלה - במהותה, נינג'ה ישראל לא הייתה תכנית ריאליטי, אלא אירוע ספורט ידידותי במיוחד לצפייה.

מדובר בתחרות אפקטיבית ופשוטה להבנה. חובבי ספורט חיים בשביל הרגעים בהם הכדור מפספס את השער במילימטר, או שהבועט מצליח להשחיל את הכדור בדיוק ברווח הקטן בין השוער והקורה. הרגע שבו משחק כדורסל מונח על הכף, וזריקת 3 נקודות מתגלגלת על הטבעת שניה ארוכה ונוחתת פנימה. הרגע שבו הקופץ במוט מעקם את הגב בדיוק בזווית הנכונה ונמנע מלהפיל את הרף. המסלול של נינג'ה מספק בדיוק את הרגעים האלה, אינספור מהם, ועושה זאת בתוך מסגרת קלה מאוד להבנה.

נינג'ה הפכה לצפייה משפחתית, זה היה בסיס הרייטינג המרכזי שלה. היא הייתה התכנית הנצפית ביותר בישראל בקרב ילדים ונוער, והתכנית הנצפית ביותר בקרב משפחות. גם במובן הזה אפשר לייחס את ההצלחה לכך שמדובר בתחרות נקייה ונטולת תככים; המתמודדים מעודדים אחד את השני, אין ריבים, אין לכלוכים, רק תחרות הוגנת שגרמה להורים להרגיש בנוח ולאפשר לילדים שלהם לצפות בנינג'ה. הפיינליסטים ניחנו כמובן בכושר עילאי, בהתאם לקדחת הפיטנס שעוברת עלינו בשנים האחרונות, אבל המשקפיים של שמלא והשיער הג'ינג'י של הפייבוריט יפתח קושניר סימנו לנו שפעם אחת גם הילדים החנונים יכולים לנצח, או כך לפחות היינו רוצים לדמיין.