הי יובל, אז דבר ראשון, איך אתה רוצה שנקרא לך?
"אני קורא לזה להיות בן ים".
ואיך התחלת להיות בן ים?
"לפני איזה שנה גיליתי שמוכרים כאלה באינטרנט, אז קניתי זנב, הדוד מאמריקה הביא לי את זה במיוחד במזוודה. שמתי את זה בפעם הראשונה, ומאז זה סיפור אהבה".
איך התחיל הרצון?
"זה תמיד היה באיזשהו מקום, מאז שאני קטן. הייתי בדיסנילנד, במופע של אריאל התאהבתי בה כמו שרק ילד בן 13 יכול, וזהו".
היית קשור לים בצורה מיוחדת? אוהב לשחות?
"אני אוהב לשחות, אבל אני ירושלמי, אז אני קצת גרוע בזה. אתה יודע איך זה אנחנו הירושלמים".
גם אני ירושלמי ואני לא יודע לשחות עד היום.
"אבל אמא שלי גדלה ליד הים, אז כן היינו הולכים הרבה לחוף ילדותה. זה באמת בעיקר בשביל הפאן".
איך זה לשחות עם התלבושת? הסנפיר נראה ממש מגביל...
"להיפך, יש בתחתית של זה מונופין, סנפיר אחד לשתי הרגליים, אני חושב שגם שחיינים שוחים איתו, זה מיועד לשחיית פרפר אם אני לא טועה. זה דווקא נותן ממש דחיפה, זה ממש מחזק את השחייה. ברגע שמתרגלים לזה אפשר לשחות ממש ממש מהר דווקא. זה מיועד לשחייה. ברגע שמתרגלים, זה מאפשר לשחות ממש חזק ומהר".
ממליץ על זה לכושר?
"ברור, אם יש בריכה, אני ממליץ בחום".
ואיזה שרירים זה מחזק?
"רגליים, ישבן, בטן".
איך נכנסים למים? אתה מדלג על החוף?
"לא, אתה יושב עם רגליים במים, על קצה הבריכה, שם את הזנב וצולל".
זה מרגיש שונה מסתם לשחות?
"יש משהו מגניב בלהסתכל למטה ולראות זנב. יש איזה חוויה מיוחדת, טרנספורמטיבי. יש משהו מעניין בלשנות את עצמך. אין לי ממש דמות של בן ים, אבל כן, אתה מרגיש שאתה בן ים, שזה ממש מגניב. יצא לי גם לקרוא מחקרים על ילדים טרנסים, שיש להם אובססיה עם בני ים. יש איזה משהו של לשנות את הגוף, להרגיש איזשהו שוני, אז יש בזה משהו מעניין".
איך היינו מגדירים את זה? תחביב? טרנד כושר חדש?
"בשבילי זה הגשמת חלום. זה משהו שרצית כשהיית ילד, ידעת שזה בחיים לא יקרה, כי זה משהו שקורה רק בסרטים של דיסני, ואז פתאום זה כן אופציה. אני הקטן ממש היה מתרגש לראות את זה, זאת החוויה".
מהמם, בריא ונחמד.
"לגרום לאנשים לחייך. אני גם מתחיל עכשיו לעשות את זה באופן מקצועי, שזה אומר להיות בן ים שבא למסיבת רווקות, במקום חשפן אז מביאים בן ים. אתה בא, שוחה, מנופף בסנפיר שלך, זה חלק מכל השואו. גם בת מצוות, כל דבר בסגנון".
מה, מציגים אותך כמו חיה בקרקס?
"יותר כמו מפעיל, אתה בא ועושה איזושהי פעילות סביב זה, לפעמים שוחים איתי, זה תלוי בפעילויות. יש חברת השמה ליצורים קסומים. צריך עכשיו פיות, בני ים, אז פונים ומישל בת הים, שגם מנהלת את האגודה, מקשרת ביניהם".
חברה להשמת יצורים קסומים?! היינו חייבים לפנות למישל בת הים ולשמוע הכצעקתה.
הי מישל, שמענו שיש לך חברה להשמת יצורים קסומים?
"כן! שמה בישראל "הקסם של מישל", אנחנו עוסקים בימי הולדת ופסטיבלים, כשבנות הים הן חלק משמעותי מהעסק. יש לי צוות של בנות ים, שחקניות שאוהבות את העולם הזה, שמתחברות לזה, מרגישות בבית כשהן לובשות סנפיר. יש לי צוות של שחקניות שמצטלמות באירועים, השקות, חתונות, ויש בנות ים שיותר קשורות בהפעלות ילדים ודברים כאלה".
רגע, איך את מגדירה את עצמך? בת ים?
"זה לא עניין של מגדירה, זה עניין של מרגישה ואוהבת, והפכתי את זה לעסק מרכזי בחיים שלי. אנחנו לא משוגעים שחושבים שאנחנו בני ים אמתיים. זה כמו אנשים שגולשים וצוללים ויש להם חיבור לים, זה אותו דבר. אני צוללת, גולשת והבת ים מאוד התחבר לי מהבחינה הזאת. זה חיבור שהוא מעבר לתחביב. זה קהילה שמורכבת מאנשים, לא שחושבים שהם באגדה, זה קטע של חיבור כלשהו לים, הרגשה של שייכות לים, הרגשה שזה הבית שלך. זה גם לא הסנפיר, הכפות רגליים שלי נוגעות במים ואני בבית".
אוקיי, אז יש לכם עוד יצורים קסומים בחברה?
"יש פיות, נסיכות, אבירים. יש הכל מהכל".
הפיות זה גם כאלה שהתחברו לזה מגיל צעיר?
"אני לוקחת אך ורק אנשים שזה משהו שהוא עמוק בנשמה שלהם. כשאני הולכת ועושה דמות של פיה או נסיכה או פיראטית, זה לא משחק, אני ממש הופכת לדמות, כמו רול פליי (משחק תפקידים)".
והעסק עובד?
"העסק קיים אוטוטו שלוש שנים, הוא גדל כל הזמן. יש לי היום צוות של יותר משלושים שחקנים".
עשיתם תחרות שחייה פעם? לראות מי הכי טוב?
"לא, אין לנו מטרות כאלה. אבל החלום שלי הוא שיהיה אקווריום על גלגלים שיסתובב ברחבי הארץ, ולעשות גם פסטיבל בנות ים ענק יום אחד.הקהילה שלנו מונה מעל 400 אנשים כבר, ולמפגשים מגיעים עשרות אנשים כבר. זה הולך וגדל".