"חדשות הערב", "גאולה ולונדון", "ערב ערב", "גלילאו", "השבוע עם גאולה" - אלה רק חלק מהתוכניות שגאולה אבן-סער הגישה במהלך חמש שנותיה בתאגיד השידור הציבורי, לא כולל רזומה של יותר מ-20 שנה בערוץ הראשון. למעט שיתוף הפעולה עם ירון לונדון, היא הייתה היוזמת של רוב העזיבות האחרות. או מעורבת בהן, לכל הפחות.
עם לידתו של תאגיד "כאן", אבן-סער הייתה אמורה להיות הפנים של הערוץ המתחדש. זה החזיק שנה וחצי, עד שבעלה בעשור האחרון - גדעון סער - החליט לחזור לזירה הפוליטית. בהתחלה היא נמנעה מהגשת תוכניות אקטואליה, בהמשך פרשה מהתאגיד באופן זמני (כדי להיות חלק פעיל מהקמפיין של סער לראשות הליכוד), ומאז תחילת 2021 היא לא סתם אשת פוליטיקאי - אלא אשתו של ראש מפלגה ושר המשפטים. זה לא מנע ממנה וממנהליה ללהק אותה לתפקיד מגישת מהדורת הדגל בשישי בערב, "השבוע עם גאולה", זו שגם הולידה את אחת החיות הכי מוזרות שנראו כאן: מגישה שמקבלת את פניהם של הצופים, מלווה אותם לאורך הדיונים בנושאי השעה, אבל נעלמת ללא שום הסבר ברגע שהעיסוק פולש לתחום הפוליטי.
הבוקר, אחרי דיונים בתאגיד על עתידה המקצועי של אבן-סער - שנעדרה מהמסך מאז ההכרזה על בחירות חמישיות - היא הודיעה על התפטרותה ממנו. קדמו לזה דיווחים על איום בתביעה נגד המעסיקים הנוכחיים שלה, לא פחות. "תמיד האמנתי בשידור הציבורי ובמשך 30 שנה שמרתי לו אמונים תוך הקפדה בלתי מתפשרת על מקצועיות למען הצופים. למרבה הצער, לא ניתנה לי האפשרות המקצועית הראויה להמשיך ולעשות זאת", היא כתבה בחשבון הטוויטר שלה, והוסיפה משפט אחד מהדהד: "כל אישה היא לא רק הגבר שהיא נשואה לו". עוד נגיע אליו.
הבוקר הודעתי לתאגיד השידור הציבורי על התפטרותי. תמיד האמנתי בשידור הציבורי ובמשך 30 שנה שמרתי לו אמונים תוך הקפדה בלתי מתפשרת על מקצועיות למען הצופים. למרבה הצער, לא ניתנה לי האפשרות המקצועית הראויה להמשיך ולעשות זאת. כל אשה היא לא רק הגבר שהיא נשואה לו. שבוע טוב עם התחלות חדשות!
— גאולה אבן-סער (@geula_even) July 31, 2022
מערכת הבחירות, יש לציין, לא באמת איימה על תנאי העסקתה של אבן-סער. בוואלה ברנז'ה דווח כי היא "סירבה לחלופות שהוצעו לה להגיש תוכניות שלא עוסקות בפוליטיקה בטלוויזיה וברדיו" - שלא לדבר על הפרסום בערוץ 14, לפיו באחד הסבבים הקודמים היא המשיכה לקבל שכר במשך ארבעה חודשי חופשה, כשלפי מבקרת התאגיד "לא ברור" מה היו המטלות שהוטלו עליה באותו הזמן. אבן-סער היא מבכירי המשתכרים בתאגידים, עם שכר של עשרות אלפי שקלים בחודש, אך היא טרם טרחה לפרט בפני הציבור מה עשתה באותם חודשים כדי להצדיק אותו. ובכלל, לא צריך להתאמץ בשביל להבין שכסף לא היה הבעיה לפני שהודיעה על התפטרותה הבוקר: "לא ניתנה לי האפשרות המקצועית הראויה להמשיך", כלומר "כנראה קיבלתי הצעות לפרויקטים אחרים, לא אקטואליים, כפי שכבר קרה בעבר, וסירבתי".
אבן-סער היא אולי המקרה הבולט והבוער מכולם - אשת שר שמגישה תוכנית חדשות מרכזית - אבל שיבוצי הקרובים והמקורבים בפאנלים הם רעה חולה בכל התקשורת הישראלית: מיכאל האוזר-טוב, בנו של חבר הכנסת צבי האוזר, יצא במערכות הבחירות הקודמות לפסקי זמן מתפקידו בגלי צה"ל לאור ניגוד עניינים. הפעם, כשאביו משובץ במקום הרביעי ברשימת "הרוח הציונית", הוא ממשיך לשמש הכתב הפוליטי של עיתון "הארץ" ולשבת בכל פאנל אקטואלי אפשרי; גם ליאור שליין, בן זוגה של שרת התחבורה, מופיע מעת לעת בפאנלים, וחילופי הבכירים ברשת 13 אף הובילו לשמועות לפיהן פניו להגשה רצועה בולטת בערוץ. במצב כזה, מיותר לציין, יש הבדל בין רצועה סאטירית לאקטואלית (ולא ברור מי מהן היא הרלוונטית); עמית סגל, שאחיו ארנון מתמודד בפריימריז של מפלגת הציונות הדתית, היה ונשאר הפנים של התקשורת הפוליטית הישראלית (אם כי לדבריו יימנע מסיקור המפלגה בסבב הנוכחי). וזה עוד לפני שדיברנו על הז'אנר הנחות ביותר, שהוא "יועצים אסטרטגיים" שמקבלים שכר ממפלגות שונות ועדיין מלהגים באולפנים.
גילוי נאות זה פשוט לא מספיק
אבן-סער, האוזר-טוב, ועוד אנשי תקשורת עם שם משפחה אחד או שניים, הם לא האשמים. זכותם לבחור במקצוע אחד, וזכות בני משפחתם לבחור במקצוע אחר. אבל במצבים רגישים כמו מערכת בחירות, גילוי נאות - שאפילו לא תמיד מגיע - פשוט לא מספיק. הרי גם דיון ביטחוני/מדיני/חברתי באולפן "השבוע עם גאולה" נוגע לפעמים באינטרסים של שר המשפטים. העלמת עין ממצב הביניים המוזר הזה הייתה מטרידה עוד בזמן אמת, ומרגע היציאה לבחירות היא כבר פסולה לחלוטין.
"כל אישה היא לא רק הגבר שהיא נשואה לו", כותבת אבן-סער, והיא צודקת. אבל לא כל אישה היא מגישת מהדורת חדשות בשידור הציבורי, כשבעלה הוא אחד המתמודדים הבולטים במערכת הבחירות הנוכחית. אפשר גם להניח שכל אישה יכולה להבין את הבעיה בטיעון שלה: מה השתנה עכשיו שלא היה רלוונטי בסבבים הקודמים, שבהם היא כן הקפידה לצאת לחופשות או לעבור לעיסוקים אחרים? האם אבן-סער משלמת את המחיר בגלל הבוסים האטומים והגבר שהיא נשואה לו, או שפשוט הפעם יש אינטרסים אחרים (הרי היא בעצמה הבטיחה "התחלות חדשות")?
הטיעון הפמיניסטי של אבן-סער נשמע רלוונטי רק בגלל שהמקרה שלה תקדימי. מעולם לא קרה בישראל שמגיש חדשות היה נשוי לפוליטיקאית בכירה, שזו עדות עגומה נוספת למצבן של נשים בפוליטיקה הישראלית. אם היה מקרה כזה, שהיה עובר בשתיקה, הטיעון שלה היה מתקבל. אבן-סער כנראה מבינה את זה, אבל בוחרת להתעלם מכך בשל מלחמתה נגד התאגיד. היא יודעת שחוסר האונים שנקלעה אליו לא נובע מהיותה אישה, אלא מהיותה אשתו של שר המשפטים. הבחירה באותן מילים, שרוכבות על מאבק חשוב וצודק שלא קשור בשום צורה לזה שהיא מנהלת (וגורמות לכותב שורות אלה להסתכן בהתבזות ולהשתמש בביטוי "הטיעון הפמיניסטי"), היא צינית להחריד. צינית כמעט כמו התפיסה לפיה כל הצופים יבינו לאן גאולה נעלמת במהלך "השבוע עם גאולה", ושאין שום צורך לשקף להם את ניגוד העניינים שלה מדי יום שישי. גאולה אבן-סער היא עיתונאית בחסד ואישה שראויה להמשיך על המסך שלנו כמה שרק תרצה, בכפוף לאילוצים הברורים. הגרירה שלנו למקרה האישי שלה גם פוגעת באמון בה, וגם עשויה לגרום לציבור להתייחס בזלזול לטענות מוצדקות של נשים בפוזיציה הרבה פחות יוקרתית.