"האם משחקי הכס היתה חשוכה מדי? כן ולא", קראה הכותרת. ולא סתם כותרת בעיתון לחובבים, בקבוצת מעריצים בפייסבוק או בפורום ייעודי לדיונים בסדרה, אלא בניו יורק טיימס. וגוף התקשורת הוותיק והמוערך לא היה לבדו במערכה של החושך מול האור. אתרי תרבות רבים, וכן מאות תגובות ופוסטים ברשתות החברתיות תהו כולם, קולקטיבית, אם יש מצב שפרק 3 בעונה 8 של משחקי הכס, שהפך במהרה לאחד האירועים הטלוויזיוניים הגדולים של השבוע, צולם ושודר בגוונים כהים מדי. כל כך כהים, למעשה, שלעתים היה קשה להבין היכן הדמויות נמצאות ומה הן עושות. העובדה שהפרק התרחש כולו במהלך לילה אחד, על רקע עשן, אורות עמומים ומהומה כללית בטח לא סייעה.
"ניסיתי לצפות במשחקי הכס הלילה, אבל היה חשוך מדי ואי אפשר היה לראות דבר. אבל הכל נשמע מאוד מרגש", כתבה קולין בלינג'ר (השחקנית שמאחורי סלבריטאית הרשת הפיקטיבית, מירנדה סימס), ועורכת התרבות של את A.V. Club בחרה לראות את הצד החיובי ושיבחה את באריק דונדריון, הלוחם האלמותי בעל חרב האש. "הוא היה השחקן המצטיין בקרב על ווינטרפל", כתבה, "כי הוא לוקח איתו חרב בוערת לכל מקום, אז אפשר ממש לראות במי הוא נלחם בסצנות שלו, ומה בכלל קורה".
Tried to watch Game Of Thrones tonight but the episode was too dark to see anything. It sounded very exciting though!
גם גולשים ישראליים הביעו תרעומת קלה על איכות הצילום בפרק, וכתבו, בין השאר, "הכל חשוך, מה זה??", "הייתי צריך ברייל כדי לראות", "היוצרים מבינים שאני פשוט רואה מסך שחור ושומעת קולות?" ו-"היוצרים של משחקי הכס פתרו את הבעיה של הספוילרים - מסך חשוך, לא רואים כלום, כולם מרוצים".
היוצרים של משחקי הכס פתרו את הבעייה של הספוילרים, מסך חשוך, לא רואים כלום, כולם מרוצים
אז מה בעצם קרה שם? כצופים משכילים, אנחנו מבינים שהתמונה לא שובשה בכוונה, ושמי שצפה בפרק היה אמור לראות בו כמה שיותר פרטים. באתר הטכנולוגיה גיזמונדו טפלו את האשמה בציוד העריכה של יוצרי הסדרה, וטענו שהסדרה נערכת במחשבים ומסכים שמיועדים לתצוגה קולנועית, כלומר להקרנה בחדר מוחשך כמעט לגמרי. כתוצאה מכך, מי שצופה בסדרה בתנאים ביתיים ובתאורה חלקית החמיץ פרטים רבים בתמונות. "אנחנו בדרך כלל לא מכווננים את מסכי הטלוויזיה שלנו", כתבו בגיזמונדו, "ורוב הטלוויזיות פחות טובות מאלה שמשמשות את העורכים ועורכי הצבע".
באותה כתבה מהניו יורק טיימס, נכתב "סצנות שהוארו בצורה טבעית או שטופלו בפילטרים כהים צומצמו על מסכים רחבים לתנועות מובנות בקושי, שנראו כמו קשקושי פחם... חושך על גבי מהומה, צללים שמעדו ונפלו לרוחב המסך והוארו רק בלפידים... זה הפך משיא של שמונה שנים טלוויזיוניות לבלגן לא מוגדר בגווני דיו, שכולו עצמות ושיער פנים".
באתר The Verge סיפקו הסבר טכנולוגי נוסף, והסבירו שפרקי הסדרה מועברים לספקיות התוכן השונות בקבצים, ושהקבצים האלה נדחסים (כלומר, מאבדים חלק מגודלם אבל גם קצת מאיכותם) כדי שיוכלו להתאים למגוון הרחב ביותר של פלטפורמות שידור. הדחיסה הראשונה של הקובץ נעשית כש-HBO מעבירה את הפרקים לספקיות התוכן, ודחיסה נוספת נעשית על ידי הספקיות עצמן, כדי שהפרק יוזרם בנוחות וביעילות לממירים השונים בבתים. "שום ספק כבלים או סטרימינג לא יוכל לתקן הזרמה רועשת או מלאת פיקסלים אם זה חומר המקור שהביאו להם מלכתחילה", כתבו.
ולמי שמעוניין בחוויה מתקנת, גם ב-The Verge וגם בגיזמונדו יעצו לצופים המתוסכלים לשנות את הגדרות הבהירות של הטלוויזיה, בדגש על אור אחורי, ולנסות לצמצם את מקורות האור החיצוניים בחדר, כמו מנורות או חלונות פתוחים.