הפרק החמישי של אקס פקטור, עדיין בשלב האודישנים, נפתח עם ליאל ריינפלד - בת 24 ונערת פוסטר של הרוח הציונית וערכי צה"ל. האול-יזראלי-גירל מצליחה לעורר מריבה בין השופטים בלי להתכוון בכלל כשהיא מספרת להם שהיא מאורסת, סאבלימינל זורק הערה מוזרה על כך שריינפלד בגיל הנכון "ביולוגית" ומקבל בתמורה התנפלות מחבריו. באמת סאב, אנחנו ב-2017 ואין דבר רע בללדת בגיל 37. הטכנולוגיה קיימת, מבטיחים.
הויכוח נמשך כמעט עד לתחילת השיר, "How to Save a Life" של דה פריי, כשעברי צריך להיות המבוגר האחראי ולהפנות את תשומת ליבם בחזרה לאודישן. ליאל הנרגשת מפגיזה עם ביצוע ענקי אבל קצת רועד, מה שגורם לשופטים להסס ולשירי להכניס לה קטנה עם ביקורת על הביצוע. עברי שוב נחלץ לעזרה ומבקש מליאל לשיר שוב את הפזמון, "בקטן", והאולם נמס. אחרי סבב פירגונים ארוך ומוגזם לעברי (בעיקר מעברי לעברי) השופטים מעבירים אותה, אבל לא לפני שסאבלימינל מציין עד כמה זה חשוב שהיא גם ערכית. תמיד ציוני.
אנחנו ממשיכים עם אבי ואלכס, או בכינוי הבמה שלהם "הברינקס", שמפתיעים עם ביצוע חורך במות ל"שרוטים" של סאבלימינל, שזוכה בפעם הראשונה לשמוע שיר של עצמו. "הברינקס" סוחפים את הקהל, את השופטים ובעיקר את סאב שממש נכנס לקטע, כולל תנועות אקדח באוויר והכול. אחרי שהשופטים החליטו "כן" פה אחד, הצמד מצטרף לנבחרת וכמו שזה נראה עכשיו, הם עוד יגיעו לגמר או לפחות מאוד קרוב אליו.
הבאה בתור היא אוראל רוזנבאום דנטלסקי, דתייה קצת מבולבלת אבל מאוד חמודה עם בחירת שיר מפתיעה מאוד – "סופי" של מרסדס בנד. אוראל לא מתבלבלת מהמילים של השיר ונותנת ביצוע מעולה עם משחק פנים מרשים מאוד. אחרי סשן דיונים בו השופטים השתמשו במילה "מורכב" יותר מדי (כנראה שזו מילת הערב), אוראל עוברת לשלב הבא.
במעבר קצת לא קשור אך חביב שירי מספרת לשופטים שעברי כתב לה שיר ואז גם שרה בית ממנו. לרגע נראה שבשלב הזה של האודישנים כבר אפשר לוותר על המועמדים המטורללים ולקבל יותר זמן של השופטים מתנהגים כמו אנשים אותנטיים, אבל כמובן שזה לא מחזיק לאורך זמן והנה הוא מגיע, סבב המוזרים.
אחרי סבב אתנחתות קומיות אנחנו חוזרים עם גיא יהוד, שרוצה להיות גדול כמו אייל גולן. הוא סוחף את השופטים, אבל כמובן שעברי חייב לשמור על תדמית השופט הקשוח ולאכול לו את הראש לפני שהוא מצרף אותו לנבחרת.
טומי גבאי, שנראה קצת כמו הגרסה הישראלית לכריס קרוקר, מספר שבמשך עשר השנים האחרונות ניסה להתקבל לכל תכנית שירה אפשרית ונכשל. אחרי האודישן אנחנו גם מבינים למה. סאבלימינל שובר את השתיקה המביכה של השופטים ומכריז – "אתה לא שר את התווים הנכונים". שירי קוברת את טומי סופית ואומרת שאולי זה החלום הלא נכון בשבילו והוא מתפרק לחלוטין. מאחורי הקלעים המשפחה התומכת משכנעת אותו שזה לא נכון וטומי נשבע שלעולם לא יפסיק לשיר. אנחנו תומכים, רק שלא נצטרך לשמוע, בסדר?
ההפתעה של הפרק מגיעה מגברת חואניטה אוולין כהן סמית', אישה מבוגרת, דוברת אנגלית, ממוצא אתיופי-קארבי-קובני-סורית. היא הייתה זמרת ג'אז שהכירה את סינטרה ואיכשהו מצאה את עצמה בישראל, ועכשיו היא עסוקה בלהיות חמודה ולעזור לעברי להשתפר במבטא האמריקאי שלו. מהנגיעה הראשונה שלה בפסנתר, חואניטה משאירה את השופטים עם פיות פעורים – ובסופו של דבר עוברת לנבחרת. אין משהו יותר מספק ממתמודד שמתחיל כקוריוז ומתברר להיות כישרון אמיתי.
בניגוד מוחלט לחואניטה אנחנו מקבלים את הדר פרג'ון בת ה-26, שמציינת שהיתרון המוזיקלי שלה נובע מזה שהיא גרה עם סבתה החירשת, מה שמאפשר לה לשיר ולצעוק חזק כמה שהיא רוצה. אותנו זה פחות מעודד משום מה. היא שרה שיר מקורי על בחור ששבר לה את הלב. טוב, אולי "שיר" זו מילה חזקה מדי. ראפ. סוג של ראפ. היא מפצה עם המון אופי וכריזמה, אבל השופטים לא בטוחים מה הם שמעו ומשה אפילו טוען שהיא לא זמרת. סאבלימינל מנסה לקרר עם מונחים כמו "פלואו" ומוציא מעברי גלגול עיניים וסשן הסגברה קצר על היפ הופ. סאבלימינל ממשיך מתעקש על ה"פלואו" ומעביר, שירי מצטרפת. ה"פלואו" בסוף משכנע את משה והיא עוברת לנבחרת. עברי נראה לא מרוצה.
את הדמעות הפעם שמרו לנו לסוף, והפרק מסתיים עם האודישן של חננאל אוחנה - שאחיו טבע באסון הכנרת ועכשיו הוא מקיים את הצוואה שלו ומתמודד בריאליטי שירה. השופטים בוכים עוד לפני שחננאל מתחיל לשיר את "על משכבי" של משה פרץ, והבכי רק הולך ומתגבר בשיר עצמו. ושלא תבינו לא נכון, הביצוע היה מרגש מאוד - ודווקא בגלל זה היינו יכולים להסתדר גם בלי העריכה המניפולטיבית עם הקאטים החוזרים אל השופטים הבוכים, שהוצגו על המסך יותר מחננאל עצמו. חננאל ממשיך לנבחרת, לא לפני שעברי מציין שיצטרך לעבוד כדי לצאת בהמשך העונה ממשבצת הדמעות. אנחנו מסכימים.