לפני שנתחיל עם כל מה שהיה טוב בפרק הזה, חייבים להתעכב על משהו שכבר נהיה קשה לשתוק לגביו - הראפרים. אלוהים אדירים, הראפרים. השופטים מעבירים כמעט את כל המתמודדים שבאים עם כובע הפוך ו"יו יו יו", לא משנה אם הם נשמעים כמו קנדריק למאר או גיל ססובר. הערב זו הייתה שירלי "צ'ארלי" מור, שבאמת הגיעה עם אנרגיות שיא ואישיות מקסימה - אבל ראפרית היא לא. כן, זה היה חמוד והכול כשהיא הפכה שיר של קרן פלס לראפ אבל היא פשוט לא מספיק טובה כדי להמשיך לשלבים הבאים, וה"כן" הזה לא היה מוצדק. לא כל מי ששר בחרוזים הוא בעל פלואו, ובתור תכנית השירה שמחזיקה את סאבלימינל בפאנל השופטים, לא נראה שיש הרבה סינון בז'אנר הזה. וקצת חבל.

האודישן הבא של צליל וקנין, המורה המגניבה למוזיקה, היה כבר הרבה יותר קלאסי ל"אקס". כשהיא לא מורה, היא סטודנטית למוזיקה וסטודנטית לחינוך. אה, והיא מתחתנת עוד שבוע, פרט שולי. בין כל טירוף החתונה, צליל מרגשת את כולם עם שיר מקורי בערבית שכתבה על אמה ומצטרפת לנבחרת. ללייבים, בקצב הזה, היא כבר תגיע נשואה +1.

הרוקר החדש של הנבחרת, חן יעקובסון, היה תענוג אמיתי. אולי "רוקר" זה תיאור קיצוני מדי בשביל בחור שביצע קאבר לנינט באודישן שלו, אבל חן היה סולן "הקומה התשיעית" שהתפרסמו לכמה שניות כששיתפו פעולה עם האולטראס, והניסיון שלו מורגש. לקראת הפזמון של השיר, חן מציג קול גדול ונוכחות גדולה לא פחות, ועובר גם עובר. טיפ קטן לביצועים הבאים - אם אתה עולה עם גיטרה על הבמה, נסה גם לעשות איתה עוד דברים חוץ מלהחזיק אותה. נניח, לנגן עליה או משהו.

בר כהן, לעומת חן המנוסה, נמצא בפעם הראשונה על במה. התיכוניסט המשקשק הגיע בליווי שני חברים ושר לשופטים את "בסוף הכל חולף" בביצוע עדין מאוד שהוגדר על ידי סאבלימינל כ"אימו-מזרחית". פייר? נמסנו. נכון, משה צודק ובר חייב לשחרר ולהפסיק להיות קפוא כל כך, אבל אין מה לעשות - הילד כובש, והאולם מלא בנערות עם עיניים בורקות כדי להוכיח את זה. עם קצת יותר בטחון, בר הצ'ארמר עוד ימצא את עצמו בגמר.

אחרי מעברון חמוד מאוד על הברומנס המתפתח בין עברי למשה, שעכשיו יושבים אחד ליד השני ומחרפנים את שאר השופטים מרוב שהם מתוקים יחד, אנחנו ממשיכים לחלק העמוק של הערב עם אפרת קל, הפעילה הטבעונית. אפרת הגיעה עם כל חבריה מהחזית לשחרור בעלי חיים ובאה להשמיע את קולם דרך המוזיקה, כשעל הדרך היא מעוררת ספק-דיון ספק-התכסחות עם סאב. קשה להתעלם מהתחושה שהביאו לתכנית טבעונית בעיקר בשביל האקשן שנלווה לנושא הטעון ומעורר המחלוקת הזה, אבל בתכלס, חוץ מלשמוע קצת על מה השופטים אוכלים, לא הרווחנו דיון מעמיק במיוחד על הנושא. אפרת לא עוברת, אבל היי, אמרו "טבעונות" בטלוויזיה. אפשר להמשיך הלאה.

שיא הפרק היה, ללא ספק, האודישנים של ההיפים: אבירם, עינב ורוני. קיבלנו קטע מצחיק מלא בגוד וייבס, אהבה חופשית וכפות רגליים יחפות. עינב, הרסטות והקונטרבס סחפו עם קאבר מעולה ל"הבילויים", אבירם כבש עם גוון קול ייחודי ונגינת גיטרה סטייל דיוויד ברוזה ורוני הייתה גם חמודה בטירוף וגם הפציצה בביצוע ועברה את האודישן. קשה לחכות כבר לראות איך האנרגיות הסטלניות של החברים ישפיעו על הנבחרת, והאם מילת העונה עומדת להיות "פנאן".

כדי לאזן את השיער הפזור והשרוואלים, הגיע תורו של משה קבסה, זמר החתונות. משה בא להוכיח לאקס שלו שהוא יותר מסתם זמר בשקל ואת זה עושים רק בצורה אחת - שרים שיר של ביונסה. משה מדהים את השופטים עם ביצוע כמעט מושלם של "Halo", אבל רגע לפני שהוא מצטרף לנבחרת - עברי חייב להיות פארטי פופר. זה נראה כמעט מיותר בשלב הזה של העונה להכניס ביקורת רעה בכל מחיר, אבל זה הספוט של עברי אז לא נהרוס לו. העיקר שהוא נתן "כן" בסוף.

את הפרק מסיימים האחים צנחני. לא, לא אלה מ"כוכב נולד". הכירו את פלג שון ושחף קים צנחני, האחים שאבא נתן להם שם שני למקרה שייאלץ לשווק אותם לחו"ל בעתיד. הרוח החופשית וההתפזרות של שחף קים מוחזקים היטב בעזרת פלג שון, הקונטרול פריק המיושב, ושיתוף הפעולה ביניהם עובד מדהים גם באודישן שלהם. שחף מביאה את האנרגיות, פלג מחזיק את המבנה של השיר ומה שהם עושים לשיר "Smooth Criminal" מרים את כל הקהל על הרגליים. אם הם ימשיכו כמו באודישן, הלייבים שלהם הולכים להיות כמה משיאי העונה הזאת, בהתחייבות.