היא הייתה המלכה של העולם הזה. היו לה דרקונים, פרשים דות'ראקים, חיילים בלתי טמאים. היה לה את חבר היועצים הכי טוב מאז שהתפרק פורום החווה של אריק שרון. היה לה את השם הנכון, את ההשראה, את הכריזמה, את הלוק. לאורך שלוש עונות, דאינריז טארגריין הייתה הכוח הכי חזק בווסטרוז, וזה עוד לפני שהגיעה לווסטרוז. אבל זה כבר לא זה.
כבר בפרק הפתיחה של העונה אפשר היה לראות סימנים של חולשה אצל דאני – אם זה עם דאריו בחדר המיטות, ואם זה בקטקומבה עם הדרקונים. מאז שח'אל דרוגו "ביית" אותה ביד גסה לא ראינו את דאני מפוחדת כל כך. בעיות הדרקונים של דאינריז הדהדו לתוך הפרק השני של "משחקי הכס" (משודרת אצלנו ב-yes oh וב-yes VODׂ בימי שני ב-4:00 וב-22:00), עם שובו של דרוגון – הדרקון הגדול והעריק. בניגוד לשני חבריו, שכמעט העלו את דאינריז באש, דרוגון הסורר נראה בתחילה ידידותי, או לפחות שוחר שלום. הדרקון כמעט הגיע לידי מגע עם דאני, לפני ששוב פרש את כנפיו וברח, מטיל את צלו המאיים על העיר.
משבר הדרקונים של דאינריז מסמל את משבר השליטה שהיא חווה במירין. הדרקונים הם סמל עצמתה של דאינריז, "אם הדרקונים". "את לא יכולה להיות מלכת הדרקונים בלי דרקונים", אומר לה דאריו בפרק הראשון. אבל למן הרגע שהחלה להכשיר את עצמה כשליטה לקראת המתקפה על כס הברזל, דאני נאבקת בדרקוניה. דרוגון סיים את העונה שעברה עם אישום ברצח, ושני אחיו נכלאו בפירמידה בשל עוונותיו. המקרה הזה הפך את "שוברת האזיקים" לסוהרת. הכוח האדיר של דאינריז החל לצאת משליטה. היא החלה להסתבך.
הדרקון הלא נכון
כל זה נמשך בעונה הנוכחית, והגיע לשיא מוקדם כשדאינריז (תפסיקו לקרוא לה חאליסי ותתחילו לקרוא לה מיסה) החליטה לדון למוות את מוסאדור – מנהיג מרד העבדים במירין - שהרג את הרוצח בן ההארפי מהפרק הראשון. בסצנה נפלאה החליטה דאני לעשות את מה שכל צופה בר דעת מבין שאסור לה לעשות – להרוג את הנאשם, ועוד בפומבי. לגיבורים הטובים של "משחקי הכס" יש נטייה מובהקת לשמור על הקודים שמנהיגים את העולם הזה; כך היה כבר מהפרק הראשון, בו נד סטארק הוציא להורג אדם שאמנם ערק ממשמר הלילה - אבל רק משום שפגש בהלך לבן, רחמנא ליצלן. זה לא העניק לו את חזקת החפות.
דאני, באותה מידה, מבקשת לשמור על החוק. בעוד הרוצח בן ההארפי מחכה למשפט, מוסאדור מובל כמעט מיד לביצוע גזר הדין. דאינריז, כפי שהיא אומרת לסר באריסטאן, היא לא אביה, "המלך המטורף". אבל בסופו של דבר, ראש כרות הוא ראש כרות, והתגובה הציבורית היא אותה תגובה - זעם, תסיסה והתקוממות עממית עם סימנים ראשונים של מלחמת אזרחים בואך אינתיפאדה. דאינריז חולצה בשלום מהאירוע (קצת בדומה לג'ופרי במעלה מלך בשעתו - לא סימן טוב לדאני), אבל השליטה שלה במירין התערערה לגמרי. נראה שהעבדים-לשעבר והאדונים-לשעבר של מירין הולכים לקראת קרב חזיתי, ודאני לכודה ביניהם. זו חבית נפץ, והכי גרוע: הגפרור שלה הוא להבת דרקון סורר.
יש הבדל גדול בין כובש לשליט, ואף אחד לא יודע את זה טוב מדאינריז. היא כבר הוכיחה את עצמה ככובשת גדולה – את הערים החופשיות של אסוס היא הפילה יותר מהר משדאע"ש השתלט על המזרח התיכון – אבל מאז שהחליטה להישאר במירין כדי למשול יש לה רק צרות על הפאה הבלונדינית. אולי זה המחיר שמשלם מי שמתעמר בצופיו במשך חצי עונה ומסרב לקחת כבר את הספינות שלו, להפליג לווסטרוז ולגמור עם הלאניסטרים האלה אחת ולתמיד.
לדאינריז יש פמליה מפוארת – אולי המרשימה ביותר ב"משחקי הכס" מאז פורק הסופר-גרופ המלכותי של רוברט באראת'יאון (נד סטארק, סטאניס, ואריז וליטלפינגר היו שם), ובוודאי בהשוואה לממשלת הבובות שמרכיבה סרסיי למלך-בובה טומן. אבל הפעם הורגש בה יותר מתמיד חסרונו של ג'ורה מורמונט. דאריו זחוח מדי, תולע אפור כנוע מדי, ובאריסטאן סלמי אפרורי מדי. לא ראינו אף אחד מהם משיא לדאני עצה טובה בנוגע לגורל העבד שרצח את בן ההארפי (תגיד, באריסטאן - בשביל בן ההארפי דרשת משפט, אבל מה עם העבד?). ג'ורה היה האיש שהשיג בעבר את החנינה עבור אדוני יונקאי. הוא ידע לדבר אל ליבה של דאני. אולי הוא היה יכול למנוע ממנה את הקטסטרופה הזאת.
דאינריז היא האם הגדולה של "משחקי הכס". לדרקונים הם "אם הדרקונים", לעבדי מירין היא "מיסה" (אמא). אבל מה שהיא חווה כעת הוא משבר אימהות עמוק, עם ילדים מרדנים שצולים אותה באש, מיידים עליה אבנים וחומקים מהישג ידה. היא מנסה שני מודלים של אימהות - רכת יד וחומלת עם דרוגון, קשוחת עורף וזועמת עם מוסאדור - ונכשלת עם שניהם.
זה נראה כמו הזמן הנכון עבור דאני לעשות את מה שהיא מסרבת לעשות - להיות פוליטיקאית. ואם לא, אז לפחות לחזור לעמדת הכובשת שכה הולמת אותה. כי בזמן שהיא מציתה שריפות במירין, הפוליטיקאים של ווסטרוז מתבצרים בכס הברזל. דאינריז כבר לא תהיה מלכה משוגעת כאביה, אבל סרסיי – שעורמת ראשי גמדים על שולחנה – בדרך לשם.
ועוד כמה עניינים על הפרק:
- אריה הצטרפה אלינו בשעה טובה, הסיפור שלה – עדיין לא. את הבכורה שלה בעונה החמישית בזבזה הסטארקית הקטנה בהמתנה מחוץ לבית השחור והלבן בבראבוס, עד שלבסוף באה בשעריו בחסותו של ז'אקן ה'גהאר (או איך שהוא לא קורא לעצמו עכשיו). אני מקווה שאת הפרק הבא לא נעביר בהמתנה בלובי.
- הימאי מספר לאריה על הפסל הענק הניצב בשערי נמל בראבוס ומגן על העיר, אבל בזיכרוננו עדיין מהדהדים רעשי התנפצותו של הפסל הענק שהידרדר במורד הפירמידה של מירין רק לפני שבוע. בקיצור, קפטן בראבוס - לא הייתי בונה על הפסל הזה.
- הקיל ליסט של אריה הצטמצם באופן משמעותי. עכשיו הוא כולל את סרסיי, וולדר פריי, ההר ומרין טרנט. בהתחשב בעובדה שוולדר פריי הוא איש זקן שלא ראינו כבר יותר משנה ושעל מרין טרנט אמר סנדור ש"כל ילד עם חרב יכול להרוג שלושה כמוהו", זה כבר לא מרשים כמו בעבר. אפשר לעדכן את הרשימה? אפשר להעלות הצעות? אפשר למשל, לסכסך בין אריה לרובין ארין?
- ומה באמת קורה עם ההר? איפה עומד פרויקט פרנקנשטיין?
- ואריז וטיריון ממשיכים בדרכם למירין (אבל קודם – לגשר הארוך של וולאנטיס, שעומד להיות ככל הנראה ארוך כאורכה של העונה כולה). קיבלנו עד כה מעט מאוד מהשניים הללו, אבל הפוטנציאל בשמיים. זה יכול להיות הרוד טריפ הכי טוב אבר. לכל הפחות, שיתנו להם איזה ספיישל "On the Road to Meereen" ב"איש משפחה".
- ועוד צמד נהדר שחוזר אלינו: ג'יימי וברון. הנסיעה של ג'יימי לדורן מכורטסת עוד מהפרק הראשון, ועכשיו ברון (האיש שלימד אותו להחזיק חרב ביד שמאל) אישר הגעה. ואריז וטיריון זו אתנחתא חצי-קומית נהדרת, אבל ברור שג'יימי וברון זה הצמד הכי מגניב על המסך מאז וודי הארלסון ומת'יו מקונוהי.
- ואם כבר צמדים – היתקלות ראשונה העונה בטורניר הזוגות של "משחקי הכס": סאנסה וליטלפינגר נגד בריאן ופודריק. בריאן עלתה קרוב לרשת, סאנסה לא נשברה, ליטלפינגר הגיב ודחק את בריאן בחזרה לקו האחורי, ופודריק כמעט פרש בגלל פציעה. שוויון במערכה הראשונה.
- אגב: אני לא רוצה להישמע קטנוני, אבל בריאן לא שילמה על הבירה בפאב. זה לא מעשה אבירי במיוחד.
איך נהייתי הביץ' של הסטארקיות האלה? - עם אריה, בריאן, דאני, סרסיי וסאנסה, העונה החמישית של "משחקי הכס" נראית ממוקדת יותר מדי בנשים החזקות של ווסטרוז. כנגד הביקורת הפמיניסטית כלפי הסדרה, קיבלנו אפילו סצנה נשית עם גילי, שירין וסליס באראת'יאון (מתי נראו כל כך הרבה נשים בטירת שחור?) שעמדה בגאון במבחן בכדל. לא שהייתי צריך את זה כדי לדעת שאין סדרה שמציגה דמויות נשיות מרשימות כמו "משחקי הכס".
- הצצה ראשונה על ממלכת דורן: מלך בכיסא גלגלים ובסד לחצים, אלמנה נוטרת ונוקמת, נסיכה לאניסטרית עם חוזה על הראש, ושומר מלכותי שנראה כמו מרסלוס וואלאס. וזה עוד לפני שראינו את נחשיות החול. הולך להיות חם במדבר הזה.
- אחרי שהצדדים הטובים של משפחת לאניסטר עזבו את מעלה מלך, התגלה בה במפתיע לאניסטר חדש עם עמוד שדרה מוסרי. קוראים לו קוון לאניסטר, הוא הדוד של סרסיי, והוא אומר לה בפרצוף שהיא "לא יותר מאמו של המלך". במילים אחרות: אל תיקשרו אליו יותר מדי.
- ברכות לג'ון סנואו – המנהיג החדש של משמר הלילה (וגם השליט היחיד בווסטרוז שנבחר באופן דמוקרטי). הוא ניסה לשחק אותה כאילו לא אכפת לו, אבל את החיוך הנדיר שעלה על פניו כשהתבשר על הזכייה אי אפשר היה לפספס. ולחשוב שבשביל הכבוד המפוקפק הזה הוא ויתר על הזכות להפוך לג'ון סטארק ולאדון ווינטרפל. כזה הוא ג'ון סנואו - אציל בלי תואר (בדיוק כפי שבריאן היא אבירה בלי תואר). השאלה היא אם הוא מספיק חכם בשביל המשחק הזה.
- המינוי הראשון של ג'ון צריך להיות זה של סאם טארלי לדובר. נאום הבחירות שנשא סאם בפני חברי משמר הלילה היה הנאום הכי אפקטיבי שראיתי מאז "הערבים נוהרים בהמוניהם" של נתניהו.
- ומה הקטע של סטאניס עם להפיל אנשים על הברכיים? זה לא עבד עם מאנס ריידר, זה לא עבד עם ג'ון סנואו. רד מזה, בנאדם. אין לך את זה.
- ואם אתם צריכים עוד הוכחה לכך שסטאניס הוא לא המועמד הצפוני המוביל במלחמה על כס הברזל, אתם יכולים לשאול את מליסנדרה. היא כבר מזמן שמה עין על ג'ון סנואו.
- ושאלה לסיום: אחרי שסרסיי התעלמה מהמלומד פייסל בפרק הראשון, היא ממשיכה להקניט אותו בבוז בפרק השני. איך הפך המלומד לשק החבטות של ווסטרוז?