תיבת הילוכים: ממה זה מורכב

לכל אחד מכלי הרכב העולים על הכביש, יש יכולת מסוימת. יכולת זו באה לידי ביטוי בכמות הסיבובים לדקה (סל"ד), אותם המנוע מסוגל לבצע. תיבת ההילוכים משמשת למעשה כמתווך בתהליך זה: היא זו שמתווכת בין המנוע – "ההתקן המניע" – לבין "ההתקן המונע" ברכב (כלומר, הצמיגים).

תיבת ההילוכים (או גיר, כפי שהיא נקראת בלעז) היא זו שמאפשרת ליצור שינוי, ביחס בין המהירויות השונות לבין עוצמת המומנט הקיים ביניהן. היחס ביניהן הוא הפוך: ככל שמהירות הסיבוב גדולה יותר, כך עוצמת המומנט נמוכה יותר.

הדבר אומר שאם אנו נוהגים בהילוך נמוך (ראשון או שני), המנוע, שהוא "ההתקן המניע", צריך לעבוד חזק יותר כדי להתגבר על ההתנגדות של "ההתקן המונע". בפועל זה אומר שברגע שנשמע את נהמת הרכב ונרגיש את הקפיצה בסל"ד, נדע שהרכב נוסע מהר יותר.

ההבדלים בין גיר אוטומטי לידני
גיר ידני – זוהי תיבת הילוכים בעלת מנגנון ידני. החלפת ההילוכים נעשית ידנית, על ידי הנהג עצמו.

גיר אוטומטי –  תיבת הילוכים בעלת מנגנון אשר מחליף את ההילוכים ברכב באופן אוטומטי, ללא התערבות הנהג.

גיר חצי אוטומטי – תיבת הילוכים אשר החלפת ההילוכים בה מתבצעת על ידי הנהג, אך עבודת המצמד (הקלאץ') נעשית על ידי הרכב.

בכתבה זו נתמקד בהבדלים בין תיבת הילוכים אוטומטית לתיבת הילוכים ידנית.

איזו תיבת הילוכים כדאית לנו?
ראשית נסקור כמה הבדלים בין הגירים השונים, ולאחר מכן נסיק את המסקנות הדרושות.

דלק – עד לפני מספר שנים, היה ברור למדי שתיבת ההילוכים החסכונית ביותר בדלק היא זו הידנית. ההסבר לכך פשוט: יחסי ההעברה. אם לתיבת ההילוכים הידנית יש חמישה הילוכים, ולמנוע האוטומטי יש שלושה, בהילוך השלישי הסל"ד היה כמובן הרבה יותר גבוה. בנוסף, איטיות התגובה של הגיר האוטומטי, גרמה לכך שהיו יותר שימושים ב"קיקדאון" (דריכה על דוושת הגז עד הסוף, והורדה של הילוך או שניים מההילוך המקורי). מצב זה יוצר סל"ד גדל והולך.

תיקונים – מספר התיקונים ודרישות התיקון תלויים באופן הנהיגה ברכב. נהג ששוחק את הקלאץ' בגיר הידני, יידרש להחליפו לעתים תכופות. מי שנוהג ברכב עם תיבת הילוכים אוטומטית, ייאלץ להחליף או לשפץ את כל הגיר לאחר שעבר קילומטראז' מסוים (לרוב בין 100 אלף ל-200 אלף ק"מ). יש לקחת בחשבון שמבחינת עלויות, החלפת הקלאץ' וכל האביזרים הנלווים לו, יכולה להגיע לסכומים שאינם רחוקים כלל וכלל מעלויות תיקון של גיר אוטומטי.

נוחות – זהו פרמטר חשוב ביותר, שפעמים רבות נלקח בחשבון עוד לפני פרמטרים אחרים. יש נהגים אשר תמיד יעדיפו רכב עם גיר ידני, בגלל כל הסיבות שהוזכרו לעיל (שליטה בהילוכים, צריכת דלק נמוכה ועוד); וגם משום שבפורומים מסוימים, התיבה הידנית עדיין נחשבת כמפיקת-ביצועים טובים יותר. לעומתם, יש נהגים אשר יעדיפו את הנוחות שמספקת תיבת ההילוכים האוטומטית; בוודאי ובוודאי כאשר מדובר בנסיעה בכבישים בינעירוניים, אשר בהם הנהגים מבלים בפקקי תנועה חלקים רבים במהלך היום.

מסקנות:
לדברי אבי, ממוסך גירים 2000 בחולון: "אם לא מטפלים היטב בגיר, עלויות התיקונים בשני סוגי הגירים יכולות להיות שוות בסכום. ניתן להימנע משחיקה על ידי טיפול מונע, כגון החלפת שמן גיר במכון מוסמך פעם ב-90,000 קילומטרים". כמו כן, לטענת אבי, אם הנהגים ישפרו את סגנון הנהיגה שלהם ויהיו פחות תוקפניים על הכביש, הגיר האוטומטי והידני בהחלט יישמרו טוב יותר.

כפי שניתן לראות המסקנות אינן חותכות, אלא תלויות יותר בנהג ובהעדפותיו האישיות. היום כמעט שאין הבדל בין שני סוגי הגירים, הן מבחינת אמינות הביצוע והן מבחינת התיקונים. למרות זאת, לכל נהג יש את העדפתו שלו, שבדרך כלל נובעת משיקולי נוחות.

הכתבה באדיבות גירים 2000 - תיבות הילוכים אוטומטיות בע"מ 

בעלי מקצוע נוספים בסיווג סוכנויות רכב