לקראת עליית התוכנית החדשה של אסי עזר, "היום בעוד שנה" (בקרוב בקשת 12), בה שינוי של שנה קורה ברגע אחד, יצאנו לחפש את השינויים המשמעותיים שלכם. אחת מאותם אנשים שעברו שינוי שכזה היא אלינה גרינשפון, שעזבה את הלימודים, הקריירה והחרדה מאחור והפכה למדריכת יוגה מאושרת. זה השינוי שלה.

אלינה גרינשפון, 26, רווקה לפי החוק, בזוגיות מאושרת עם בן לפי החיים עצמם, מתגוררת בראש העין ("גם זה מהפך! רק עברתי מתל אביב"), מורה להאטה יוגה קלאסית ויזמת פרויקט "יש לי מה ללבוש".

"מילדותי הייתי מאוד מאוד הישגית. היה לי חשוב להצטיין בכל מה שנגעתי בו – בלימודים, בתנועת הנוער, במראה החיצוני שלי ובכמה אהבה אני מקבלת מהסובבים אותי. ואכן, מגיל צעיר הייתי מאוד 'מוצלחת': כבר בצבא פיתחתי קריירה ומיד עם השחרור, לאחר שלוש שנים, נעשיתי לעורכה חדשות. בגיל 21 התחלתי ללמוד לתואר הראשון. אפילו במראה החיצוני 'הצטיינתי' – מילדה שמנמנה שהרגישה לא יפה, גיליתי את עולם חדר הכושר והתאהבתי. אחרי שנים של דיאטות (שלא נאמר הפרעות אכילה), התחלתי לאכול 'בריא' ולהתאמן".

>> החלטתם לעשות שינוי והצלחתם? שתפו את הסיפור שלכם כאן 

במשך שלוש השנים של התואר הראשון, חייה של גרינשפון סבבו סביב העבודה, הלימודים והאימונים הכפייתיים בחדר הכושר. "בפועל, לא ישנתי, לא נחתי ולא היה לי מקום לעצמי. למעשה הייתי כל כך 'מוצלחת', שהפסקתי להרגיש כל דבר למעט אפור גדול מאוד שסובב את חיי. התחלתי לפתח חרדות, דימוי עצמי נוראי ולסבול מימים של עצבות שואבת ומרה. הרגשתי שהחיים גדולים עליי, ואני לא יכולה להתמודד איתם עוד".

אלינה גרינשפון
"מילדותי הייתי מאוד מאוד הישגית". אלינה גרינשפון | צילום: צילום ביתי
אז איך ממשיכים מכאן?
"בשלב הזה כבר נעזרתי באיש מקצוע שעזר לי לצאת מהמרה השחורה, ואמנם כבר לא הייתי מדוכאת, אבל גם לא הייתי שום דבר אחר. הייתי יושבת בבר עם חברים, צוחקת, מדברת, ובפנים – כלום, אפילו לא טיפה של שמחה".

השינוי הגיע עם סיום התואר, אז גרינשפון לקחה החלטה גורלית. "החלטתי שאני ממשיכה לחיות, ושאני מוצאת פתרון למרה השחורה. תמיד ידעתי שהחיים יכולים להיות אחרת, שאני יכולה להיות מאושרת אם רק אנקה מעליי את הלכלוך. כך הגעתי לאימוני הסאטיה. המאמנת שלי, עדי מהלל, הגדירה את זה כבר במפגשים הראשונים שלנו בדיוק כפי שזה היה במחשבותיי: כדי להרגיש שמחה וליהנות מהשפע שבחיי, צריך קודם לנקות את כל הפחדים והעצב שיושבים מעליהם. וכדי לנקות את אלה – יש להתמודד איתם".

אלינה גרינשפון
"כשעליתי על הטיסה להודו הייתי שרירית מאוד". אלינה בחדר כושר | צילום: צילום ביתי
גרינשפון יצאה למסע הכי מפחיד של חייה – היכרות עם הילדה שהייתה והתמודדות עם הפחדים הכי גדולים שלה. "מפגש אחרי מפגש, קילפתי שכבות של כאב והכחשה, שנים שבהם נהגתי שלא כרצוני רק כדי לקבל הכרה ואהבה. כך התחלתי למפות את כל ההחלטות שקיבלתי בעבר, ושלא שירתו אותי עוד, ולהתמודד פנים מול פנים אל מול פחדים קיומיים עמוקים שלי. אחד המשברים הגדולים בחיי היה בגיל 16, כשאהובי הראשון, גל טרבוקוב, נהרג בצבא. באותו זמן לא היו לי שום כלים להתמודד עם זה, וגם לא תמיכה משמעותית מהסביבה. עשר השנים שאחרי זה היו הרבה בצל המוות של גל. חלק גדול מהעצב הכרוני שליווה אותי הגיע בדיוק משם".

אלינה גרינשפון
"היה לי מאוד חשוב להראות את 'הגוף החדש שלי'" | צילום: צילום ביתי
"את פריצת הדרך הגדולה עשתה כשעזבה את העבודה כעורכת ונסעה להודו. "אני לא יכולה לתאר אפילו עד כמה זה היה מפחיד: 'לעזוב "קריירה' שעבדתי בשבילה כבר כל כך הרבה זמן? לזנוח את ה'הישג'? ומה יגידו? יחשבו שהשתגעתי! אני זוכרת שרעדתי כשהודעתי שאני מתפטרת, ובו בזמן הרגשתי כאילו השתחררו לולאות מרגליי שהחזיקו אותי כבולה לאדמה. כעבור פחות מחודש הייתי על טיסה להודו, טיסה שכמעט ביטלתי שבוע לפני (מה אני עושה? למה אני טסה להודו? לא, אני השתגעתי, סופית. מה לי ולמקום המטונף הזה, עם כל ההיפים וילדים ששמים טראנס בפול ווליום?!).

"ואז הגעתי להודו, והודו היא הודו. היא המדינה הכי קיצונית שיש, הכי יפה והכי נוראית. היא בולעת אותך והופכת אותך ומדהימה ומאכזבת, ושמה אותך במצבים שאין מה לעשות איתם חוץ מלהתמודד, ולגלות שיש בך הכוחות לעשות את זה.

"הודו לא שינתה אותי, היא הייתה רק כר פורה לשינוי לקרות, זרז, אם תרצו. עם חזרתי לארץ כל מה שרציתי היה לברוח חזרה להודו, אבל במקום זה לקחתי את השיעורים שלמדתי בה, והתחלתי לראות איך אני מיישמת אותם בחיי שלי – חיי היומיום, ולא חיי החופשה".

איך השינוי בא לידי ביטוי ביומיום?

אלינה גרינשפון
"הפסקתי לנסות להפוך את הגוף שלי לשדוף ודקיק" | צילום: צילום ביתי
"חבריי העידו מיד שהפכתי להיות הרבה יותר רגועה, נכונה לשינויים, מקבלת. הוריי באמת חשבו שהשתגעתי בהתחלה, אבל אני מבינה אותם. לשמחתי זה חלף, ונראה שהם די מחבבים אותי היום. הפכתי למינימליסטית בהרבה תחומים, ואף קידמתי בצעדי ענק את קבוצת הפייסבוק שלי "יש לי מה ללבוש", שעוזרת לנשים לצמצם קניות בגדים ומונה היום 11 אלף נשים.

"את הקבוצה הקמתי עוד לפני הטיסה, אבל המסע להודו חידד את עבורי את החשיבות. הסתובבתי שם חודשים עם תיק מצומצם ומעט מאוד פריטי לבוש. ראיתי אנשים שמשמישים כל חפץ עד שאינו ראוי לשימוש עוד, אנשים שעושים המון משום דבר. כשחזרתי נכנסתי להלם מהגודש של הארון שלי, מהעומס של החפצים על הדירה שלי. רק רציתי להפטר מכל מה שיש לי, לחיות עם המינימום הנדרש ולא סיכה יותר. נפטרתי מרוב החפצים שלי, וזה הוריד המון עומס מהראש ומהלב שלי. הסדר החיצוני השתקף גם פנימה.

"השתניתי בצורה מאוד רצינית גם במראה החיצוני שלי. כשעליתי על הטיסה להודו הייתי שרירית מאוד, עם קוביות בבטן שהיוו את מקור הגאווה שלי ונאחזתי בהן בחיי. בחדר הכושר יצרתי שרירים מכווצים ובולטים, ומראה רזה וחזק. האטה יוגה עושה את ההיפך – מאריכה את השרירים, נותנת מרחב בתוך הגוף. 

"אני מרגישה חיבור מחודש לגוף שלי. הפסקתי לנסות להפוך אותו לשדוף ודקיק, ואני מרשה לו להיות בריא ושופע. אני שומרת על משקל בריא, כי הפסקתי לדאוג לאיך אני נראית מבחוץ, והתחלתי לטפל באיך אני 'נראית' מבפנים – בהזנת הגוף בצורה בריאה ומאוזנת ובתרגולי יוגה שמעניקים לגוף כח ולא גוזלים ממנו כח.
גם בסגנון הלבוש השתניתי מאוד. אם פעם אהבתי ללבוש בעיקר בגדים קצרים וצמודים, היום ךא תמצאו שם יותר מדי כאלה בארון. אחרי שגיליתי את חדר הכושר היה לי מאוד חשוב להראות את 'הגוף החדש שלי', והיום יותר חשוב שיהיה לי נוח, כיפי וצבעוני". 

אלינה גרינשפון
"אחד השינויים הכי גדולים, הוא הבחירה להיות מורה ליוגה." | צילום: צילום ביתי
"אבל השינוי הכי גדול עבורי הוא הבחירה להיות מורה ליוגה. לפני הטיסה יוגה הייתה עבורי עוד דרך לעשות כושר, הרי היוגה המערבית היא מאוד פיזית וכוחנית. לקראת סוף הטיול שלי ישבתי לשיחה עם איזו מורה ליוגה שפגשתי, ששאלה אותי: 'יש בך כל-כך הרבה אש, למה את רוצה לתרגל ויניאסה (סוג מערבי של יוגה, שמבוסס על זרימה מהירה בין התנוחות וכוח רב)? לא עדיף לך לתרגל יוגה רגועה יותר?'. אני לא יודעת למה – אבל הקשבתי לה. מצאתי את עצמי בשיעורים שלא הייתי סובלת בעבר – כאלה שבהם צריך לשבת בשקט לפעמים, לנוע לאט, לעצור".

ואיך זה עבד לך?
"אנחנו לא יודעים לעצור. אנחנו חיים בעולם כל-כך מהיר, והמיינד שלנו כל כך תזזיתי, שלשבת בשקט זו ממש הצעה מגונה. ללמוד להיות בשקט היה אחד השיעורים הגדולים של חיי, שיעור שאני עדיין לומדת אותו בכל יום. אחרי שחזרתי התחלתי לתרגל בפראנה יוגה קולג' בתל אביב. כעבור כמה חודשים התחלתי ללמוד שם קורס מורים ליוגה. הקורס הזה הוא כזה שמפגיש אדם עם עצמו, ויצאתי ממנו לא רק מורה מעולה ליוגה (והמחמאה היא לא לעצמי, אלא לבית הספר שבו למדתי ולמורתי שאקטי מאי), אלא גם אדם יותר מאוזן ומודע".

אלינה גרינשפון
"הכי חשוב: תרגלו יוגה!" | צילום: אורי ברקת
ופעם זה היה ההיפך המוחלט?
"לגמרי. הפכתי מעיתונאית שתמיד לחוצה, למורה ליוגה שלחוצה רק לפעמים ויודעת לשחרר את זה (היי, אני עדיין בן אדם). להיות מורה ליוגה זאת מבחינתי זכות ואחריות. אני מסוגלת לשתף את הידע שרכשתי ולעזור לאנשים למצוא את השקט שלהם, לעזור להם להתמודד יותר טוב עם החיים דרך תרגול היוגה. זו אחריות, מפני שאנחנו לומדים בחיינו שאם אין כאב אין הישג, וזה באחריותי ללמד אותם שהיעדר כאב הוא ההישג הכי גדול, מה שאומר להיות מורה שבראש מעייניה נמצאת הבטיחות והביטחון של תלמידיה.

בשנה האחרונה התחלתי גם להתמודד עם המוות של גל, וחברתי לעמותת 'האהוב שלא שב', שמסייע לחברות של חללי צה"ל. לראשונה בחיי דיברתי השנה באזכרה שלו וגם בטקס הזיכרון של העמותה, מה שדרש ממני המון אומץ שלא היה לי לפני אותו 'שינוי'".

עוד ב"היום בעוד שנה":

אילו יכולת לחזור בזמן, מה היית אומר לאלינה של פעם?
"שהיא חשובה ואהובה. זה כל מה שהייתי צריכה, כדי להתניע את השינוי המדהים הזה. ולמי שקורא את השורות האלה, אני מציעה את שני הסנט שלי: אחת הדרכים הנפלאות לאושר, היא להבין (אבל באמת באמת) שאף אחד בעולם לא רואה את החיים דרך העיניים שלכם. אנשים תמיד יהיו שונים מכם, גם הקרובים ביותר. הם יחשבו שונה, וידברו שונה, ויתנהגו שונה ממה שאתם מצפים מהם. אז אל תקחו שום דבר באופן אישי, ונסו לבוא מכוונות טובות. אה, והכי חשוב: תרגלו יוגה!" 

אלינה גרינשפון
"השתניתי בצורה מאוד רצינית גם במראה החיצוני שלי" | צילום: צילום ביתי

איפה נראה אותך בעוד שנה מהיום?
"אני לא יודעת לחזות את העתיד. בתקווה, נראה אותי מצליחה לתת את מתנת היוגה לכמה שיותר אנשים".

רוצים במתנת היוגה? מוזמנים להצטרף לתרגול פתוח של האטה יוגה קלאסית, ב-21.6, אגם הצלילים ראש העין. לפרטים נוספים

>> רוצים לצפות בעוד שינויים מהעולם? הנה 5 סיפורים על שינוי של שנה ברגע אחד

>> החלטתם לעשות שינוי והצלחתם? שתפו את הסיפור שלכם כאן 

"היום בעוד שנה": בקרוב בקשת תוכנית חדשה בהנחיית אסי עזר, ערוץ 12