אפקט הוואו: לירון טאקו היא המייצגת הראשית מבין הפיינליסטים (יחד עם מיכאל זורין, בשמת וינר שוורצברד ומור מזרחי) של "הקינוח המושלם" (חצי הגמר השני הערב, אחרי החדשות, קשת 12), של טרנד חדש ולוהט שצומח בשנים האחרונות בעולם הקונדיטוריה: קינוחים ריאליסטיים. הסגנון שתופס מקום של כבוד בשנים האחרונות בעולם הקולינרי, כבש את הרשתות החברתיות בסערה עם אין ספור סרטונים של קינוחים שנראים כמו חפצים אמיתיים ואפילו תוכניות טלוויזיה שכל מטרתם היא לנחש האם מדובר בקינוח או בחפץ האמיתי.
את הדרך שלה אל הגמר, עשתה לירון בעזרת שני קינוחים: ברווזי האמבטיה והלב הפועם, שהצליחו להדהים את השופטים הן ביצירתיות שלהם והן ביופי ובטעם שהשתלבו לכדי יצירת אומנות ששווה כרטיס ברביעייה האחרונה. יותר מהכל, חשוב לה להדגיש שמשימת חייה היא ליצור אצל אנשים את אפקט ה-"וואו", ומעבר לכך לדאוג שאף פעם המראה לא יתעלה על הטעם. "השילוב בין שני הדברים הופך את זה למושלם, עם זה הלכתי לאורך כל הדרך", היא משתפת בריאיון מיוחד רגע לפני הגמר הגדול.
איך ההרגשה להגיע לרביעיית הגמר?
"סופר מרגש. זה הביא אותי לנקודה שהסתכלתי על עצמי ואני חושבת שזו פעם ראשונה שבה הרגשתי שהצלחתי להראות משהו שמאוד רציתי, שזה המקום הזה של האומנות בשילוב הקונדיטוריה. יש קהל שבאמת באמת אוהב את השילוב המוצלח הזה וזה מה שריגש אותי".
כשהחלטת להירשם לתוכנית, חשבת שתצליחי להגיע כל כך רחוק?
"בכנות, לא. ידעתי שאני הולכת להתמודד עם כרישים בעולם הקונדיטוריה. שמעתי טיפה שמות של מתמודדים שאת חלקם אני מכירה ואת חלקם לא ואמרתי טוב, אני מגיעה לשחק את המשחק ואני אתן לעצמי את הצ'אנס האמיתי. כמו בכל דבר שאני עושה אני אתן את ה-200 אחוז ואהיה מושקעת כל כולי בדבר הזה".
מה הדברים או התכונות בך שאת חושבת שעזרו לך להגיע אל השלב הזה?
"אני חושבת שהאהבה האמיתית והתשוקה המטורפת שיש לי בלהביא 'וואו' לאנשים, היא זאת שהביאה אותי לבלוט ולהגיע לאן שהגעתי. כי גם בעסק שלי ובעשייה היומיומית הקו המנחה שלי זה ה'וואו' הזה שאני צמאה לו בצורה נואשת, אבל זה הולך בד בבד עם המוטו שלי שהיופי אף פעם לא גורע מהטעם".
ההצלחה הזאת לא מובנת מאליה בשביל לירון, את המעבר אל הקונדיטוריה היא עשתה בנסיבות לא כל כך פשוטות. במשך 14 שנה היא עבדה בחברה שמתעסקת בטכנולוגיה, הכי רחוק מעולם הקינוחים ואחרי לידת בנה האמצעי, היא חוותה משבר. הילד התקשה להירדם והיא מצאה את עצמה ערה לאורך שעות רבות וללא מנוחה, עד שהחליטה לפנות אל המיקסר כדי להסיח את דעתה מהמצב. דווקא שם ברגעי השבר היא גילתה עולם קסום של יצירתיות וביטוי עצמי שהצליחו להקל במעט על הקושי ופתחו בפניה מגוון שלם של אפשרויות.
יש לילה קשה במיוחד שאת זוכרת מהתקופה ההיא?
"את אומרת לי לילה קשה וכבר עולה לי הבכי בגרון. זה משהו שלא נעלם, כל פעם כשאני משחזרת אותו עם עצמי אני נחנקת. אני זוכרת איזה שהוא חג שהתארחנו אצל חמתי ו-'ישנו' שם. אני אומרת במירכאות, כי לא באמת ישנו, לא הילד ולא אני. חזרנו מהחג הביתה ורציתי רק לשים את הראש אז הרדמתי אותו אחרי שעות ארוכות שהוא על הידיים והנחתי אותו בלול. נשמתי לשנייה והלכתי רגע להכניס כביסה למכונה והוא התעורר. ברגע הזה איבדתי את זה, ישבתי על הרצפה והתחלתי לבכות. זה אחד הקטעים הכי קשים שהיו לי עם עצמי, אין לך את הכוחות, את רוצה את עצמך לעצמך ואת לא מצליחה".
ומהצד השני של המטבע, מה החוויה הכי מרגשת שאת לוקחת מהתקופה ההיא?
"בתוכנית היה רגע שראיתי את עומר ואמרתי לעצמי שאם הוא לא היה תינוק כזה קשה, לא יכולתי להגשים את עצמי בצורה כזאת. אם לא הייתי מגיעה למצב דוחק כזה עם השינה, יכול להיות שהייתי נשארת באימהות ומחפשת את עצמי עוד קצת, אבל היום אני מסתכלת על זה ואומרת שלא בגללו נכנסתי לשם, אלא בזכותו".
במהלך העונה, לירון בחרה להפתיע את השופטים לא רק עם קינוחים ריאליסטיים ויצירתיים, אלא גם עם טעמים מורכבים ולא שגרתיים כמו למשל תפוז דם והיביסקוס. שילובי טעמים שהצליחו לייחד אותה משאר המתמודדים, אבל כששאלנו אותה על החטא המתוק שהיא הכי אוהבת וטיפה מתביישת בו, היא הפתיעה אותנו בפשטות: "שוקולד על מצה או פיתה עם חמאה ושוקולד, אבל זה דברים שלא נגעתי בהם כבר שלושים שנה", היא משיבה בהומור.
אפרופו דברים שמביישים אותנו, מה פדיחת האפייה הכי גדולה שקרתה לך?
"אנחנו לקראת שבועות ועוגות גבינה אפויות זה חתיכת אישיו. זה מרגיש לי לוטו כל פעם מחדש, היא עולה ועולה ואז פתאום נופלת".
טעמים הרבה פעמים מתקשרים אצלנו לזיכרונות. איזה קינוח מסמל אצלך את הילדות?
"הטעמים הכי זכורים לי מהילדות זה הגלידה בקרטון. היינו מנסרים את הבלוק עצמו כדי לחתוך את הגלידה. זה היה הדבר שהכי אהבתי בעולם, זה היה הקינוח אצל סבתא שלי ז''ל, בטעם פיסטוק וקפה עם גביע הכי פשוט שעלה כמה אגורות, עליו היא הייתה חותכת את הקרטון ודוחפת פנימה את הקפה והפיסטוק. זה טעם שעד היום יש לי אותו בפה. אחד הפשוטים והטובים".
מאיפה הגיעה ההשראה שלך לקינוח הגמר?
"חיפשתי משהו שמגיע מצרפת. כשחושבים על צרפת ודברים ריאליסטיים אז יש דברים נורא אייקונים כמו למשל: מגדל אייפל, מקרונים, בגט ועוד. רציתי ללכת על משהו שהוא מתחת לפני השטח אבל מאוד נוכח, ככה בחרתי את הצורה".
למרות שהמעבר של לירון אל תחום הקונדיטוריה לא היה בנסיבות פשוטות, היא הצליחה לבנות את עצמה שלב אחרי שלב, להתמקצע ולהפוך להיות מעולה בתחומה. במידה והיא תזכה בגמר, היא שואפת אפילו גבוה יותר: "רוצה לממש את העולם הזה. קודם כל, הדבר שהכי עושה לי את זה, הוא השילוב הסופר מוצלח של לחבר בין טעמים לעוגות שהן שואו. אז אני מכוונת לשם, וכמובן, אני פתוחה לעשייה מגוונת מאוד אבל בעולמות האלה, של יופי וטעם ודברים מיוחדים שלא רואים".
יש מישהו מהשופטים בעונה הזאת שהיית רוצה לשבת איתו על כוס קפה ועוגה?
"כולם פרסונות סופר מעניינות ומגניבות וכל אחד בצבע שלו. נורא מסקרן אותי לשוחח עם אסטלה כדי לראות איך היא רואה את עניין הקינוחים הריאליסטיים. אני לכל אורך התוכנית ייצרתי לעצמי את התבניות של הקינוחים והלכתי עם דברים מופרעים כמו הברווזונים והלב, אז מעניין אותי לשבת איתה לשיחה פתוחה ולראות איך היא מרגישה עם הדברים האלה. הייתי רוצה גם קפה עם אבי ביטון כי אני חושבת שכשופט חדש בתוכנית הוא מביא משהו סופר אותנטי וכייפי. הביקורת שלו על הקינוחים הייתה נורא מדויקת בתיאורים והיה כיף להקשיב לו".
בעמוד האינסטגרם שלך אפשר לראות שאת מכינה המון עוגות ריאליסטיות ומיוחדות, מה העוגה הכי מטורפת שהכנת?
"עשיתי עוגה לנמל תל אביב שחגגו 70 שנה והם רצו עוגה של שבע קומות, עבדתי עליה שבוע ימים ויש גם עוגה בצורת נאגטס ששקלה 19 ק''ג, במשקל של ילד בן שש".